הרב שבתי וינטראוב

השבוע חסידות חב"ד הוכתה בכפליים. פטירתו של החוזר האיש שלא מש מתוך 770 הגה"ח ר' יואל כהן ע"ה. אין צורך לפרט לכל בר דעת מי היה ר' יואל ומה תרומתו להחדרת תורתו של הרבי ברובדים הכי עמוקים, ומסירותו לאין קץ ולא החזיק טיבותיה לנפשיה בביטול עצום. 
בתוך ימי השבעה מעברו השני של האוקיינוס התפרסמה ידיעה  קשה ומעציבה על פטירתו של חסיד בני ברקי הרה"ח ר' יצחק פיין ע"ה שהיה חולה מספר שנים ונזדכך בייסורים קשים עד דכדוכה של נפש. 

כמי שזכה להכיר את ר' יצחק פיין בימיו הטובים, אפשר לקבוע בוודאות שהוא האיש שהביא את דרגת הפצת המעיינות החסידות בבני ברק ומחוצה לה לרמה שלא הייתה מאז ומעולם. 

הפטירה שלו בתוך ימי השבעה לר' יואל מסמלת את פטירתם של 2 האסכולות המשלימות האחת את רעותה, המח החסידי עם החסיד הפשוט שממלא בקבלת עול את רצונו של הרבי בהפצת החסידות.

כל מי שעובר על אגרות הקודש של הרבי במהלך השנים לחסידים בבני ברק רואה את התביעה של הרבי ללא הרף להתעסק בהפצת המעיינות בבני ברק. שנים רבות הנושא היה בתרדמת, ודווקא החסיד הצנום השקט והמופנם ר' יצחק פיין הצליח מה שלא הצליחו רבים וטובים, ולא מעט בזכות הביטול העצום שהייתה טבועה בו, ללא בליטות ולא מה רצוני אומר לי לעשות, אלא מה הרבי דורש. 

כל מי שזוכר את החפ"ק של יצחק פיין בבית כנסת חב"ד ברחוב רש"י עם אלפי השקיות בהם היו מונחים ה"שיחות קודש" ה"דבר מלכות", ה"בית חיינו" וכו' למאות רבות של בתי כנסת עם עשרות המתנדבים מבין מה זה הפצה של אמת, לא משהו חד פעמי. וזה נמשך קרוב לשלשה עשורים ללא הפסקה. 

ר' יצחק פיין היה הכתובת בה"א הידיעה של כל דבר שקשור בהפצת חסידות להביאו לידי המונים. אדמו"רים חשובים גדולי ראשי הישיבות ורבנים מכל החוגים ממש, התקרבו לחסידות ולאורו הגדול של הרבי בזכות עבודה קשה מייגעת ללא צלצולים וללא בקשת קרדיטים, והכל בזכות אותו יהודי פשוט, צנום, נעים הליכות, צנוע בצורה סגפנית של ממש. 

בשנים הכי מורכבות שנלחמו על כבודו של הרבי והמערכה הכבירה של כבוד החסידות מול המקטרגים, מי שניצב מאחורי הקלעים בחזית האש הבני ברקית והערים מסביב לה והפך את הפצת המעיינות לאימפריה ולמוסד של ממש, זה היה ר' יצחק פיין. 

ר' יצחק פיין היה חייל אלמוני, אבל אותם הדברים ש'החוזר' ר' יואל העלה על הכתב מבית קדש הקדשים אם במאמרי חסידות  שיחות קודש וכו', היה מי שדאג לכך שחוגים הכי רחבים הדברים של הרבי יגיע אליהם. קיים זה מה שכתב זה. 

בבני ברק התהלכו וגדלו גדולי החסידים, אבל דווקא החייל האלמוני, תלמידו של ר' מאיר בליזינסקי שקרבו ליהדות, עשה מהפכה של ממש. אי אפשר לתאר בעט סופר את תרומתו הכבירה להפצת המעיינות שנים רבות לפני ג' תמוז ושנים רבות לאחר ג' תמוז, והכל בפשטות, בנועם הליכות  בעבודה מייגעת ומפרכת שלא ניתנת לתיאור בגופו, ממונו ונפשו. די היה לראות שבוע אחד כיצד האיש מנהל את המערכה להבין עד כמה קושי וטרחה היה בזה והכל עשה ללא על מנת לקבל שכר. 

אלפי יהודים מבלי שהם יודעים על כך חייבים ל"חייל האלמוני" את התקרבותם למאור שבתורה זו תורת החסידות והתקשרותם לרבי. 

אני יודע שר' יצחק פיין דעתו אינה נוחה מכך שכותבים עליו, היה איש עניו ואמיתי במושגים שלא שייכים לדור שלנו, אני בטוח שאם היה רואה את הכתבה הזאת הייתי ישר מקבל טלפון נזעם ממנו שזה לא מדויק ואני מגזים. אבל למען ידעו הדורות הבאים ואולי דברים אלו יעוררו חסידים ואנשי מעשה ללכת בעקבותיו, ולכן כדאי הם הדברים להיכתב לזכרו ולעילוי נשמתו הטהורה של חסיד שלא ידע מנוח. 

ובערב שבת 'נחמו' נסיים בכפליים של נחמה שיהיה בהתגלותו של הרבי לעין כל בבניין בית המקדש השלישי והמשולש. והוא יגאלנו תיכף ומי"ד ממ"ש.