גל עצום של אבנים, התנשא בסמוך לנחל קדרון, בשיפולי בית הקברות של הר הזיתים. ומנהג עשו להם בני ירושלים – כל היוצא לדרך, מבקר טרם צאתו על הגל ונוטל ממנו אבן, ובשובו, מחזירה למקומה.

סגולה ייחסו בני ירושלים לאבני הגל, כי מסוגלים הם עבור היוצא לדרך כדי לחזור לשלום. גם המבקרים בירושלים נהגו ליטול אבן מן הגל, עבורם ועבור בני ביתם, באמרם, כי סגולת האבנים תביא בוודאי סוף־כל־סוף לעליית משפחתם מן הגולה לעיר הקודש.

הר הזיתים בירושלים

כה נהגו בני ירושלים במשך מאות בשנים. והייתה הסגולה הזו מפורסמת וידועה בין כל יהודיה. בשנים שלאחר מלחמת השחרור, בזמן בו היה האזור בשליטה ירדנית ולא הייתה רגל יהודית יכולה לפקוד את המקום, נעלם גל האבנים מן המקום ושוב לא שב עוד למקומו.

מה הסתתר מאחורי גל האבנים המסתורי? התשובה נעוצה אי־שם, לפני כארבע מאות שנים.

רבי קלונימוס

רבי קלונימוס שימש כרב הראשון לעדת האשכנזים בירושלים. לא רבות ידוע על דמותו, שנותרה כמעט עלומה עד היום הזה. רק זאת מסופר מדור לדור, כי רבי קלונימוס צדיק ישר דרך היה. עובד אלוקים ביראה, וגם בין הגויים שהתגוררו בירושלים יצא שמו כצדיק נודע לתהילה.

בית הכנסת האיסטנבולי הוא אחד מארבעת בתי הכנסת הספרדיים שבעיר העתיקה | צילום: Anne Czichos / Shutterstock

מספרים כי אותה השבת בה אירע המעשה, שבת הגדול הייתה. רבי קלונימוס היה שקוע בעבודת קונו, כדרכו בקודש. ופתאום, בן רגע, הייתה העיר למהומת אלוקים. קול גדול יצא בירושלים: נמצא נער ערבי הרוג, מוטל במרתף בית הכנסת האיסטנבולי שבעיר העתיקה.

שונאי ישראל הערביים, עטו על העלילה כמוצאי שלל רב. היהודים רצחו נער ערבי! הבה נעשה בהם שפטים!

עלילה שפלה

אנשי החוק ביקשו nראשי הקהילה היהודית לתת הסברים משכנעים למקרה. כיצד התגלגלה גופת נער ערבי הרוג למרתף בית הכנסת היהודי?

רעד אחז ביהודי ירושלים. לא היה בידם כדי להוכיח כי לא ידם היא שהייתה במעל. משמעות הדברים הייתה ברורה להם – אילו ייפסק דינם כאשמים, יקומו עליהם הערבים ויעשו בהם שפטים. פחדם היה נורא.

קרדיט: shutterstock

הילד קם לתחיה

נראה היה שאפסה כל תקווה. אך אז, ביקש רבי קלונימוס את רשות הדיבור. בעיצומה של שבת-קודש נטל הרב פיסת דף, אחז בכלי הכתיבה ושרבט מספר אותיות. הכול נאלמו בתדהמה.

רבי קלונימוס הניח את הדף על מצחו של הנער ההרוג, ולפתע – הרים הנער את ראשו וחיווה באצבעו לעבר אחד הערביים שניצב בקהל. אתה! אתה הרוצח ---

בהלה עצומה אחזה בקהל. הרוצח, מיהר להשתטח לרגליו של רבי קלונימוס, להודות על מעשהו השפל ולהתחנן על נפשו. וליהודים, הייתה אורה ושמחה. מאז דבק בשמו של רבי קלונימוס הכינוי "בעל הנס".

בקשה קשה

גם לאחר ששככה המהומה, נותרה נפשו של רבי קלונימוס בעל הנס סוערת עליו. הן חילל הוא את השבת בכתבו את השם הקדוש על הנייר!

לא הועילו ניחומיהם של אנשי ירושלים, שהיה זה מקרה של פיקוח נפשות שמחללין עליו את השבת. רבי קלונימוס מאן להתנחם.

סמוך לפטירתו ביקש את מקורביו: אנא, אל תקברוני בבית הקברות. קברוני מחוץ לנחלת ישראל, וגם אל תקימו מצבה על קברי. ובנוסף – בקשתי שטוחה שכל העובר על יד קברי, יטיל עליו אבן כדין הראוי למחלל שבת החייב בסקילה.

קברו של רבי קלונימוס בעל הנס בסמוך לנחל קדרון | קרדיט: Google maps 

עֵד הַגַּל הַזֶּה

ואכן, נקבר רבי קלונימוס בעל הנס בסמוך לנחל קדרון, ועל קברו לא בנו מצבה. רק גל של אבנים התנשא מעליו, וכל יהודי שביקר במקום הניח בה אבן נוספת, כדי לקיים את דברי הנפטר. גם כיום, לאחר שגל האבנים הגדול כבר איננו קיים, רבים הפוקדים את קברו של רבי קלונימוס בעל הנס, העומד בסמוך לקבר זכריה ומספר את סיפורו של הצדיק שהציל את קהילתו.

על שמו של רבי קלונימוס, נקרא הרחוב 'רבי קלונימוס' בשכונת רמת שלמה שבירושלים.