אלפי לבבות החסירו הבוקר פעימה. הבשורה המרה שהגיעה מניו יורק, פגעה כחץ בליבם של אלפים סביב הגלובוס. נדמה, כי בעשרות השנים האחרונות לא חשו חסידי חב"ד את אובדנו של חסיד - איזה שיהיה - כשם שחשו היום.

'ר' יואל' היה כינויו בפי כולם. כך פשוט. הכינוי הבלתי-נחשב הזה, שיהיו שיגדירו אף כמזלזל, אצר תחתיו דמות רבת אנפין, של איש שהדור כולו חייב לו תמורה שאין לה סוף. ר' יואל היה האיש שהסתופף בין 'סתם חסידים' כשווה בין שווים, בפשטות של אמת, אך צילו האפיל על דמויותיהם כולם. זה האיש, שלא ימיש מתוך האוהל יומם ולילה. דמותו הנצחית ניצבה תמיד על משמרתה, לצידו של הרבי, קיץ וחורף לא ישבותו.

החותם האישי שהותיר ה'חוזר', יוותר חתום לנצח על מאות ספרי רבינו שמילותיהם היו על לשונו, ורוחו בין עליהם. לעולם תישאר חקוקה בזכרונם של אלפים תמונת דמותו של ר' יואל ה'חוזר', יושב בחלקו האחורי של ה'זאל', סביבו אגודות אגודות של חסידים הכרוכים אחר מילותיו, סיגריה בוערת רוטטת בין אצבעותיו, והוא חי את ה'חזרה' – שהייתה כל עולמו.

בלתי אפשרי לקפל תחת מאות מילים את קורות חייו של הכהן הגדול. מהמורות חייו, למן הולדתו ברוסיה הקומוניסטית ועד פטירתו אמש בניו יורק, סמוך ונראה לבית חיינו, שהיה כל חייו, לא יוכלו להתגבש לכדי מספר גדול ככל-שיהיה של מילים. אך פטור בלי כלום אי-אפשר, ויהיו הדברים הצצה קלה לחייו של החסיד המופלא, הכהן הגדול מאחיו.

"יש לך ילד מיוחד.."

הרב יואל הכהן כהן ע"ה, נולד לאביו ר' רפאל נחמן כהן, ביום ט"ז בשבט תר"ץ. באותם השנים שהתה משפחתו עוד ברוסיה הסובייטית. למרות הקשיים, העניק לו אביו חינוך חסידי מסור שניכר בו עוד בהיותו עול לימים. בהגיעו לגיל חמש, הצליחו הוריו להשיג את האישורים הנדרשים לצאת את המדינה הקומוניסטית, וכך בשנת תרצ"ה עלו לארץ הקודש. בדרכה, עברה המשפחה בריגא, שם ישב אדמו"ר הריי"ץ באותה התקופה.

יואל הצעיר, זכה להכנס ליחידות יחד עם אביו ובני משפחתו בחדרו של הרבי הריי"ץ. בצאתם, פגשו את הרבי נשיא דורנו.  הרבי שרצה לבחון את חכמתו של הילד הצעיר, שאלו "מה ההבדל בין הרבי הזה, לרבי שלך בחיידר?", בתשובה, ענה הילד בשנינות "הרבי הזה – הוא הרבי של כל הרביים..". הרבי, שתשובתו החביבה של הילד מצאה חן בעיניו, אמר לאביו "יש לך ילד מיוחד, שמור עליו..".

ילדות בצל חסידים

בארץ הקודש, בחרה המשפחה להתגורר ברמת גן הסמוכה לתל אביב בה התקיימה קהילה חסידית מפוארת. את שנות ילדותו עשה יואל הצעיר, כשהוא מסתופף בצילם של חסידים מפורסמים, עובדים ומשכילים, מהם למד דעת ודרך בהנהגה חסידית.

כאשר בגר, נכנס ללמוד בישיבת "אחי תמימים" המפורסמת שהתקיימה אז בתל-אביב. בישיבה שימש אז כמשפיע הרב שאול ברוק ע"ה, שנודע בפיקחותו הרבה ובחריפותו העצומה. דמותו של ר' שאול השפיעה רבות על יואל הצעיר, והדרכותיו סייעו רבות לעיצוב דמותו המיוחדת.

תקופת לימודיו בישיבת "אחי תמימים" הסתיימה בשנת תש"י. באותה השנה, לאחר בקשות חוזרות ונשנות שנענו בשלילה, קיבל סוף-סוף הנער הצעיר את אישורו של הרבי לעבור ללמוד בישיבת תומכי תמימים שבניו יורק.

ארי עלה

ההפלגה מניו יורק לארץ הקודש, יצאה ביום הנמהר י"א שבט תש"י. ליואל הצעיר טרם נודעו הבשורות הקשות, וההפלגה עברה עליו בתחושה מרוממת. מה רבה הייתה הפתעתו כאשר הגיע ליעדו והתבשר על הסתלקותו של אדמו"ר הריי"ץ. לימים, יהיו מי שיאמרו שאישור הנסיעה דווקא בזמן זה לא היה מקרי; כך כאשר זרח שמשו של הדור השביעי, הגיע זמנו של ר' יואל לשמש בתפקידו העיקרי.

בניו יורק התגלו עד מהרה כשרונותיו המיוחדים של הנער הצעיר. בתוך זמן קצר הפך ר' יואל לאחד המיוחד שבין תלמידי הישיבה. חושיו החסידיים ניכרו לכל, הבנתו העמוקה ואבחנתו החדה בלימוד החסידות העניקו לו מעמד ייחודי בין חבריו. גם זכרונו הפנומנלי עמד לו לעזר, ובעתיד הלא־רחוק יסלול את דרכו לתפקיד ה'חוזר'.

על משמרתו

מאז בואו, ועד ג' תמוז תשנ"ד, עמד ר' יואל על משמרת הקודש בחזרת שיחות ומאמרי הקודש של רבינו נשיאנו. הרבי נטה לו חיבה מיוחדת, ומאז ומקדם הועידו לתפקידו החשוב. יעיד על כך הסיפור הבא: בליל חג השבועות תשי"ג התוועד הרבי, וביקש לומר מאמר חסידות, אך כאשר נודע שר' יואל עודנו נמצא במקווה, בחר הרבי להמתין על-מנת שיהיה נוכח בשעת אמירתו. והלא דבר הוא!

בט"ו אלול תשי"ד, בהיותו בן 25, התקיימה חתונתו של ר' יואל עם מרת לאה למשפחת בוטמן. כפי שנהוג היה באותו תקופה, מי ששימש כמסדר הקידושין בחתונה היה הרבי. מאז חתונתו ועד פטירתו, במשך כל ימיו, עמדה לצידו זוגתו שתחי', בהתמסרות ובנתינה על מנת להיות לו לעזר במלאכת הקודש.

במשך תקופה קצרה שימש ר' יואל כמשפיע בישיבת תומכי תמימים ברחוב בדפורד, הסמוך ל770. לא ארכו הימים, והוא עבר לשמש בתפקיד אליו היה מסור ובו שימש עד יומו האחרון – משפיע בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב770.

מורה דרך לאלפים

ר' יואל שימש כמורה דרכם של אלפים רבים במשך עשרות שנות עבודתו בישיבה. התוועדויותיו המיוחדות, ושיעוריו העמוקים עיצבו במידה רבה את דמותה של ליובאוויטש כולה, בזכות ההשקפה החסידית שהעניק לתלמידיו בימי שבתם בבית חיינו.

נר לרגליו של ר' יואל הייתה תביעת החסידות על הפצת פנימיות התורה. אלפים שאינם נמנים על חסידי חב"ד התחממו לאורו בשיעורי החסידות שמסר, והספרים הרבים בהם ביאר בדרכו המופלאה את עולמה הפנימי של חסידות חב"ד יישרו את דרכם של מבקשי ה' מכל קצווי הקשת החרדית. גם למשימה זו התמסר ר' יואל בכל מאודו.

לא לחינם בחר בו הרבי לשמש כעורכו הראשי של ספר הערכים לחסידות חב"ד. הבנתו העמוקה, לצד בקיאותו העצומה בתורת החסידות העניקו לו מעמד בלתי מעורער של יחיד בתחומו. במשך עשרות שנים – עד לפטירתו – שקד ר' יואל על כרכי הסדרה, ממנה יצאו עד עתה תשעה כרכים.

מסור ונתון

לצד שאר עיסוקיו הרבים, היה ר' יואל אחראי על עריכתם של חלקים רחבים מהשיחות שהובאו לרבי להגהה, והודפסו לבסוף בסדרת 'לקוטי שיחות', כמו גם על עריכתם של מאמרי החסידות שהוגהו והודפסו בסדרת 'ספר המאמרים – מלוקט'. עבודתו המאומצת על עריכתם של אלו, דרושה לה יריעה משל עצמה. רק זאת יש לציין, כי עבודה זו דרשה מר' יואל יגיעת נפש ויגיעת בשר, למענה עשה ימים ולילות בחדרי המשרדים שעל יד 770, לעיתים, במשך עשרות שעות עבודה רצופות!

הכהן הגדול מאחיו

בכל צומת דרכים נישאו העיניים לר' יואל. האיש שהיה דולה-ומשקה מתורת רבו, שכל רז מדבריו לא אניס לי', היה מורה דרכם של רבים שידעו כי הוא-הוא שיודע להישיר מבט אל העולם בהסתכלות טהורה של אמת וחסידות.

ובשעות אלו, עוד בטרם כיסו רגבי העפר את גופו של מי שלימד התקשרות מה היא לבני-דורו, שעה שהכאב מכה על הלב כקורנס, ממאן לתת נחם, בימים בהם מבקש עם ישראל ביתר שאת 'והשב העבודה לדביר ביתך', מתפללים אנו ומייחלים שתיכף ומיד נזכה לראות כהנים בעבודתם, כאשר תורה חדשה מאיתי תצא, בגאולה השלימה.