חפירה סודית וערבים חמושים: התוכנית לחשיפת "ארון הברית"
השער הסתום שהתגלה במהלך החפירות תפס את תשומת ליבו של רב הכותל, הרב מאיר יהודה גץ.
השנה הייתה תשל"א, שנתיים קודם לכן החלו החפירות סביב הכותל שבסופן נחשפו המנהרות המוכרות היום כ'מנהרות הכותל'. מי שהיה היוזם והרוח החיה מאחורי החפירות החשובות הללו, היה הרב גץ שחייו נסבו סביב הכותל ושרידי בית מקדשנו.
ראש הממשלה לוי אשכול מבקר באתר החפירות שעל יד הכותל. תשכ"ח | צילום: COHEN FRITZ/לע"מ
השער הסתום שנחשף במהלך החפירות, זוהה על ידי הרב גץ כ'שער הכהנים'. שער זה, על־פי השערתו שימש ליציאת כהנים משטח הר-הבית במקרה שנטמאו. בכך, לא הסתכם ייחודו של השער. לפי חישובי הרב גץ, בסבירות גבוהה היה עלול השער להוביל למקומו של ארון הברית שהוטמן על פי הכתוב במשנה 'במטמוניות עקלקלות'.
התרגשותו הייתה גדולה – האם הוא עומד בפני מציאת ארון הברית? --
הרבי מתנגד לחפירה
מספר שנים חלפו בטרם החליט הרב גץ לנסות לפרוץ את השער. ההחלטה להיכנס למקום מקודש כל־כך לא הייתה קלה עליו, והוא הבין שעליו להתייעץ עם רבנים נוספים.
מנהרות הכותל | צילום: obert Hoetink/Shutterstock
את השאלה הגורלית החליט הרב גץ להפנות לרבי. הוא העלה על הכתב את פרטי השאלה ושיגר אותה לניו-יורק.
זמן קצר לאחר מכן הגיע מכתבו הנחרץ של הרבי, ובו הוא מודיע לרב גץ כי יזכירו על ציונו של אדמו"ר הריי"ץ למילוי משאלות ליבו לטובה ובכדי שיבשר טוב בכל העניינים עליהם כתב "כולל ועיקר – שבטלה התכנית לחפור מתחת לבי[ת] המק[דש], מחילות וכו' ואפילו לספקן".
בהמשך המכתב, הבהיר הרבי שוב כי יש לשמור על קדושת המקדש, ולא לגעת, לא בו וגם לא בספקו או אפילו 'ספק ספקו'.
התשובה הייתה ברורה ונחרצת – אין לנסות להיכנס אל מעבר לשער.
מכתבו של הרבי לרב גץ
הרב גץ קיבל את דעתו של הרבי, ובצער רב גנז את תוכניתו ופנה לעיסוקיו הרבים.
המנהרה מתגלה
עוד מספר שנים חלפו. השנה היא תשמ"א.
אל הרב גץ מגיעה קריאה בהולה מאחד ממהנדסי החפירות; כתוצאה מהחפירות נפרץ בפתע אחד הקירות שעל יד 'שער וורן' שבצד הכותל. מאחורי החור הגדול התגלה חלל גדול מימדים שרצפתו מלאה במים ובוץ.
את ההתרגשות שאחזה ברב גץ למראה המנהרה שהתגלתה הוא מתאר ביומנו: "שעה ארוכה ישבתי מוטל ללא אונים, כשדמעות רותחות זולגות מעיניי, ולבסוף אזרתי עוז ובדחילו ורחימו נכנסתי ואמרתי 'תיקון חצות' כמנהגנו".
אילוסטרציה | צילום: shutterstock
למרבה הצער, בהתרגשותו הרבה, החליט הרב גץ לנסות לחדור אל המנהרה פנימה בניסיונותיו למצוא את ארון הברית.
המים הרבים שהציפו את המנהרה דרשו שאיבה רצינית, מה שעיכב את עבודות החפירה של אנשי הרב גץ. התהליך המורכב ארך זמן, ובינתיים עברה השמועה מפה לאוזן. שרים ובעלי תפקידים בכירים הוכנסו בסוד הגילוי המרעיש, וה'סוד' הגדול הפך לשמועה מפורסמת.
ואז התפוצצה הפרשה בקול רעש גדול.
הידיעה על החפירות הגיעה לתקשורת וזו פרסמה את הסיפור בקול רעש גדול. סערה גדולה קמה בעולם הערבי. ההסתה גברה, וערביי ישראל החלו מאיימים במהומות.
לבד מול האספסוף
השעה הייתה שעת צהריים כאשר הרב גץ הוזעק מביתו למנהרות הכותל. הידיעה שהובאה לאזניו הייתה דרמטית - ערבים פורצים למנהרה שהתגלתה, דרך פתח הפונה אליה מכיוון הר הבית. הרב גץ רץ היישר אל המנהרה. למולו הוא מגלה לחרדתו קבוצה גדלה והולכת של ערבים האוחזים מוטות וכלי נשק מאולתרים מכל הבא ליד. הרב גץ עמד לבדו מול ההמון הזועם.
למזלו, נשא הרב אקדח. הוא שלף את נשקו ואיים על הבאים מולו: 'עצרו! אל תתקדמו!'. הרגעים שחלפו עד שהגיעה תגבורת לעזרתו של הרב נדמו כמו נצח. עד מהרה הגיעה קבוצת תלמידי ישיבה והם התייצבו לצידו של הרב גץ. זה מול זה עמדו הרב והבחורים ולמולם המון ערבי צמא דם.
העיתונות מדווחת על המקרה. 'דבר', ג' אלול תשמ"א | קרדיט: עיתונות יהודית הסטורית
מול עיניו של הרב הובאו בלוקים גדולים וכמויות גדולות של בטון. הערבים יצקו קיר רחב במרכז המנהרה, ברוחב של כ-3-4 מטרים. חלומו של הרב נגוז מול עיניו. עוד זמן ארוך ייקח לו להתאושש מכך.
במקביל, הורתה הממשלה – שחששה מפריצת מהומות - לאטום את המנהרה גם מצדם של מנהרות הכותל.
ותחזינה עינינו
סופו של המסע לחיפוש ארון הברית היה שלא התרחש, כפי שרצה הרבי. לצד הכאב העצום על הפגיעה ברגשות היהודיים בידי הפורעים הערביים, למעשה לא הספיקו החופרים להתחיל במלאכת החפירה פנימה, ובכך "בטלה התכנית לחפור מתחת לבית המקדש" כרצון הרבי.
תפילתנו שתיכף ומיד "תחזינה עינינו בשובך לציון", ונזכה לעלות ולראות בהר בית ה' ששים בבניינו ושמחים בתיקונו, אכי"ר.
מאפשרים לכם לקבל
