השנים שקדמו למלחמת העולם הראשונה היו טעונות ועתירות מחלוקות עבור שליטי אירופה. מלכים התגרו זה בזה, שטחים נרחבים עברו מיד ליד וסכסוכים בין ממלכות היו דבר שבשגרה. ריח של אבק השריפה עמד באוויר, חסר היה רק הניצוץ שיבעיר את היבשת כולה.

אחת מאותם מלחמות קטנות, שקדמו למלחמת העולם, הייתה מלחמת צרפת-גרמניה. "מלחמה קטנה" זו ארכה 'רק' קרוב לשנה, ובמהלכה נפצעו ונהרגו 'רק' מאות אלפי חיילים. אכן, בהשוואה למלחמות אחרות באותה התקופה, הייתה הטרגדיה של המלחמה קטנה באופן יחסי למלחמות אחרות.

// המצור על פריז

שליטי גרמניה, שהייתה מורכבת באותן השנים ממספר איזורים שונים, התאחדו יחד, כגוף אחד, כדי להלחם בצבא הצרפתי.

מי שהכריז על מלחמה היו דווקא הצרפתים, אך בפועל היו הגרמנים זריזים מהם, ותוך זמן קצר עמדו חיילי הצבא הגרמני המאוחד בשערי צרפת.

הגרמנים הוכיחו יכולות גבוהות בשדה הקרב, ולא ארכו הימים עד שהתברר לכל הצדדים כי הם עולים על הצבא הצרפתי בכל קנה מידה; בגדלם, ביכולותיהם ובנשקם.

הצרפתים ניגפו לפני הגרמנים שהתקדמו במהירות. צבא גרמניה כבש שעל אחר שעל, עד שהגיע לשערי עיר הבירה - פריז. בפריז התבצר צבא אזרחי שקם במהלך המלחמה, ולא הסכים להיכנע לפני האויב הגרמני. במשך חודשים ארוכים צרו הגרמנים על פריז ורק בתום מצור ממושך ומתקפה אכזרית עלה בידם לכבוש גם אותה.

// כדורים פורחים

בינתיים, נזקקו אנשי פריז לשלוח דברי דואר ומכתבים לחבריהם באזורים אחרים בצרפת ומעבר לתחומי העיר. אבל דרכי העיר החסומות בידי הגרמנים לא אפשרו למשלוחי הדואר לבוא ולצאת ליעדם.

תחילה, התחכמו הפריזאים והבריחו את הדואר בדרכים פשוטות; משלוחי הדואר יצאו מן העיר באמצעות כדורים פורחים שחמקו אל מעבר לשורות האויב. מול עיניהם של הגרמנים הועברו משלוחי הדואר אל מחוץ לעיר. שירות הדואר פסק מלפעול כאשר החלו הגרמנים להפציץ את הכדורים באמצעות תותחים.

// פתרונות חדשים

כעת הצליחו הצרפתים להוציא את הדואר מן העיר רק בשעות הלילה, אז, בחסות החשיכה לא יכלו הגרמנים להבחין בהם. אלא שפתרון זה עבד רק חלקית – הכדורים לא יכלו לחזור לפריז מפני שבלילה קשה היה לנחות כראוי בסביבות פריז. שירות הדואר נפסק שוב.

הראש הפריזאי עבד שעות נוספות במטרה לייצר דרך חדשה למשלוח דואר. ועד מהרה מצאו הנצורים פתרון חדש-ישן: יונות דואר.

מעבר לחומות העיר עמדו הגרמנים וצפו במאות היונים המאומנות הפורחות אל העיר וממנה. כעת, הבינו הגרמנים, הגיע תורם להיות יצירתיים.

ואכן, לא לאורך זמן החזיק הפתרון החדש. למחנות הגרמניים שלפני העיר הובאה כמות גדולה של עופות דורסים. הם אומנו במיוחד, ועד מהרה נפלו כל יוני הדואר בידיהם של העופות הגרמניים.    

// כדורי אבץ

שלשה מתושבי פריז שהופיעו במשרדי הדואר, טענו שבידם הפתרון הגאוני באמצעותו ניתן יהיה להעביר דואר אל העיר פנימה:

יש ליצור כדורים גדולים עשויים מאבץ שחלקם הפנימי יהיה חלול וימולא במכתבים. הכדורים החלולים יושלכו למים במעלה הנהר המתחיל הרחק מפריז ויורד לכיוונה, וכך, יצופו הכדורים עד הגיעם לעיר, שם ימשו אותם מן המים ויחלצו מהם את המכתבים.

הפתרון היה נשמע מושלם. ניסויים נעשו על ידי אנשי הדואר ועברו בהצלחה קו הדואר החדש לכיוון פריז נפתח שוב.

55 כדורים הושלכו לנהר בדרכם לפריז. כל כדור הכיל כ-500 מכתבים. בפריז המתינו בציפייה להגעת הכדורים ליעדם. רשת מיוחדת נפרשה בתוך המים כדי ללכוד בתוכה את הכדורים הצפויים לבוא.

אבל אף כדור לא הגיע.

// המלחמה מסתיימת

רק לאחר שבועיים התגלתה התקלה – הרשת המיועדת לקלוט את הכדורים נקרעה זמן קצר לאחר שהונחה בשל גושי קרח שצפו בנהר. הכדורים עברו את הרשת הקרועה והמשיכו בדרכם הלאה, במורד הנהר.

בינתיים הסתיימה המלחמה בכניעתה של פריז. בהסכם שלום מביש נמסרו שטחים חשובים משטחה של צרפת לידי הגרמנים, והשקט שב לאזור יחד עם רשת הדואר המוכרת.

מאז ועד היום התגלו רוב הכדורים שהושלכו ובהם דברי הדואר. הכדור האחרון שהתגלה, נמצא לפני כ-40 שנה, בשנת תשמ"א – 111 שנים לאחר שהושלך לנהר!

כעשרים כדורים טרם הגיעו ליעדם. אם תתקלו אי פעם בכדור שיראה לכם משונה, זכרו לבדוק – אולי מסתתרים בו כמה מכתבים?

קרדיט תמונות: shutterstock