מכתב מהרבי למרת תמר בר לב, אשת הרמטכ"ל חיים בר לב ואמו של השר לבטחון פנים הנוכחי עמר בר לב, ששימשה כמרצה, על ההשפעה הרחבה של מרצה על התלמידים:

מכתבו של הרבי:

וכאן המקום להגיב על ביטויה "מעלתי הנמוכה": שאף שהוא מטבע בני ובנות ישראל למעט את עצמם, וכמו שפירשו חכמינו ז"ל את הכתוב "כי אתם המעט מכל העמים", אבל עם כל זה צריך כל אדם להעריך מעמדו ומצבו בחברה, שהרי בזה תלוי מילוי תפקידו בשלימות. 

כוונתי למשרתה בתור מרצה באוניברסיטה, שזה נותן לה הזכות והאפשריות להשפיע על בני הנוער שומעי לקחה. ורואים בפועל שיהיה המקצוע מה שיהיה הרי התלמידים מושפעים לא רק מרכישת ידע במקצוע, אלא מושפעים גם כן מאישיות המרצה.

ובודאי יודעת שמיסודות אמונתנו ודתנו הוא שנפש אחת עולם מלא, עד שחכמינו זכרונם לברכה, בסגנונם הקצר והקולע, מסבירים שזהו הטעם שאדם הראשון נברא יחידי, לא ככל שאר הנבראים שנבראו בריבוי, כדי להודיע לכל הדורות שאדם אחד עולם מלא.

ועוד נקודה בזה, שכיון שמקצוע ההרצאה, איזה שיהיה הוא חלק ממחשבת האדם, ואפילו מחייו המעשיים, הרי בודאי שיש לזה השלכות על חייו במובן האמיתי של "חיים", כוונתי לחיים מוסריים טהורים וקדושים. ולכן כאשר ההשגחה העליונה הזמינה לה אפשרות לנצל כשרונותיה בכיוון האמור, ברור שזה נעשה מחובתה ולא די בהרצאת המקצוע לבד.

בברכת הצלחה ובכבוד ובפרישת שלום בעלה [-הרמטכ"ל חיים בר לב] שיחיה.

מקור: אגרות קודש חכ"ז ע' תעג • מוגש ע"י מכון 'אור החסידות' •  העתקת המכתב באישור מהוצאת ספרים קה"ת