כשיוחאי מקבילי מדבר על "האקזיט" שעשה לפני קרוב ל-20 שנה, הוא קורן מאושר ומתעקש שעשה את העסקה המשתלמת ביותר. אבל כשהוא מפרט במה מדובר, אני מוצא את עצמי מופתע. הוא בטוח בעסקת חייו ומצהיר "זה אקזיט חברתי שנועד לטובת עם ישראל".

"האקזיט החברתי שלו" הוא לא מה שחשבתם. הוא עדיין בעולם ההייטק אבל את מיטב מרצו מקדיש לטובת פרויקט שגוזל מזמנו שעות רבות מדי יום ולילה, כבר במשך קרוב לשני עשורים.

למרות שלל התארים והתעודות, למרות כישוריו והצלחותיו בעסקי התוכנה שהיו אז עוד בראשית דרכם, הוא החליט להגשים חלום אחר לגמרי: בשעות אחר הצהריים הערב והלילה הוא נוטש את המשרד לטובת העבודה העיקרית שלו –מפעל משנה תורה. אם תשאלו אותו, היום שלו מתחיל רק בשעות הצהריים.
"הדברים הדהימו אותי. הבנתי שהרמב"ם ייסד קו חדש בעבודת הבורא של יהודי. חוץ מהעובדה שהוא מקיף בספר את כל התורה כולה, הרמב"ם מלמד איך יהודי צריך לחיות חיי אמונה בצורה הטובה והמעשית ביותר, שלא מתנגשת עם החיים שלנו". הוא מדגיש שהדברים האלה באים כמובן לידי ביטוי גם בספרים נוספים ביהדות, אבל לדעתו אצל הרמב"ם זה מוחשי הרבה יותר.

*

"אסביר לך למה הרמב"ם דיבר לליבי מעוד שתי זוויות. השולחן ערוך, למשל, מסביר יותר איך לעשות כל דבר אבל הרמב"ם מסביר למה לעשות. הבדל נוסף הוא שהשולחן ערוך נפתח בכך שיהודי צריך לקום בבוקר לעבודת השם, כמו אריה שמתגבר. הרמב"ם לעומת זאת מסביר קודם כל ש"יסוד היסודות לידע שיש שם מצוי ראשון" כלומר הוא לא דורש מאתנו לכוף את עצמנו למרות הקושי, אלא 'תוקף' מכיוון אחר לגמרי. הוא אומר לנו: מספיק שתדעו ותפנימו שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם ונמצא בעולם ומחיה אותו כל רגע, כדי שתקומו בזמן, תתנהגו כמו שצריך ושהיום שלכם יראה כמו שצריך להיות. וכל זה לא בכוח אלא כדבר מובן מאליו".

"העובדה שבאותם ימים הרבי תיקן את תקנת הרמב"ם ללימוד ה"משנה תורה" מדי יום, עודדה אותי ונתנה לי סימן שאני בכיוון הנכון" הוא אומר.

ואז, בגיל 33, הוא החליט לעשות משהו עם כל הידע שהוא צבר. "זה היה פרויקט גרנדיוזי בכמה מובנים" הוא הסביר בעבר לאתר 'בית חב"ד'. "הטקסט של הספר עבר עבודה מפרכת של השוואת כל הגרסאות בדברי הרמב"ם כדי למצוא את הנוסח המדויק ביותר. מדובר על לא פחות מעשרת אלפי הבדלים.

שליש מהביאור נרשם על-ידי מקבילי בעצמו; ביתר נעזר בכמאה עוזרים, רובם בהתנדבות, שעזרו לו לפצח את כוונת הרמב"ם בכל מקום. הוא אוסף את החומר, עובר מילה מילה וכותב אותו מחדש תוך עבודת עריכה שתהיה מדויקת ובהירה, והכל בנאמנות לרמב"ם שמסביר את עצמו בספריו האחרים: רמב"ם על פי הרמב"ם. העורך הלשוני, המנקד, ואפילו הפרופסור שזיהה את הצמחים שעליהם מדבר הספר, עשו זאת בהתנדבות. "מכון המקדש" סייע לכתוב על ההלכות הקשורות לבית המקדש, "מכון התורה והארץ" עזר במצוות התלויות בארץ. מי שירצה, ימצא גם בספר – בהלכות המתאימות לכך – חוזה של מכירת דירה על פי הרמב"ם, שהותאם להליך המשפטי הנהוג כיום בישראל. החיבור גם מבאר סתירות בתוך הרמב"ם ומסביר איך מסתדרות הלכות שנראות כנוגדות אחת את השניה. ולאחר שהכול היה מוכן, עבר צוות של תלמידי חכמים ידועים על כל החיבור כדי לתת לו את החותמת הסופית.

*

לצד אלו, הושקע גם מאמץ בהגשה הגרפית של החומר, צירוף כותרות משנה, תמונות צבעוניות שמבארות הלכות מורכבות ותוספות רבות נוספות. "זו היתה מלאכה סיזיפית מאוד מאוד גדולה וקשה, אבל היה שווה להגיע בסוף למטרה - להנגיש לכל אדם, גם ליהודי שמעולם לא פתח ספר תורני, את התורה באמצעות הרמב"ם. כמובן שבאותה נשימה, גם תלמידי חכמים ימצאו בחיבור הזה הרבה 'פנינים' ויבינו לעומק את מה שבאמת הרמב"ם כותב".

בימים אלו אחרי שהביאור שלו על "היד החזקה" הפך לנחלת הכלל ועזר להמונים להצטרף לתקנתו הקדושה של הרבי בלימוד הרמב"ם היומי, הוא יוצא לאור עם ביאור שלא נראה פה זה עשרות בשנים על "מורה הנבוכים" לרמב"ם. דווקא מי שרגליו נטועות היטב בהלכה, יכול לגשת למחשבה עם סייעתא דשמיא המלווה את המאמץ, ולבר את הרמב"ם, כי אחד הוא בכל ספריו, כמו שהדגיש הרבי.

המהדיר האחרון למורה הנבוכים (אגב, הרבי הקפיד לקרוא לו כך, ולא 'מורה נבוכים') היה פרופ' יהודה אבן שמואל שהעניק לרבי את שלשת כרכי הספר וזכה לקבל מענה מיוחד עם הכיתוב: "נתרשמתי ביחוד מהיגיעה שהשקיע כ' בכרכים הנ"ל בתור מהדיר ומפרש בפרט ששמעתי כמה פעמים מכ"ק מו"ח אדמו"ר כי חיבה יתרה נודעת לרמב"ם ולספריו, בתוכם המו"נ, מנשיאי חב"ד, החל מבעל התניא והשלחן ערוך המביא את המו"נ בכמה וכמה מקומות, ולא עוד אלא שהצמח צדק הי' לו שיעור מיוחד במורה-נבוכים עם בן זקוניו וממלא מקומו החביב עליו כנפשו, והי' מבארו - את המו"נ - עפ"י יסודות תורת החסידות והקבלה, כמוכח מעלים אחדים שנשארו בכתב, וגם באו בדפוס ברשימות הצמח צדק על המורה נבוכים. צויתי לשלוח לכ' בחבילה בפ"ע ספר החקירה לצמח צדק, אשר רשימות האמורות באו שם בדפוס, נוסף על תורת התוארים של הרמב"ם שנתבארה בכמה מאמרי חסידות שעדין בכתב הם [נוסף על המאמר בספר לקוטי תורה לרבנו הזקן, ד"ה אלה פקודי המשכן, ו' עמוד ג]".

לדברי מקבילי, "אין ספק שכל חסיד חב"ד שרוצה 'להכיר' יותר את הרמב"ם ואת משנתו, ירצה שספר כזה יהיה בביתו, וממנו אפשר להבין בקלות כל מי שמייחס דבר מה לרמב"ם. מעניין לציין את ההתייחסות הנוספת של הרבי לעניין, בשיחה מיוחדת (ליקוטי שיחות כרך כו עמ' 34) שבה התבטא הרבי בין השאר: כמה עניינים בספר מורה נבוכים הם יסודות בידיעת ה' ונבואה, מלאכים ופירוש המקראות כו' אשר אינם מופנים דווקא לאחד מיוחד (אשר "הוא שלם בדתו ובמדותיו ועיין בחכמת הפילוסופים וידע ענייניהם כו' ונשאר במבוכה ובהלה") אלא לכל אחד. ובפרט שספר מורה נבוכים הוא ספר של – וחלק מתורה, שעליה נאמר "התורה היא נצחית" (ראה גם שו"ת הרמ"א סימן ז (הובא בליקוטי שיחות חלק כג עמ' 36 הערה 42) ושם נסמן). וזה נוגע ליהודים בכל הדורות עד שמצינו בכמה פוסקים שלמדים הלכות ממורה נבוכים, והרמ"א (וכן אדמו"ר הזקן במהדורה קמא שלו) פותחים את שולחן ערוך אורח-חיים (סעיף הראשון שבסימן הראשון של חלק א' דשולחן ערוך) בעניינים שמקורם במורה נבוכים".

הכתיבה נעשתה לא רק כדי להדגיש את הדעת והחכמה שבספר, אלא לשמר את התשוקה שבספר, כמו שהרמב"ם מכוון מתחילת המורה ועד סופו לאהבת ה' מתוך תשוקה גדולה, לעלות לשמיים לדעת את ה', ומתוך כך לרדת לארץ ולהנהיג את בניו.