אז מה עושים היום: מנהגי היום על פי הוראות הרבי
יום ההילולא ג' תמוז הוא יום נעלה במיוחד. כולנו חשים בקדושתו של היום ומבינים כי ההנהגה בו צריכה להיות אחרת, שונה ומיוחדת מבשאר הימים. ברור לכולם כי את שעותיה הספורות של היממה יוצאת הדופן יש למלא בתוכן יהודי-חסידי, ובעיקר בקבלת החלטות טובות הנוגעות לקשר האישי של חסיד ורבי.
אין בידינו הוראות מפורשות המלמדות אותנו כיצד יש לנהוג ביום זה. כל שיש בידינו הוא ללמוד מתורתו והוראותיו של הרבי אותם ניתן לקשר במידה כלשהי ליום נעלה זה.
הרבי יוצא מרכבו בדרכו לאוהל
// מכתב הרבי לי' שבט
אחת מהאגרות המפורסמות של הרבי שרבים מהחסידים רואים בה דרך והוראה כיצד יש לנהוג ביום ההילולא, היא אגרתו של הרבי לקראת יום ההילולא של אדמו"ר הריי"ץ בפעם הראשונה. את האגרת שיגר הרבי לכלל החסידים לקראת י' שבט תיש"א, ובה הוא מפרט ומורה בדיוק את סדר ההנהגה הראוי ביום ההילולא.
הנה תוכנם של כמה הוראות מתוך המכתב המיוחד:
- כתיבת פ"נ – לאחר תפילת שחרית, נהוג לכתוב 'פדיון נפש' (או בקיצור 'פ"נ'). פ"נ הוא מכתב לרבי, בו מפרט הכותב את בקשות הברכה שלו - בגשמיות וברוחניות. על מנת לעשות 'כלי' לברכותיו של הרבי, ראוי גם-כן לקבל החלטה טובה להוספה במצב הרוחני.
לאחר כתיבת הפ"נ, יש לקוראו ולהניחו בין דפי אחד מספריו של הרבי. לאחר מכן יש לשלחו לציון הקדוש של הרבי, על מנת שיקרא שם באותו היום.
צילום נדיר מפ"נ שכתב הרבי עצמו בערב ראש השנה
- מאמר – במכתבו מורה הרבי לחזור לאחר שלשת תפילות היום – ערבית, שחרית ומנחה, על חלקים מהמאמר 'באתי לגני', כאשר בסופו של יום, לאחר תפילת מנחה יסיימו את חזרת המאמר כולו. רבים מהחסידים בדורנו נוהגים לחזור על מאמר 'ואתה תצוה' באופן כזה. לאחר כל תפילה חוזרים על חלק אחר של המאמר, ולאחר תפילת מנחה גומרים לחזור על כולו.
המאמר 'ואתה תצוה' היה המאמר האחרון שקיבלו החסידים מידיו של הרבי, רק תקופה קצרה לפני כ"ז באדר תשנ"ב. תוכנו המיוחד, והעיתוי שבו הוא חולק גרם לכך שבדרך כלל נהוג בקרב החסידים לחזור עליו במהלך יום ההילולא לאחר התפילות.
- צדקה – נהוג לתת לצדקה עבור מוסדותיו של הרבי. אין להסתפק באחד מבני הבית שמעניק צדקה, אלא יש לתת צדקה עבור כל אחד ואחד מבני המשפחה.
- משניות – במהלך היממה של ג' בתמוז, נהוג ללמוד פרקי משניות המתחילים באותיות השוות לשמו של של הרבי. לדוגמה – פרק ראשון במסכת ברכות מתחיל במילה 'מאימתי' וגם שמו של הרבי מתחיל ב'מנחם'. בצורה כזאת, יש ללמוד תשעה פרקים המתחילים באותיות תשעת אותיות שמו הקדוש של הרבי. משניות המסודרות על פי שמו של הרבי ניתן למצוא כאן.
- נר – מן הראוי שבכל בית ידלק נר במשך 24 השעות של כל יום ההילולא. אם אפשר, מציין הרבי, עדיף שהנר יהיה של שעוה. מדוע שעווה? רמז ניתן למצוא בכך שהשעוה היא ראשי תיבות – הקיצו ורננו שוכני עפר.
- ללמוד מתורתו – תורתו של הרבי ארוכה ורחבה מני מידה. מאות ספרים הגדושים בשיחות שאמר, במכתבים, במאמרים וברשימות ניתן למצוא בארונות הספרים. זה היום להתעורר ולהתקשר עם הרבי באמצעות לימוד תורתו.
- להתוועד – יום ההילולא הינו 'יום מסוגל', ומן הראוי להתוועד בו יחד ולהתעורר להנהגה חסידית טובה יותר. אחד מדרכי ההתקשרות לרבי היא התוועדות חסידית.
- השפעה – אחד המאפיינים שלנו כחסידים הוא עבודת ההשפעה והדאגה ליהודי האחר. יום ההסתלקות הוא הזדמנות נפלאה להשפיע על יהודי נוסף להתקרב לתורתו והוראותיו של הרבי ובכך להאיר גם אצלו את אור וחום ההתקשרות לנשיא הדור.
♦
זהו מקבץ חלקי של הוראות הרבי ליום הסתלקות אדמו"ר הריי"ץ כפי שהם 'שאולות' בהתאם ליום ההסתלקות ג' תמוז. במכתב עצמו מצוינים עוד מספר מנהגים, והרוצה להחכים יעיין במקור וימצא הנהגות ראויות נוספות.
יחד עם כל זאת ראוי לייחד את היום להתבוננות וחשבון נפש אישי – האם אני עושה מספיק על מנת שהמשימות שהטיל עלינו הרבי ייעשו במלואן? היכן אני עומד בהתקשרותי לרבי, ומה עלי להוסיף עוד על מנת לממש את רצונו?
את המכתב בו מפרט הרבי את ההנהגות הראויות ליום ההילולא הוא מסיים כך:
"והוי' יחיש ביאת גואלנו והקיצו ורננו שוכני עפר, ונשיאנו, הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ (-הריני כפרת משכבו), בעל ההילולא, בתוכם ישמיענו נפלאות וינהלנו בדרך העולה בית א-ל". יהי רצון שנזכה לכך במהרה בימינו.
מאפשרים לכם לקבל
