מזכרת שהובילה לגילוי מרעיש

הגניזה הקהירית

בחדרון קטן וחנוק השתמרו במשך מאות שנים מאות אלפי דפים וקטעים כתובים ומודפסים • מזכרת קטנה שנמסרה לפרופסור יהודי הביאה לגילויים המרעיש ולתחילתו של תהליך הפיענוח שנמשך עד לימינו אלה

לו יסור לביקור בעולמנו אדם מן הדורות הקודמים, הוא יחטוף בוודאי הלם קל למראה כמות הדפים המודפסים שסובבים את חיינו.

בימים עברו, היה הדפוס (ולפניו - מלאכת הכתיבה והעתקה) עסק יקר ומורכב. לא רבים יכלו להרשות לעצמם לקנות ספרים ודברים שיצאו בדפוס ובכתב יד. רק במאות השנים האחרונות הלכה ההדפסה ונעשתה זולה, ויחד עמה גם איכותם של המילים הכתובות וחשיבותם.

נקל לשער אם כן, את חשיבותם של כתבי יד עתיקים, ובייחוד של כאלו שנוצרו קודם המצאת הדפוס. כגודל חשיבותם של דפים שכאלו, כך היא גם גודל נדירותם. דפים שנשתמרו מתקופה זו נשמרים במקומות ייעודיים וערכם הכספי רב מאוד בדרך כלל.

קהיר, מצרים | צילום: shutterstock

// מזכרת תמימה

קיימברידג', אנגליה

שתי תיירות סקוטיות לא־יהודיות שבו בשנת תרנ"ו מביקור בארץ ישראל. תחת ידם החזיקו כמה דפים בלויים, מזכרת עבור פרופסור ממכיריהם, שניאור זלמן שכטר שמו. שכטר זה היה בן למשפחה חב"דית שנטה מן הדרך, ולימים מצא עצמו בתפקיד פרופסור באוניברסיטת קיימברידג' שבאנגליה.

את הדפים הבלויים השיגו השתיים בדרך כלשהי, ולפרופסור יכלו רק לספר שמקורם הוא ב'גניזת בית הכנסת בן עזרא שבמצרים'.

הפרופסור הנכבד הציץ בדפים ולא האמין למראה עיניו. נראה היה שהתיירות התמימות לא הבינו איזה אוצר החזיקו בידיהם. היה זה כתב יד נדיר, שנחשב ל'אבוד' במשך שנים רבות!

 דף בכתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם מתוך הגניזה

עד מהרה יצא פרופסור שכטר לקהיר שבמצרים. הנהלת האוניברסיטה נסחפה בגל ההתלהבות שלו ומימנה עבורו את המסע לחילוץ הכתבים האחרים מן הגניזה. כשבידיו המלצות מרבה הראשי של אנגליה הוא פנה לרבני וראשי הקהילה המקומית בקהיר, והם אישרו לו להוציא מן הגניזה את מה שימצא לנכון.

// גילוי חדרון הגניזה

בית הכנסת בן עזרא היה בית כנסת עתיק יומין. הוא נבנה לראשונה לפני למעלה מ-1,200 שנים, ובין קירותיו התפללו ולמדו חכמים ואנשי מעשה מפורסמים וידועים. בין מתפלליו נמנה גם הרמב"ם שהתגורר בעיר בתקופה בה היא כונתה 'פוסטאט' (ולא 'קהיר').

בבית הכנסת עמד חדרון קטן אליו הושלכה ה'גניזה'. במשך מאות שנים הושלכו פנימה דפי קודש שיועדו להיגנז. המיוחד בבית כנסת זה, היא העובדה שלא הוציאו מעולם את גניזתו על מנת לטומנה באדמה, כפי שנעשה בדרך כלל. בנוסף, מזג האויר היבש ששורר במצרים, עזר לדפים להשמר ולהחזיק מעמד במשך זמן רב כל כך.

ארגזים של דפים וכתבי יד שהוצאו מהגניזה | צילום: Getty Images

פרופסור שכטר נאלץ להכנס אל החדרון דרך חור בקיר עזרת הנשים שעמדה במקביל לחדרון הגניזה. החדר הקטן היה חנוק וחסר פתחים או חלונות. המקום לא היה מיועד לכניסת אנשים, ולא קל היה להכנס אליו לאחר מאות שנים בהם הוא עמד מיועד לגניזה בלבד. אבל הפרופסור לא שת ליבו לקושי ולמחנק. הוא חש עד למעמד היסטורי. אלפי דפים נגלו לנגד עיניו והסעירו את מחשבתו. הוא הבין את הפוטנציאל הגלום בחדר הקטן הזה וההתלהבות הציפה אותו לחלוטין.

// הגילויים המרעישים 

מאות אלפי קטעים נמצאו בחדרון הקטן. מהם גם תגליות מרגשות ויוצאות דופן ששפכו אור על שאלות היסטוריות יהודיות וגם נגעו בשאלות הלכתיות.

בגניזה נמצאו מכתביהם של גדולי עולם, כתובות, שטרות וספרים נדירים. בין הדפים נמצאו גם כאלו שנכתבו בכתב ידו של הרמב"ם, ואפילו כמה טיוטות מספר 'משנה תורה' שכתב. כדי להבין עד כמה היה מגוון הדפים שנמצאו בגניזה רחב, יכולים להעיד כמות השפות בהם נכתבו הדפים. נמצאו שם בין השאר דפים בעברית, ארמית-יהודית, יוונית, פרסית-יהודית, לאדינו, יידיש ואפילו בסינית!

עד היום, עשרות שנים לאחר מכן, טרם הסתיימה עבודת הפיענוח והמחקר המלאים סביב הגניזה. תוכלו להבין בעצמכם עד כמה מורכבת מלאכת הפיענוח כאשר מדובר בכמות גדולה שכזו של של חומר, ובייחוד כאשר חלקו כתוב בשפות שחלקן כמעט ואבד מן העולם. על בעיות אלו, תוסיפו גם את בעיית נזקי הזמן שנוצרו עם השנים וגרמו לכתבי היד לדהות ולהמחק.