במסגרת פרויקט עירוני "שירה על המפה", בו "צעירי העיר משוררים לנתניה", נתלה בדופן תחנת אוטובוס בנתניה שיר על דוכן התפילין החב"די, המוצב בקביעות ברחוב.

השיר מתאר תחושות של נער צעיר, החולף מול דוכן התפילין ומסרב בקביעות להניח, חרף 'עשקנות' החסיד, אולם לומד להאמין. כוחה של השפעה שקטה מחד ורועמת מאידך. 

"הבחור עם התפילין ליד המקדונלס, מחכה מחוץ למרכזית. גשם ושמש, יום אחר יום, שואל אחד-אחד. וגם אותי. בחיוך ובהתמדה וחיוך והתמדה.

"אף פעם לא נענתי לבקשתו, ובכל זאת, אין מי שלימד אותי כמותו מה זה להאמין".