הבוקר היה נעים ואביבי למדי, כיאה לימי סוף החורף. למרות השעה המוקדמת יחסית המה השוק של לובלין מהמון אדם. רוכלים ומבקשי סחורה התמקחו זה עם זה בקולות רמים שהתמזגו בקולותיהם של יושבי קרנות שימי השוק הם שעתם היפה.

נחיל אדם נראה נוהר בכיוון אחד הבתים שסביב פתחו נעשה קיבוץ גדול של אנשים שהלך וגדל עם כל רגע שעבר. בבית פנימה ישבו קבוצה נכבדה של תלמידי חכמים הדורי מראה, ודנו בנחת בעניינים העומדים ברומו של עולם.

עת הגיע הרגע להתחיל בכינוסם של גדולי ישראל הושלך הס בבית ובסביבותיו. ההמונים הטו אוזן בנסיון לשמוע את המתרחש בחדר פנימה.

לובלין כיום. ממבט אווירי | צילום: shutterstock

בתום שעה ארוכה נחתם פרוטוקול האסיפה, והרבנים התפזרו איש לאכסנייתו ולמקום מנוחתו.

בעוד הרבנים מפלסים להם דרך בין ההמונים שגדשו את השוק, הצטופף הקהל סביב יודעי-הדבר כדי לשמוע על מה נסבו דיוני היום, ובעיקר, מה גובהו של המס שהוטל על הקהילות היהודיות.

// ועד ארבע הארצות

פעמיים בשנה באורח קבע היו מתכנסים חברי 'ועד ארבע הארצות' ודנים בשאלות החשובות שעלו על הפרק ובענייני השעה. ה'ועד' הורכב מנציגי מדינות פולין, ליטא ורוסיה, ובראשו עמדו גדולי הדור של אותה התקופה.

לפתחו של הועד שיחרו בעיות מסובכות ובעלי מריבות שנזקקו להכרעה של בעלי סמכות גבוהה. מחלוקות קשות בין קהילות ובני עיירות שונות זכו גם הם להכרעה בידי דייני ה'ועד'.

סמכותו של 'ועד ארבע הארצות' הייתה מוחלטת ובלעדית. איש לא העז להמרות את פיהם של הרבנים שאמירתם הייתה קודש והפרת דבריהם חרפה.

על שטח רחב זה שלט 'ועד ארבע ארצות' | קרדיט: shutterstock

גם סמכות חוקית הייתה בידי ה'ועד'. הקמתו לוותה על ידי השלטונות המקומיים שחפצו מאוד בביסוסו. באותם הימים, אולצו היהודים לשלם 'מס גולגולת' – תשלום במועד קבוע עבור כל אדם, ושליטי ארצות פולין וסביבותיה חפצו שאיסוף הכסף יתבצע בצורה מסודרת על ידי יהודים, במקום באמצעות פקידים גויים. האחריות על כך ניתנה בידי ה'ועד'.

ביכולתו של הועד היה להשית על קהילות ואנשים קנסות ועונשים חמורים שקיבלו תוקף והוכרו על ידי השלטונות המקומיים.

כינוס ה'ועד' היה מתקיים בימי היריד של סוף החורף בעיר לובלין, ובפעם השנייה בשנה בסוף הקיץ בעיר ירוסלב שבגליציה (כיום בפולין).

צילום מתוך ספר הפרוטוקולים של 'ועד ארבע ארצות'

// פירוקו של הועד

כ-200 שנים פעל 'ועד ארבע ארצות' שבראשו עמדו גדולי התורה של אותם השנים. נוסף להכרעותיו ודיניו במקרי מחלוקות ומריבות פעל גם ה'ועד' בתחום השמירה על חומות הדת והמלחמה כנגד רוחות זרות.

השנה המדוייקת שבה החל לפעול 'ועד ארבע הארצות' אינה ידועה, אך על פי הערכות הוא החל לפעול בסביבות שנת ה'ר"פ. שנת פירוקו של הועד כבר מתועדת וידועה לנו היום כשנת ה'תקכ"ד. כדי להבין באיזו תקופה מדובר, ניתן לומר שהוא פעל בתקופה שבין לידתו של המהר"ל מפראג ולידתו של אדמו"ר האמצעי (בערך).

בשנותיו האחרונות נחלשה מאוד סמכותו של ה'ועד' עד לפירוקו הסופי על ידי מלך פולין של אותה התקופה.