תתפלאו לגלות:

האם הגבינה הצהובה אכן צהובה?

לא נמתח אתכם יתר על המידה. התשובה לשאלה האם הגבינה הצהובה אכן צהובה היא – תלוי. יש גבינות צהובות שהן אכן כאלו, ויש גבינות שקיבלו את הצבע הזה רק באמצעות צבע מאכל. ואם אתם מודאגים באשר לעצמכם - סביר להניח שהגבינה שאתם אוכלים בבית קיבלה את צבעה באמצעות צבע מאכל.

צילום: shutterstock

אז מה בעצם הסיפור של הגבינה הצהובה, ואיך בכלל קשור הצבע הצהוב לגבינה?

נתחיל מההתחלה. כל סוגי הגבינה מיוצרים מחלב (בדרך כלל) פרה, באמצעות תהליך ארוך שכולל את הפיכתו לגבן; סינון מי הגבינה; גיבוש החלב; ועוד כמה פעולות חשובות.

אבל כדי לייצר חלב, זקוקות הפרות לאכול טוב, מה שיעניק להם את האפשרות לתת חלב טוב. ככל שמאכל הפרות איכותי יותר, כך גם החלב שלהם טוב ואיכותי יותר.

וכאן נכנס לסיפור ה"בֶּטָא-קַרוֹטֶן". זוהי ככל-הנראה הפעם הראשונה שאתם נתקלים בו, אבל זו הזדמנות טובה להכיר אותו ולגלות שאנחנו פוגשים אותו בהרבה מאוד מקומות. ה"בֶּטָא-קַרוֹטֶן" (או בקיצור - "קַרוֹטֶן") הוא מרכיב קטן וטבעי שמצוי בהרבה מאוד עשבים וצמחים, וביניהם, גם בעשב המרעה של הפרות.

פרות במרעה | צילום: shutterstock

צבעו של ה"קַרוֹטֶן" הוא כתום, והוא המרכיב שמעניק לגזר, לעגבניה ולתפוז את צבעם העז שכולנו מכירים.

כאשר אוכלת הפרה מעשב המרעה, היא ניזונה בין השאר גם ב"קַרוֹטֶן" שמשפיע באופן ישיר על החלב שהיא מייצרת ומעניק לו גוון צהוב.

אתם יכולים לנחש לבד את ההמשך: החלב הופך לגבינה צהובה, שקיבלה את השם הזה בגלל הצבע הכתום שהעניק לה ה"קַרוֹטֶן".

אלא שזה לא נגמר כאן.

בחציר שכזה לא תמצאו מה"קרוטן" | צילום: shutterstock

הגבינה המקורית אכן הייתה מקבלת גוון צהבהב בהשפעת ה"קַרוֹטֶן" שהפרה השיגה מעשב המרעה. אלא שהיום הפרות בישראל - כמו בהרבה מקומות אחרים - לא אוכלות עשב במרעה. הן מקבלות את מזונם בצורת חציר מיובש שממתין חודשים רבים במחסן או בשדה. במקרה שכזה, ה"קרוטן" אינו מחזיק מעמד עד שהוא מגיע לפרות. את ה"קרוטן" ניתן למצוא רק בעשב טרי.

מה עושים?

זה פשוט. המפעלים הבינו ש'גבינה צהובה' בצבע לבן היא מוצר שלא יצליח להמכר, ובשל כך הוסיפו לו את צבע המאכל הצהוב שמחליף את פעולתו של ה"קרוטן" ומעניק לגבינה את צבעה המוכר.

מעניין!