ראיון במתכונת ייחודית: כששניאור בלוי בן ה12 הלך לראיין את סבא
הַ"יְשִׁיבַת עֶרֶב" בִּירוּשָׁלַיִם
שֶׁבִּזְכוּתָהּ הָפַכְתִּי לְ"תָּמִים"
• שָׁלוֹם סַבָּא. סַפֵּר לִי, וְלַקּוֹרְאִים שֶׁל "פָּנָסָאִים צְעִירִים", אֵיפֹה גָּדַלְתָּ וְאֵיךְ בְּעֶצֶם הִגַּעְתָּ לְחַבַּ"ד.
גָּדַלְתִּי בְּמִשְׁפָּחָה חֲסִידִית שֶׁל יוֹצְאֵי הוּנְגַּרְיָה. שְׁנֵי הַהוֹרִים שֶׁלִּי יְלִידֵי הוּנְגַּרְיָה, שְׁנֵיהֶם נִצּוֹלֵי שׁוֹאָה וְאַחֲרֵי הַמִּלְחָמָה הֵם בָּאוּ לָגוּר בִּירוּשָׁלַיִם. שְׁכוּנַת יַלְדוּתִי הִיא פָּאגִ"י, וְלָמַדְתִּי בְּתַלְמוּד-תּוֹרָה שֶׁל חֲסִידוּת דּוּשִׁינְסְקִי.
הָיִיתִי אָז יֶלֶד בֶּן שְׁמוֹנֶה. יוֹם אֶחָד רָאִיתִי מוֹדָעָה. הַכּוֹתֶרֶת הָיְתָה בְּגָדוֹל: "יְשִׁיבַת עֶרֶב". הָיָה כָּתוּב שָׁם שֶׁבְּבֵית הַכְּנֶסֶת לְיַד הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ יֵשׁ שְׁעַת לִמּוּד בְּכָל עֶרֶב לִילָדִים, וּמִי שֶׁיַּתְמִיד וְיִלְמַד יְקַבֵּל פְּרָסִים וּסְפָרִים יְקָרִים. כָּכָה זֶה הִתְחִיל.
• מִיֶּלֶד שֶׁמַּגִּיעַ לִלְמֹד בִּ"יְשִׁיבַת עֶרֶב" נִהְיֵיתָ חַבַּ"דְנִיק?
בִּירוּשָׁלַיִם אָז, לִפְנֵי שִׁשִּׁים שָׁנָה, כִּמְעַט כָּל הַיְּלָדִים הָיוּ לוֹמְדִים אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם בִּ"יְשִׁיבַת עֶרֶב". כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ לָכֶם הַיּוֹם פָּנָסָאִים. וְזוֹ הָיְתָה "יְשִׁיבַת עֶרֶב" שֶׁל חַבַּ"ד.
אֲבָל זֶה לֹא קָרָה בְּיוֹם אֶחָד, אֶלָּא בְּתַהֲלִיךְ שֶׁל כַּמָּה שָׁנִים. בַּהַתְחָלָה בָּאנוּ רַק לִלְמֹד מִשְׁנָיוֹת וּגְמָרָא. כָּל יוֹם צָבַרְנוּ כַּמָּה אֲגוֹרוֹת, וּכְשֶׁהִצְטַבֵּר לָנוּ סְכוּם מַשְׁמָעוּתִי יָכֹלְנוּ לִקְנוֹת בּוֹ פְּרָסִים.
פַּעַם בְּכַמָּה חֳדָשִׁים יָצָאנוּ לְטִיּוּל. הַ"יְשִׁיבַת עֶרֶב" שֶׁלָּנוּ הָיְתָה סְנִיף שֶׁל "יְשִׁיבוֹת עֶרֶב" בְּכַמָּה שְׁכוּנוֹת בִּירוּשָׁלַיִם: שַׁעֲרֵי חֶסֶד, בֵּית יִשְׂרָאֵל, פָּאגִ"י, מֵאָה שְׁעָרִים וְקָטָמוֹן. יַחַד הָיִינוּ כַּמָּה מְאוֹת יְלָדִים! אֲנִי זוֹכֵר שֶׁהָיָה לָנוּ טִיּוּל מְשֻׁתָּף לַמְּקוֹמוֹת הַקְּדוֹשִׁים בַּצָּפוֹן. אָז זוֹ הָיְתָה נְסִיעָה אֲרֻכָּה הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר הַיּוֹם. נָסַעְנוּ לְרַשְׁבִּ"י בְּמֵירוֹן, לִצְפַת וְלִטְבֶרְיָה. זוֹ הָיְתָה חֲוָיָה מְיֻחֶדֶת.
וְאָז הִתְחִילוּ לְלַמֵּד אוֹתָנוּ שִׁעוּרִים בַּחֲסִידוּת, בְּתַאֲרִיכִים חֲסִידִיִּים עָשׂוּ לָנוּ הִתְוַעֲדוּיוֹת וּבְשַׁבָּת אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם הָיִינוּ יוֹשְׁבִים לִסְעוּדָה שְׁלִישִׁית וּמְלַוֵּה מַלְכָּה וְשׁוֹמְעִים סִפּוּרִים חֲסִידִיִּים וּמַאֲמַר חֲסִידוּת. כָּכָה לְאַט-לְאַט נֶחְשַׂפְתִּי לַחֲסִידוּת, לָרַבִּי וּלְדֶרֶךְ חַבַּ"ד. שָׁם שָׁמַעְתִּי בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה הַקְלָטָה מֵהִתְוַעֲדוּת שֶׁל הָרַבִּי, מִתּוֹךְ קַלֶּטֶת שֶׁהִשְׁמִיעוּ לָנוּ בְּמַכְשִׁיר טֵיְפְּרֶקוֹרְדֶּר.
"אַחֲרֵי שֶׁעָבַרְתִּי לַיְּשִׁיבָה בְּלֹד, לֹא הָיָה לִי קַל. אֲבָל לַמְרוֹת כָּל הַקְּשָׁיִים, הָיִיתִי מְאֻשָּׁר. שָׂמַחְתִּי שֶׁזָּכִיתִי לִהְיוֹת "תָּמִים" וְחָסִיד שֶׁל הָרַבִּי"
• הָיָה רֶגַע שֶׁבּוֹ הֶחְלַטְתָּ שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה אֶת הַמַּעֲבָר?
הָיוּ כַּמָּה צְעָדִים מַשְׁמָעוּתִיִּים שֶׁעָשִׂיתִי בַּדֶּרֶךְ.
אֶחָד מֵהֶם הָיָה לְשַׁנּוֹת אֶת נֻסַּח הַתְּפִלָּה. בְּאֵיזֶשֶׁהוּ שָׁלָב הִתְחַלְנוּ גַּם לְהִתְפַּלֵּל שַׁחֲרִית בְּיַחַד בַּ"יְשִׁיבַת עֶרֶב", וְגַם עַל הַתְּפִלָּה קִבַּלְנוּ צִיּוּנִים וּפְרָסִים. הַמִּנְיָן הַזֶּה הָיָה מִנְיָן חַבַּ"דִי לְכָל דָּבָר. אַחַד הַדְּבָרִים הֲכִי חֲשׁוּבִים בְּכָל קְהִלָּה זֶה הַנֻּסָּח שֶׁבּוֹ מִתְפַּלְּלִים, כִּי זֶה מְשַׁמֵּר אֶת הַמָּסֹרֶת שֶׁל הַדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים. וּפֹה קִבַּלְתִּי בְּמַתָּנָה סִדּוּר תְּהִלַּת הַשֵּׁם, וְהִתְחַלְתִּי לְהִתְפַּלֵּל בְּנֻסַּח הָאֲרִיזַ"ל, שֶׁזּוֹ תְּפִלָּה חַבַּ"דִית בְּעֶצֶם. לָכֵן זֶה הָיָה צַעַד מַשְׁמָעוּתִי מְאוֹד.
וְאָז הִגִּיעַ הַבַּר-מִצְוָה שֶׁלִּי. חֲבֵרִים רַבִּים שֶׁלִּי הֶחְלִיטוּ לְהַנִּיחַ תְּפִלִּין חַבַּ"דִיּוֹת. אִם תָּשִׂים לֵב, תִּרְאֶה שֶׁבַּחוּגִים אֲחֵרִים הַ-ש' שֶׁל הַתְּפִלִּין נִרְאֵית אַחֶרֶת. הַבָּסִיס שֶׁלָּהּ רָחָב. אֶצְלֵנוּ הַ-ש' עוֹמֶדֶת עַל רֶגֶל מְחֻדֶּדֶת. וְאָז גַּם אֲנִי הֶחְלַטְתִּי שֶׁאֲנִי רוֹצֶה תְּפִלִּין חַבַּ"ד. הָיָה קָשֶׁה, אֲבָל בַּסּוֹף הִצְלַחְתִּי לְשַׁכְנֵעַ אֶת אַבָּא שֶׁלִּי שֶׁיִּרְכֹּשׁ לִי תְּפִלִּין כָּאֵלֶּה.
בַּשָּׁלָב הַזֶּה כְּבָר נִהְיֵיתִי חַבַּ"דְנִיק לְכָל דָּבָר. הָיִיתִי אָז בְּסַךְ הַכֹּל נַעַר צָעִיר בֶּן שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה, אֲבָל כְּבָר יָדַעְתִּי שֶׁבָּחַרְתִּי לִי דֶּרֶךְ בַּחַיִּים – אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת חֲסִיד חַבַּ"ד, חָסִיד שֶׁל הָרַבִּי, בְּכָל הַמּוּבָנִים.
וְאָז הִגַּעְתִּי לְפָרָשַׁת דְּרָכִים שֶׁבָּהּ הָיִיתִי צָרִיךְ לִבְחֹר בְּאֵיזוֹ דֶּרֶךְ אֲנִי מַמְשִׁיךְ. הָיִיתִי צָרִיךְ לְהֵרָשֵׁם לִישִׁיבָה. לַהוֹרִים שֶׁלִּי הָיָה בָּרוּר שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ בַּמַּסְלוּל וְלַעֲלוֹת לִלְמֹד בִּישִׁיבַת דּוּשִׁינְסְקִי. אֲבָל אֲנִי הִתְעַקַּשְׁתִּי שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לִלְמֹד בְּ"תּוֹמְכֵי תְּמִימִים" בְּלֹד. יוֹם אֶחָד יָצָאנוּ לְמִבְצָע חֲשָׁאִי... סַבָּא שֶׁלְּךָ (הַכַּוָּנָה לְסַבָּא יוֹסֶ'ל, סַבָּא מִצַּד הָאַבָּא) לָקַח אוֹתִי וְעוֹד קְבוּצָה שֶׁל נְעָרִים בָּרַכֶּבֶת וְנָסַעְנוּ לְלֹד לְהִבָּחֵן לַיְּשִׁיבָה. אַחֲרֵי כַּמָּה שָׁבוּעוֹת הִגִּיעָה הַתְּשׁוּבָה שֶׁהִתְקַבַּלְתִּי לַיְּשִׁיבָה. הָיִיתִי מְאֻשָּׁר מְאוֹד, וְרַק אָז הָלַכְתִּי לְסַפֵּר לַהוֹרִים שֶׁלִּי וּבִקַּשְׁתִּי שֶׁלֹּא יִכְעֲסוּ עָלַי. כַּנִּרְאֶה שֶׁהֵם הֵבִינוּ שֶׁאֲנִי אֶת שֶׁלִּי הֶחְלַטְתִּי וּמָצָאתִי אֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁלִּי בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וְהֵם אִשְּׁרוּ לִי לִלְמֹד בַּיְּשִׁיבָה בְּלֹד.
וְכָכָה, בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל שְׁנַת תשכ"ב, הִגַּעְתִּי עִם הַמִּזְוָדָה לַשַּׁעַר שֶׁל הַיְּשִׁיבָה בְּלֹד. יַחַד אִתִּי הִגִּיעוּ לַיְּשִׁיבָה עוֹד אַרְבָּעִים נְעָרִים יְרוּשַׁלְמִים שֶׁגַּם הֵם הִגִּיעוּ לְחַבַּ"ד בִּזְכוּת אוֹתָהּ "יְשִׁיבַת עֶרֶב".
• לכל הכתבות לקורא הצעיר | COL צעיר
• אֵיךְ הִתְאַקְלַמְתָּ בַּיְּשִׁיבָה?
אֶת הָאֱמֶת אֹמַר לְךָ, זֶה לֹא הָיָה קַל. הָיִיתִי יֶלֶד יְרוּשַׁלְמִי, עִם לְבוּשׁ שׁוֹנֶה, שָׂפָה שׁוֹנָה וְגַם צוּרַת חַיִּים שׁוֹנָה מֵהַיְּלָדִים שֶׁגָּדְלוּ בְּמִשְׁפָּחוֹת חַבַּ"דִיּוֹת וְהִגִּיעוּ בְּרֻבָּם מִכְּפַר חַבַּ"ד. גַּם הַהִסְתַּגְּלוּת לְחַיִּים בִּפְנִימִיָּה רָחוֹק מֵהַבַּיִת הָיְתָה קָשָׁה. בַּלֵּילוֹת הָיָה לִי קָשֶׁה לְהֵרָדֵם, בִּגְלַל הָרַעַשׁ שֶׁל הָרַכָּבוֹת שֶׁחָלְפוּ סָמוּךְ לַיְּשִׁיבָה וְהַגַּעְגּוּעִים הַבַּיְתָה.
גַּם כְּשֶׁהִגַּעְתִּי הַבַּיְתָה מֵהַיְּשִׁיבָה, לְשַׁבְּתוֹת חֻפְשָׁה וּבְבֵין הַזְּמַנִּים, הַתְּחוּשָׁה הָיְתָה מוּזָרָה. הַחֲבֵרִים וְהַשְּׁכֵנִים וְהַמּוֹרִים, וַאֲפִלּוּ הַחֲבֵרִים הָאֲחֵרִים מִ"יְשִׁיבַת עֶרֶב" שֶׁלֹּא עָשׂוּ אֶת הַמַּעֲבָר כָּמוֹנִי, הִסְתַּכְּלוּ עָלַי בְּתִמָּהוֹן. הֵם לֹא הֵבִינוּ מָה פִּתְאוֹם בָּחַרְתִּי לַעֲזֹב אֶת הָעוֹלָם שֶׁבּוֹ גָּדַלְתִּי וְלַעֲבֹר לְחַבַּ"ד. זֶה לֹא הָיָה קַל וְלֹא נָעִים.
אֲבָל לַמְרוֹת כָּל הַקְּשָׁיִים, הָיִיתִי מְאֻשָּׁר. הָיִיתִי מָלֵא שִׂמְחָה וּבִטָּחוֹן בְּצִדְקַת הַדֶּרֶךְ שֶׁבָּחַרְתִּי לִי. הִרְגַּשְׁתִּי כָּל כָּךְ שָׂמֵחַ וְגֵאֶה לִזְכּוֹת בַּזְּכוּת הַגְּדוֹלָה לִהְיוֹת "תָּמִים" וְחָסִיד שֶׁל הָרַבִּי, לִלְמֹד פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה וְלָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ הַחֲסִידוּת. הִשְׁתַּדַּלְתִּי לְהַרְאוֹת דֻּגְמָה חַיָּה וְגַם לְהַשְׁפִּיעַ עַל אֲחֵרִים וְלָתֵת גַּם לָהֶם לִטְעֹם וְלִרְאוֹת מֵהָאוֹצָר הֶעָצוּם שֶׁל תּוֹרָה, יִרְאַת שָׁמַיִם וַחֲסִידוּת שֶׁמָּצָאתִי שָׁם בַּיְּשִׁיבָה.
• הִצְלַחְתָּ לְהַשְׁפִּיעַ עַל הַסְּבִיבָה שֶׁלְּךָ?
בָּרוּךְ הַשֵּׁם. אוֹר מוֹשֵׁךְ אֵלָיו, וַחֲסִידוּת מַשְׁפִּיעָה בְּוַדַּאי – כְּמוֹ שֶׁאַתָּה וַדַּאי יוֹדֵעַ. אָחִי מְנַחֵם (הַמּוֹהֵל הַמְּפֻרְסָם, בֶּטַח שְׁמַעְתֶּם עָלָיו) גַּם הוּא נִהְיָה חַבַּ"דְנִיק, הָאֲחָיוֹת שֶׁלִּי עָבְרוּ לִלְמֹד בְּבֵית הַסֵּפֶר "בֵּית חַנָּה" שֶׁל חַבַּ"ד, וְגַם הַהוֹרִים שֶׁלִּי – סַבָּא יוֹאֵל וְסָבְתָא מֶמִי – נָסְעוּ לָרַבִּי וְהָיוּ בִּיחִידוּת.
וּמִי יוֹדֵעַ אֵיזוֹ עוֹד הַשְׁפָּעָה הָיְתָה לִי וְעַל מִי. אֲנִי מְקַוֶּה וְגַם בָּטוּחַ שֶׁהָיוּ נְעָרִים אֲחֵרִים סְבִיבִי שֶׁרָאוּ אֵיךְ חָזַרְתִּי מֵהַיְּשִׁיבָה מְאֻשָּׁר, לוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל כְּמוֹ חָסִיד – וְהִתְקָרְבוּ גַּם הֵם יוֹתֵר לַחֲסִידוּת.
• יֵשׁ מִישֶׁהוּ שֶׁאַתָּה זוֹכֵר בִּמְיֻחָד מֵאוֹתָהּ תְּקוּפָה? מִישֶׁהוּ שֶׁלִּוָּה אוֹתְךָ וְעָזַר לְךָ בַּדֶּרֶךְ?
בְּוַדַּאי. מִי שֶׁפָּתַח לִי אֶת הַדֶּלֶת וְעָזַר לִי לַעֲשׂוֹת אֶת הַצְּעָדִים הָרִאשׁוֹנִים, וַאֲנִי מַמָּשׁ מַרְגִּישׁ שֶׁזֶּה הַתֵּאוּר הֲכִי מְדֻיָּק – הוּא הַדּוֹד-רַבָּה שֶׁלְּךָ, הָרַב טוּבְיָה בְּלוֹי. הִסְתַּכַּלְתִּי עָלָיו וְרָאִיתִי בּוֹ דְּמוּת שֶׁל חָסִיד שֶׁמָּסוּר לָרַבִּי וְלַחֲסִידוּת עִם כָּל הַלֵּב וְהַנֶּפֶשׁ. אֶת כָּל הַכּוֹחַ וְהַזְּמַן שֶׁלּוֹ הוּא הִקְדִּישׁ כְּדֵי לְקָרֵב עוֹד וָעוֹד נְעָרִים וּמְבֻגָּרִים לַחֲסִידוּת וּלְהָבִיא אוֹתָם לָרַבִּי.
"רֶבּ טוּבְיָה", כָּכָה קָרָאנוּ לוֹ, הָיָה אָז אַבְרֵךְ צָעִיר וְהוּא פָּתַח לָנוּ אֲפִלּוּ אֶת הַבַּיִת הָאִישִׁי שֶׁלּוֹ. יַחַד עִם עוֹד חֲבוּרָה שֶׁל נְעָרִים, הָיִיתִי יוֹשֵׁב אֶצְלוֹ בַּבַּיִת שָׁעוֹת. הָיִיתִי כְּמוֹ בֶּן בַּיִת אֶצְלוֹ, יוֹם וָלַיְלָה, שַׁבָּתוֹת וְחַגִּים – הוּא הִדְרִיךְ אוֹתִי וְלִמֵּד אוֹתִי חֲסִידוּת. לֹא רָצִיתִי לְהַפְסִיד מִלָּה מֵהַדִּבּוּרִים שֶׁלּוֹ, שֶׁפָּתְחוּ לִי עוֹלָם חָדָשׁ וְעָמֹק וְעָשִׁיר כָּל כָּךְ. הוּא סִפֵּר לָנוּ עַל הָרַבִּי, הֶרְאָה לָנוּ אֶת הַמִּכְתָּבִים שֶׁהוּא מְקַבֵּל מֵהָרַבִּי, שִׁתֵּף אוֹתָנוּ בְּסִפּוּר הַהִתְקָרְבוּת שֶׁלּוֹ עַצְמוֹ לָרַבִּי וּלְחַבַּ"ד – וַאֲנַחְנוּ רָצִינוּ לִשְׁמֹעַ עוֹד וָעוֹד.
הוּא עָזַר לִי וְדָאַג לִי כְּאִלּוּ הָיִיתִי בֵּן שֶׁלּוֹ. לִקְרַאת הַבַּר-מִצְוָה הוּא עָזַר לִי לְהָכִין דְּרָשָׁה וְגַם לִקְרֹא אֶת הַהַפְטָרָה. גַּם אַחֲרֵי שֶׁעָבַרְתִּי לִלְמֹד בַּיְּשִׁיבָה בְּלֹד, "רֶבּ טוּבְיָה" הָיָה הַמַּדְרִיךְ הָרוּחָנִי שֶׁלִּי. שָׁלַחְתִּי לוֹ מִכְתָּבִים וְהוּא עָנָה לִי, יָעַץ לִי וְעוֹדֵד אוֹתִי כְּשֶׁהָיָה לִי קָשֶׁה. כְּשֶׁחָזַרְתִּי הַבַּיְתָה מֵהַיְּשִׁיבָה, הָיִיתִי יוֹשֵׁב לִשְׁמֹעַ אוֹתוֹ מִתְוַעֵד. עַד הַיּוֹם אֲנִי מִתְיַעֵץ אִתּוֹ הַרְבֵּה, בְּעִקָּר בְּנוֹשְׂאֵי חִנּוּךְ וּבְדִילֵמוֹת שֶׁיֵּשׁ לִי כִּמְחַנֵּךְ בְּעַצְמִי.
זָכִיתִי, בָּרוּךְ הַשֵּׁם, לְמִשְׁפָּחָה חֲסִידִית גְּדוֹלָה. הַיְּלָדִים וְהַנְּכָדִים שֶׁלִּי כֻּלָּם חֲסִידִים, רַבִּים מֵהֶם שְׁלוּחִים – וְכָל זֶה פֵּרוֹת הֶעָמָל שֶׁל הָרַב טוּבְיָה בְּלוֹי, שֶׁנָּתַן אֶת כֻּלּוֹ כְּדֵי לְהָפִיץ אֶת הַמַּעְיָנוֹת. עַד הַיּוֹם אֲנִי שׁוֹמֵר לְמַזְכֶּרֶת אֶת פִּנְקַס הֶחָבֵר שֶׁלִּי מֵאוֹתָהּ "יְשִׁיבַת עֶרֶב", וְגַם תְּעוּדַת הִצְטַיְּנוּת שֶׁקִּבַּלְתִּי מֵהָרַב טוּבְיָה בְּלוֹי – זֶה מַזְכִּיר לִי אֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁעָשִׂיתִי, וַאֲנִי מוֹקִיר לוֹ תּוֹדָה עֲצוּמָה עַל שֶׁזָּכִיתִי בִּזְכוּתוֹ לִהְיוֹת חָסִיד שֶׁל הָרַבִּי.
מַצְחִיק לַחְשֹׁב עַל זֶה, אֲבָל בִּזְכוּת אָח שֶׁל סַבָּא שֶׁלִּי, הָרַב טוּבְיָה בְּלוֹי, אֲנִי וְכָל הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלִּי זָכִינוּ לִהְיוֹת חֲסִידִים. בִּזְכוּת הַמְּסִירוּת שֶׁלּוֹ לְלַמֵּד חֲסִידוּת אֶת אוֹתָם נְעָרִים בִּ"יְשִׁיבַת עֶרֶב" בִּירוּשָׁלַיִם, כַּמָּה עֶשְׂרוֹת נְפָשׁוֹת הִגִּיעוּ לְחַבַּ"ד – וְאוֹתָם יְלָדִים וּנְעָרִים הֵקִימוּ בְּעַצְמָם מִשְׁפָּחוֹת חֲסִידִיּוֹת, וְהַיְּלָדִים וְהַנְּכָדִים שֶׁלָּהֶם מַמְשִׁיכִים גַּם הֵם לְלַמֵּד חֲסִידוּת וּלְהָפִיץ אֶת הַמַּעְיָנוֹת. זוֹ הַשְׁפָּעָה שֶׁמַּמְשִׁיכָה לְדוֹרוֹת וְאַף פַּעַם לֹא נִגְמֶרֶת.
• הראיון המרתק של שניאור בעצמו - ועוד שלל כתבות מרתקות ומעניינות - השבוע במגזין 'הפנסאים צעירים' המצורף מידי שבוע לשבועון 'כפר חב"ד'
מאפשרים לכם לקבל
