את 'פסח־שני' כולנו מכירים, אבל 'פורים־שני' כנראה יישמע לכם קצת מוזר. מסתבר שבקהילות רבות, בעיקר בעבר, אך מעטים גם כיום, חוגגים לששון ולשמחה מועדים עצמאיים משלהם.

למרות שכמה מחגי 'פורים־שני', מפורסמים וידועים, רובם ככולם מוכרים רק לבקיאים בקורות עם־ישראל והעוסקים בתחום. זאת, למרות שעשרות, ואולי אף מאות חגי פורים־קהילתיים נחגגו בעבר בקהילות ישראל.

כמה בודדים מאותם חגי פורים יחודיים, נסקור בכתבה שלפנינו.

פורים קסטיליה - בכ"א באדר של שנת ה'צ"ט, באה אל קיצה תקופת סבל וחרדה ארוכה עבור יהודי קסטיליה. הממלכה, השוכנת בחלק מן האזור שמוכר לנו כיום כספרד, נוהלה על ידי מלך שנטה חסד ליהודים עקב קשריהם הטובים עמו. אחד מבני הקהילה היהודית, דון יוסף שמו, אף כיהן כשר האוצר בממלכה.

לימים קם שר צבאו של המלך, וביקש את נפשם של כמה מנכבדי היהודים ובהם דון יוסף. המלך נענה לו עקב נצחון גדול שהנחיל לו השר בשדה הקרב, ובמשך תקופה ארוכה סבלו יהודי הממלכה מנחת זרועו של שר הצבא, צורר היהודים.

לבסוף, יהודי אחר שהיה מיודד עם המלך, ייעץ לו לבחון את מידת נאמנותו של שר הצבא. המלך נענה לעצתו והעמיד את השר במבחן, שאותו לא צלח. ביום כ"א באדר, עלו המלך וצבאו על המבצר בו התבצר שר הצבא, כבשוהו והוציאו את השר להורג. מני אז נקבע היום למועד תמידי בקהילת קסטיליה, להודות ולהלל על ההצלה מן הצורר.

גטו רומא. הגשם שירד על הגטו הפך לנס ההצלה של יהודי העיר / צילום: shutterstock

פורים רומא - שונא ישראל שחפץ לפגוע ביהודי רומא, הצית בית בגטו היהודי הצפוף שאמור היה להפוך במהירות למאכולת אש, בתנאים של אותם השנים. למרבה הנס ולעיניהם הנדהמות של היהודים ההמומים, החל לרדת גשם עז מן השמיים שכיבה את הדליקה והציל את הגטו מכיליון. היה זה בב' שבט של שנת ה'תקנ"ג, ויהודי רומא קיבלו עליהם לשמור את התאריך ליום חג.

פורים דה לאס בומבאס – "פורים של הפצצות", הוא חג שנשמר במשך שנים רבות במרוקו. בשנת ה'של"ח, פנה שליט פורטוגל לכבוש את מדינת מרוקו. בקרב בני הקהילה היהודית במדינה שרר פחד גדול, מחששם שהשלטון הפורטוגלי יביא את ה'אינקוויזיציה' ששלטה בפורטוגל, גם למרוקו. המלחמה הקשה והאכזרית באה על סיומה בהפסד הפוטוגלים וליהודים הייתה אורה ושמחה, עד שעמדו וקבעו את היום ל'פורים קטן', עבור יהודי מרוקו. במשך השנים הלכה ונכחדה מסורת זו מבין יהודי המדינה.

סרייבו. קהילת מגורשי ספרד שהגיעו הנה זכו לפורים משלהם / צילום: Thales Paz/Pixabay

פורים די-סראי -  בוסניה היא אחת ממדינות הבלקן, אליהם הגיעו קבוצות גדולות של יהודים ממגורשי ספרד. בשנת ה'תק"פ שלט בעיר סרייבו שבבוסניה מושל מוסלמי עריץ שביקש את כספם של יהודי בוסניה. לשם כך הוא אסר שנים־עשר מנכבדי העיר, ובהם רבה של סרייבו ובתמורה לשחרורם דרש סכום כסף אדיר, שלא היה ברשות הקהילה. אם לא יגיע הכסף לידיו, איים המושל, יוצאו הנכבדים כולם להורג.

אחד מחכמי הקהילה, איש נכבד ובעל עוז רוח בשם ר' רפאל החליט להתקומם כנגד המושל האכזר. בתבונתו הרבה, הקהיל יחד איתו אלפי מוסלמים ששוכנעו כי המושל נוהג ביהודי העיר ברשעות חסרת סיבה, ויחד, יהודים עם מוסלמים עלו למרוד במושל האכזר. באותו היום שבה מחשבתו הרעה אשר חשב על היהודים, ובראותו את ההמון הזועם העולה עליו לכלותו, נמלט המושל על נפשו, וליהודים הייתה הרווחה.

עוד עשרות רבות של קהילות ברחבי העולם נהגו לחגוג פורים לזכר ניסים שארעו להם, אך קצרה היריעה מלהכיל את סיפורם של כל הניסים והנפלאות שעשה ה' לאבותינו, וזו הייתה רק טעימה קטנה מסיפורם של ניסים גדולים.