נפרד מאהלי החצרות: מה עושה לידידיה מאיר 'צביטה בלב'?
העיתונאי ידידיה מאיר, פרסם טורים מרגשים על הפרידה ממנייני החצרות, מה שהביא את 'ליל שישי' בהנחיית הרצל קוסאשוילי, לשוחח איתו על זוויות נוספות ומעניינות, ברקע החזרה לשגרה ולבתי הכנסת של קבע.
הרצל: "אוהלי החצרות מתקפלים, אנשים חוזרים לבתי הכנסת של קבע. למה זה מצד אחד משמח אותך ומצד שני עושה לך צביטה בלב? שתף אותנו קצת.
ידידיה מאיר: "טוב שזוכים לחזור לבתי הכנסת. אבל היו כמה דברים מקסימים שיהיה אפשר להתגעגע אליהם.
"כשמדברים לחבדניקים, קודם כל זה 'ופרצת'. חשבנו שברגע שיראו את התפילות, תפילת שבת, קבלת שבת, מה שהיה אמור לפתוח את בתי הכנסת הסגורים לקהלים חדשים, לא קרה בפועל, לצערנו הרב. אנחנו לא רואים איך ספסלי בתי הכנסת מתמלאים בקהלים חדשים של אלו שאינם שומרי תומ"צ לעת-עתה.
"ויש גם הפתעה לטובה: אנשים מאוד מכבדים. כשחלפו על יד המניין בחצר, כולל בשבת בבוקר, מאוד כיבדו גם אם זה היה בעיצומה של הליכת בוקר. רואים יהודים עם טליתות, מאוד כיבדו. כשחלפו ליד המניין, ראית שלא דיברו בפלפון.
הרצל: "העניין הזה של מנייני החצרות, מוצה. גלינו למנייני החצרות, אבל עדיין יש גרעין של עקשנים שמתעקשים להישאר, והם מסבירים מדוע: קמה קהילה יפה קטנה וחמימה. יש כאלו שישבו בבבתי הכנסת הרגילים בספסלים האחוריים, והנה במניין חצרות, זה אומר שיחה, השני מארגן את הקידוש. מתקשים להפרד מהמניינים האלו.
ידידיה מאיר: "נקודות נכונות ועמוקות, אני ממש מבין אותם. ואדרבה זה לא דבר רע שיש עוד מניין ובטח כשקם לא על רקע של מחלוקות. זה הפך את כולנו ליותר משמעותיים. התגלו גבאים ואנשים פעילים הרבה יותר, בין היתר זה גם מחייב אותך לדעת יותר הלכה.
"כדוגמא אציין מקרה של אחד המתפללים, שאביו נפטר בגיל מבוגר מקורונה וישב 'שבעה'. כשהוא קם מה'שבעה' ורצה לדעת את המנהגים, כל אחד רצה לתת מהידע ההלכתי שלו, וזאת תופעה מעניינת.
עוד בראיון: על 'קידושי הבוטיק' במנייני החצרות, מתנגדי החיסונים בשלהי הקורונה, וגם על 'יציאת מצרים' הפרטית שלו כשנאלץ הוא ומשפחתו לחזור ארצה בבהילות עם פרוץ הקורונה: "זה הלך וסגר עלינו. התחילו התמונות של הנפטרים וכל זה ונאלצנו לחזור ממש בערב פסח. בעיניי ההוכחה הכי גדולה שזה היה בחיפזון, שלא הלכנו להתפלל באוהל הק'. זה הדבר הראשון שאנחנו עושים אני ורעייתי - כשבאים לארה"ב."
האזינו לראיון המלא:
מאפשרים לכם לקבל
