אם אנו חפצי חיים – יש דרך פשוטה: לנצור לשוננו מרע
רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, הידוע בשם 'החפץ חיים', הלך בתחילת דרכו מבית לבית ומכר את הספר שכתב על הלכות לשון הרע. באחד הבתים פתחה את הדלת עקרת הבית וכששמעה את הצעתו אמרה: אנחנו לא זקוקים לו לספר, אצלנו בבית לא מדברים לשון הרע, אבל תנסה אולי אצל השכנים שלנו, אני חושבת שהם ממש זקוקים לו...
"מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב. נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע, וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה" נאמר בתהילים ל"ד ועל בסיס פסוק זה קרא הוא לחיבור המקיף שכתב על הלכות לשון הרע 'חפץ חיים', ומאז נהיה זה גם שמו.
מי שנכווה וחווה פעם לשון הרע, מי שנפגע מדיבור של רכילות ורוע, יידע לומר ולאשר שאין מתאים מהשם 'חפץ חיים', שכן הדיבור הרע בהחלט מביא להיפך החיים.
באופן אישי, כשמדברים על ׳לשון הרע׳ יש לי כלל מאוד ברור, תבדקו ותראו שזה נכון: כשמישהו מדבר איתך רע על מישהו, תהיה בטוח שבמוקדם או במאוחר הוא ידבר עם מישהו אחר רע עליך. אז מה עושים? שווה להתרחק. פשוט לשמור על מרחק מאדם שמדבר רע.
הרמב"ם בפירושו למשנה באבות מונה חמש קטגוריות של דיבור: דיבור של מצווה. דיבור אסור. הדיבור הנמאס. הדיבור הנאהב והדיבור המותר. שווה לקרוא וללמוד בעיון את הדברים, אבל תראו מה הוא מגדיר כדיבור הנמאס "החלק הג' הוא הדבור הנמאס אשר אין בו תועלת לאדם בנפשו... כרוב ספור ההמון, במה שאירע ומה שהיה, ומה הם מנהגי מלך פלוני בהיכלו ואיך הייתה סיבת מות פלוני או איך התעשר פלוני..."
בערב שבת תזריע מצורע, הפרשות שדנות בצרעת שבאה כעונש ותזכורת על 'לשון הרע', אני מזכיר לעצמי שוב שאם אני חפץ חיים, יש דרך פשוטה והיא לנצור את לשוני מרע ואת שפתי מלדבר מרמה.
שבת שלום,
הרב זלמן וישצקי
מאפשרים לכם לקבל
