סיפורו של בית כנסת זה שונה במעט מסיפורם של שאר בתי הכנסת אותם סקרנו בסדרה זו. רובם של בתי הכנסת החב"דיים בארץ הקודש עברו תקופה שבה ננטשו והופסקה פעולתם, אך לאחר זמן שבו לתפארתם והם משמשים עד היום את ייעודם הראשון.

למרבה הכאב, במקרה הזה, הסוף איננו אופטימי כבשאר המקרים. בית הכנסת החב"די "אוהל יצחק" שביפו, עומד כיום בשיממונו, תקרתו נפולה, וזוהרו שהאיר בימים עברו, כמעט ועבר מן העולם.

חזית בית הכנסת בימים אחרים

ראשיתם של דברים, אי־שם לפני כ200 שנה. בין קבוצת החסידים ששלח אדמו"ר האמצעי לארץ הקודש והתיישבה בחברון, נמנתה גם משפחת שמרלינג. משפחה זו הכתה שורש בעיר, ובניה פיארו את כותל המזרח החב"די של העיר. עם חלוף השנים, נכד המשפחה - הרב חיים שמואל שמרלינג, התפרסם כעסקן רב־פעלים וכחסיד חב"ד נלהב. הרב שמרלינג זה עזב את עיר הקודש חברון ופנה אל יפו, שהייתה באותה עת בעלת אוכלוסיה יהודית דלה ביותר. הרב שמרלינג שהיה נמרץ ובעל יוזמה, היה מראשוני היהודים האשכנזים שהיגרו אל העיר, כשמטרתו להפכה לעיר ואם בישראל, על ידי הקמת קהילה יהודית מפוארת במקום.

במשך השנים הוא ובני משפחתו התפרסמו בזכותם פעולותיהם הרבות למען ההתיישבות היהודית ביפו, ולימים נקראו רחוב וכיכר בתל אביב על שמה של המשפחה.

 בנו של הרב שמרלינג, שהיה גם הוא חסיד חב"ד ונקרא בשם יחיאל אביגדור שמרלינג, ראה את הקהילה היהודית המתפתחת ביפו ומחוץ לה (בשכונות שלימים הפכו לעיר תל אביב), והחליט שהגיע הזמן להקים בה גם בית כנסת עבור קהל חסידי חב"ד. אומר ועושה, יחד עם חבריו לקהילת חב"ד הקים הרב שמרלינג בשנת תרס"ג, בית כנסת מפואר ברחוב עין יעקב שבשכונת נוה צדק (שבאותה התקופה נקראה 'נוה שלום'). כיאה לקהילה חסידית, הוקם גם מקווה יחד עם בית הכנסת.

בית הכנסת "אוהל יצחק" חב"ד / צילום: חוני המעגל, 1985

את קירות בית הכנסת וגגו, עיטרו ציוריהם המרהיבים של האמנים נחום גוטמן וגרשון אינבונד.

ברבנות הקהילה בתל אביב שימש הרב שניאור זלמן סלונים, נינו של אדמו"ר האמצעי ונכדה של הרבנית מנוחה רחל סלונים. הרב סלונים למד במשך מספר שנים בליובאוויטש, ואף שימש במשך תקופה קצרה כ'מלמד' עבור אדמו"ר הריי"ץ בצעירותו.

לאחר פטירת הרב סלונים ולפי בקשתו, החליפו הרב אלכסנדר סנדר יודאסין ברבנות הקהילה. הרב יודסין שנולד ברוסיה ולמד בליובאוויטש, עלה שנים ספורות קודם לכן לארץ הקודש, הסכים לקבל את הרבנות ושימש בה כיובל שנים.

בית הכנסת היה פעיל ביותר בשנותיו היפות. הוא שימש מקום להתוועדויות וכינוסים, עבור חסידי חב"ד וגם עבור שאר בני השכונה. מחוצה לו עמדה חצר גדולה ששימשה לכינוסים ואסיפות.

במשך שנים ארוכות שימש בית הכנסת את קהילת חב"ד ביפו-תל אביב. לימים, כאשר הורחבה תל אביב ועמה הקהילה החב"דית הוקם בית כנסת חב"די נוסף, ועם הזמן הלכו ונתמעטו מתפללי בית הכנסת "אוהל יצחק".

מראה בית הכנסת בשנים האחרונות / מקור: google maps

המדרגות לעזרת נשים

לפני כשלושים שנה התרוקן בית הכנסת לחלוטין, ננטש, ועם הזמן הלך ונהרס, בייחוד כאשר גורמים בלתי רצויים החלו לעשות בו שימוש. כאשר נוכחה עיריית תל אביב כי בית הכנסת חדל מלתפקד, היא אטמה את חלונותיו ופתחיו, במטרה למנוע מאנשים בלתי רצויים להכנס פנימה.

שיני הזמן נגסו בכתליו של בית הכנסת הישן, ובשלב כלשהו התמוטט גגו פנימה ובית הכנסת כמעט וחרב לחלוטין.

 כולנו תפילה, ש"חדש ימינו כקדם", ומהרה ישמע קול תורה ותפילה בתוככי בית הכנסת הותיק, בבוא גואל צדק במהרה בימינו.