ונציה מפורסמת בעולם בזכות תעלות המים שלה. מרבית בתיה עומדים על המים, והמעבר בין אזוריה השונים נעשה באמצעות גונדולות (- סירות צרות וארוכות), המהווים אחד מסמליה של העיר. אך למרות היותה מפורסמת כל כך, ישנם עובדות מרתקות אך פחות מפורסמות, על העיר הייחודית הזו:

מרכזה ההיסטורי של העיר, הבנוי ברובו על מים, מורכב מ118 איים, ביניהם עוברים כ170 תעלות מים. המעבר מאי לאי מתאפשר באמצעות כ400 גשרים שונים.

מסתבר שיכולת העמידות של העיר ששרדה כל־כך הרבה שנים על המים, זה כבר לא מה שהיה פעם. ב100 השנים האחרונות, שקעה העיר אל תוך המים ב25 סנטימטרים. זה לא מעט בכלל, והיא רק ממשיכה לשקוע ככל שעובר הזמן.

העיר הייחודית דרשה שעות נוספות ממתכנניה הראשונים, שנדרשו לשאלה הקשה, איך מעמידים בניין על מים? הם היו מתוחכמים מספיק כדי למצוא דרך להעמיד את כל העיר על גבי עמודי עץ שנשענים על האדמה שמתחת למים. שינויים שנעשו בתשתיות העיר עם הזמן, גרמו לעצים הללו לשקוע יותר באדמה שתחתיהם, ונראה שזה לא הולך לעצור. עיריית ונציה הצליחה לקיים מספר פעולות לשימור העיר והאטת שקיעתה, והצליחה במידה רבה, אם כי לא לגמרי. בכל אופן, הם חוששים לעתיד הרחוק של עוד כמה מאות שנים, ולא ממש לעכשיו – אז אם אתם תושבי ונציה, אין צורך להכנס לפאניקה.

מעניין לדעת שונציה הייתה העיר הראשונה שבה הוקם 'גטו' ליהודים, והיא גם מקור השם. הסיבה אגב, מפתיעה מאוד. בשטח הגטו פעל 'בית יציקה', שנקרא באיטלקית 'ג'טו', על שמו נקרא הגטו הזה, ולעתיד, גם שאר הגטאות.

הגטו היהודי בונציה כיום / צילום: Massimo Adami/Unsplash

במשך שנים רבות, חוייבו יהודי העיר ללכת עם כובע צהוב (ובתקופה מסוימת – אדום), על מנת ל'סמנם' כיהודים.

למרות הכל, החיים בגטו היהודי פרחו במשך 250 שנות קיומו והוקמו בו כשבעה בתי כנסת, מהם מפורסמים ביותר.