מערכת COL צעיר | יום כ"ו ניסן ה׳תשפ״ב 27.04.2022

מדוע יהודים יראי שמיים אינם מציינים את 'יום השואה' היום?

מה הקשר בין מרד גטו ורשה לקביעת 'יום השואה' בסופו של חודש ניסן? • COL צעיר מגיש עבור קוראיו הצעירים את ההסבר לשאלה - מדוע יהודים יראי שמיים אינם מציינים את 'יום השואה' בתאריך זה, ומה אמר הרבי על הרעיון • אֶרֶץ אַל תְּכַסִּי דָּמָם
מדוע יהודים יראי שמיים אינם מציינים את 'יום השואה' היום?
צילום: חיים טויטו

 

כ"ז ניסן - יום השואה?

 

ראוי להקדים ולהבהיר כי העובדה שאיננו מציינים את יום השואה ביום זה (כפי שהורתה הרבנות הראשית)אינה מתירה חלילה זלול ברגשותיהם של יהודים הרואים ביום זה יום זכרון לקדושים הי"ד.

 

בימיו האחרונים של גטו ורשה, התחולל בו ויכוח גדול. כזה שחילק את היהודים שבו לשני מחנות. הצדדים התמודדו מול השאלה האם נכון להתקומם ולצאת למלחמת התאבדות נגד הנאצים ימח־שמם, או 'לשמור על פרופיל' נמוך ולהתפלל שיעבור זעם.

 

רובם של הרבנים וראשי הקהילות החרדיות, סברו כי אין להתגרות בנאצים ולצאת למלחמה שסופה ידוע וברור מראש, ושעלולה להזיק לעשרות־אלפי היהודים שעוד נותרו בגטו. הם קבעו כי חיים של יהודי הם הדבר הקדוש ביותר, ואסור בשום דרך להביא לקירוב מותם של עשרות אלפי יהודים.

 

לעומתם, ראשי הקבוצות ה'לא דתיות' וביניהם אנשי הציונות הלא דתית, סברו כי יש לצאת למלחמה, כזו שתוכיח כי היהודים אינם נכנעים, ויודעים לנקום את הפגיעה בהם. הם סברו שעדיפה המיתה במלחמה חסרת סיכוי מאשר להמשיך לחיות בהשפלה, כאשר גם כך הסיכוי לשרוד הוא נמוך וסיכוי רב שימותו בכל אופן.

 

התוצאות היו ידועות מראש – המרד נכשל, כ13,000 יהודים נהרגו במהלכו, ו50,000 הנותרים רוכזו ונשלחו למחנות ריכוז והשמדה. בכך הקיץ הקץ על גטו ורשה כולו.

 

 

בשנותיה הראשונות של המדינה, היו העומדים בראשה שותפים לשיטתם של אנשי המפלגות הלא דתיות בגטו, אלו שקראו למרד ובחרו למות במלחמת התאבדות. העומדים בראשות השלטון ראו דווקא במרד גטו ורשה גבורה, אך לעומת זאת בזו לגבורתם של רבבות היהודים שהלכו 'כצאן לטבח' (כהגדרתם) אל הכבשונות.

 

הדרך להנחיל את השיטה, הייתה באמצעות קביעת 'יום הזכרון לשואה ולגבורה' בסוף חודש ניסן, סמוך לזמן פרוץ המרד בגטו. בכך הם הדגישו, ש'יום הזכרון לשואה ולגבורה' מתייחס לגבורתם של המורדים, לעומת היהודים הדתיים ויהודים רבים אחרים בכלל, שסברו כי החיים קדושים יותר מכל ויש לשמור עליהם גם במחיר של השפלה.

 

בעיה נוספת ועיקרית נקשרה בקביעת 'יום השואה' בתאריך כ"ז ניסן; ימי חודש ניסן נחשבים לימי שמחה, שנזהרים בהם ממנהגי אבלות שונים, ומסיבה זו גם אין אומרים תחנון במהלך כל החודש. הרבנות הראשית התנגדה גם היא לקביעת 'יום זכרון' זה בחודש ניסן, והחליטה לקבעו ביום עשרה בטבת.

 

גם הרבי דיבר על כך שקביעת 'יום השואה' בימי חודש ניסן הייתה מעשה 'שאין רוח חכמים נוחה ממנו' ונוגדת את ההלכה.

 

כמובן, העובדה שאיננו מציינים את יום השואה אינה מתירה פגיעה ברגשותיהם של יהודים הרואים בזלזול ביום זה, פגיעה בזכר הקדושים הי"ד.

 

יהי רצון שזכותם של הקדושים, שמסרו נפשם מתוך אמונה שלימה בביאת המשיח, תחיש את בוא הגואל, ובעינינו נראה נקמת דם עבדיך השפוך, במהרה בימינו.

 

לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות - לקריאת כל התגובות
הוסף תגובה
1 תגובות
1.
תוספת לעניין
כ"ח ניסן ה׳תשפ״ב
הרבנות הראשית בישראל קבעה את צום עשרה בטבת כ'יום הקדיש הכללי'
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.