מוֹיְשִׁי טוּרְנַהיים, בֶּן עֶשֶׂר. גָּר בַּעֲרָד וְלוֹמֵד בְּכִתָּה ה בְּתַלְמוּד תּוֹרָה "אוֹר מְנַחֵם" בָּעִיר. חָבֵר בִּסְנִיף הַפַּנָסָאִים עֲרָד כְּבָר שָׁלוֹשׁ שָׁנִים.

• הַכִּנּוּי הֲכִי מְשַׁעֲשֵׁעַ שֶׁנָּתְנוּ לְךָ.

"מוֹשִׁיק". וְיֵשׁ גַּם "שִׁיֶעלֶה", כָּכָה סַבָּא קוֹרֵא לִי, כִּי הַשֵּׁם הַשֵּׁנִי שֶׁלִּי הוּא יְהוֹשֻׁעַ.

• מָה אַתָּה יוֹדֵעַ בְּעַל פֶּה?

חֲמִשָּׁה פִּרְקֵי תַּנְיָא. הַיַּעַד שֶׁלִּי הוּא לִלְמֹד שְׁנֵים עָשָׂר פִּרְקֵי תַּנְיָא עַד הַבַּר-מִצְוָה.

• מַשֶּׁהוּ שֶׁיֵּשׁ לְךָ תָּמִיד בָּאַרְנָק אוֹ בַּתִּיק.

אֹסֶף מַסֵּכוֹת קוֹרוֹנָה בִּצְבָעִים שׁוֹנִים. חֲבֵרִים מֵהַכִּתָּה עוֹזְרִים לִי לְהַגְדִּיל אֶת הָאֹסֶף, וּבִזְכוּתָם יֵשׁ לִי כְּבָר מַסֵּכוֹת בְּעֶשְׂרִים צְבָעִים שׁוֹנִים!

• הַנְהָגָה חֲסִידִית מְיֻחֶדֶת שֶׁלְּךָ.

לָלֶכֶת לִישׁוֹן כְּמוֹ יֶלֶד חֲסִידִי. לִפְנֵי הַשֵּׁנָה אֲנִי קוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה מִתּוֹךְ הַסִּדּוּר וּמֵכִין נְטִילַת יָדַיִם לְיַד הַמִּטָּה.

מוישי עם דגם בית המקדש שבנה בעצמו

• מָה אַתָּה אוֹכֵל לַאֲרוּחַת עֶשֶׂר?

טוֹסְט עִם גְּבִינָה צְהֻבָּה.

• טִיפּ שֶׁלְּךָ לְהִשְׁתַּפֵּר בַּתְּפִלָּה.

לְנַסּוֹת לְהָבִין אֶת הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁל הַמִּלִּים שֶׁאוֹמְרִים בַּתְּפִלָּה. זֶה נִשְׁמָע אַחֶרֶת.

• מָה אַתָּה רוֹצֶה לִהְיוֹת כְּשֶׁתִּהְיֶה גָּדוֹל?

מוֹרֶה. הוֹרָאָה הִיא אָמָּנוּת אֲבוֹתַי – הַהוֹרִים שֶׁלִּי, וְגַם הַסָּבִים וְהַסָּבוֹת שֶׁלִּי מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים, כֻּלָּם בָּאִים מִתְּחוּם הַחִנּוּךְ וְהַהוֹרָאָה.

• דְּמוּת שֶׁאַתָּה מַעֲרִיץ, מִישֶׁהוּ שֶׁהָיִיתָ מַמָּשׁ רוֹצֶה לִהְיוֹת כָּמוֹהוּ.

סַבָּא רַבָּה שֶׁלִּי, הָרַב עַמְרָם בְּלוֹי עָלָיו הַשָּׁלוֹם. הוּא דֻּגְמָה בִּשְׁבִילִי לִמְסִירוּת עֲבוּר אֲנָשִׁים שֶׁזְּקוּקִים לְעֶזְרָה. מִפְעַל הַחַיִּים שֶׁלּוֹ הָיָה אִרְגּוּן הַחֶסֶד "חֶסֶד מְנַחֵם מֶענְדֶּל". הוּא הִתְמַסֵּר לַעֲזֹר לִיתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת וְנָתַן לָהֶם אֶת כָּל הַלֵּב שֶׁלּוֹ. סַבָּא עַמְרָם נֶהֱרַג לִפְנֵי שְׁנָתַיִם בִּתְאוּנַת דְּרָכִים, בְּגִיל שְׁמוֹנִים וְאַחַת, וְעַד הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן הוּא הָיָה פָּעִיל וְנִמְרָץ כְּמוֹ בָּחוּר צָעִיר.

• מַעֲשֶׂה טוֹב הֲכִי מְיֻחָד שֶׁעָשִׂיתָ.

לִפְנֵי שְׁנָתַיִם עָשׂוּ בַּכִּתָּה שֶׁלִּי חֵרֶם עַל אַחַד הַיְּלָדִים. הוּא הָיָה קְצָת מְגַמְגֵּם וְהָיוּ לוֹ בְּעָיוֹת חֶבְרָתִיּוֹת, וּסְתָם כָּךְ הֶחְלִיטוּ לְהִתְעַלֵּל בּוֹ וּלְהַחְרִים אוֹתוֹ. הַחֵרֶם נִמְשַׁךְ חֹדֶשׁ שָׁלֵם, אֲבָל אֲנִי וְעוֹד שְׁנֵי חֲבֵרִים לֹא הִסְכַּמְנוּ בְּשׁוּם אֹפֶן לְהִשְׁתַּתֵּף בַּחֵרֶם, וְשִׁתַּפְנוּ אוֹתוֹ בַּשִּׂיחוֹת וּבַמִּשְׂחָקִים שֶׁלָּנוּ עַד שֶׁהַחֵרֶם נִשְׁבַּר.

• אֵיזֶה סֵפֶר בָּחַרְתָּ, וּמַדּוּעַ?

סֵט לִקּוּטֵי שִׂיחוֹת. קִבַּלְתִּי אוֹתוֹ בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה בְּמַתָּנָה עַל מִבְצַע לִמּוּד בְּעַל פֶּה שֶׁל מִשְׁנָיוֹת וּגְמָרָא בַּתַּלְמוּד-תּוֹרָה.

• לְסִיּוּם, סַפֵּר לָנוּ עַל עַצְמְךָ מַשֶּׁהוּ שֶׁיַּפְתִּיעַ אוֹתָנוּ...

לִפְנֵי כַּמָּה חֳדָשִׁים הַהוֹרִים שֶׁלִּי וְאָחִי נִדְבְּקוּ בְּקוֹרוֹנָה. הִשְׁתַּדַּלְתִּי לַעֲזֹר וְלָתֵת לָהֶם לְהִתְאוֹשֵׁשׁ. שָׁטַפְתִּי אֶת הַבַּיִת, וּלְיוֹם הַהֻלֶּדֶת שֶׁל אָחִי יַנְקִי אֲפִלּוּ אָפִיתִי בְּעַצְמִי עוּגָה, עִם קַצֶּפֶת וְסֻכָּרִיּוֹת.