שלמה מן | יום ל' שבט ה׳תשפ״א 12.02.2021

הר"מ בלוד, שהפך לאדמו"ר, פגש ב-770 את תלמידיו. כך הגיב הרבי

הפרטים המלאים על המפגש של האדמו"ר מסלאנים, רבי אברהם וינברג, עם הבחורים ב-770, שלמדו אצלו בישיבה בלוד, בנוכחותו של הרבי. וגם: תגובות והערות על הטור משבוע שעבר • רבה של שכונת השחמון באילת, הרב שמעון אייזנבאך, עם טור נוסף של זיכרונות - מיוחד למגזין שישי של COL
הר
ברקע: הכניסה ל-770. צילום: שמואל בן צבי

בשנת הקבוצה שלי, תשמ"ג, הגיע האדמו"ר מסלאנים, רבי אברהם וינברג, ליחידות אצל הרבי.

כך נכתב ביומנים מאז: "יום רביעי י' בחשון - ב-10 (בלילה) נכנס לחדרו הק' האדמו"ר מסלאנים (רבי אברהם וינברג, שהיה בעבר ר"מ בישיבת תו"ת בלוד), עם כמה מחסידיו. החסידים נתנו ידם לאד"ש לקבל שלום כנהוג ברוב החסידויות .... לאחר מכן רמז להם האדמו"ר לצאת, והמתינו בג"ע התחתון. ב-11 לערך יצא האדמו"ר, ואד"ש ליווהו עד לפתח ג"ע התחתון, ושם עמד וליווהו במבטו עד ליציאתו מ-770.

"בדרכו החוצה, הבחין האדמו"ר בקהל בכמה מתלמידיו מישיבת תו"ת בלוד, ודרש בשלומם בלבביות, ואד"ש עמד והתבונן בנעשה, כמובן שלא האדמו"ר ולא הבחורים הבחינו שמתבונן בהם, מגודל הצפיפות, והי' ניכר מעין קורת רוח על פניו הקדושות..." עד כאן.

מה היה שם?

אחד מאלו התמימים שהאדמו"ר מסלאנים דרש בשלומו היה הרב דוב גרוזמן שכיום משמש בקודש כשליחו של הרבי לוינה. 

כאשר נכנס האדמו"ר מסלונים לרבי נתקבצו ובאו ליד ג"ע התחתון כל תלמידיו שלמדו אצלו בלוד. תלמידים אלו למדו אצלו בישיבה קטנה דתומכי תמימים בלוד ארבע שנים לפני נסיעתם לקבוצה והוא התמנה לאדמו"ר בשנת תשמ"א, כשנה וחצי לפני שהגיע לאותה יחידות. לרבי אברהם וינברג היה קשר הדוק מאוד לתלמידיו בהיותו לבבי ואכפתי ביותר כלפיהם.

כששמעו תלמידיו שהוא נכנס לרבי הגיעו כולם ל-770 והמתינו לצאתו. הוא שהה אצל הרבי כשעה וכשיצא נוצרה מהומה קלה. הרבי עמד ללוות את האורח הנכבד בדרכו החוצה והרבי נעמד בפתחו של גן עדן התחתון.

כשיצא האדמו"ר מסלאנים מחדר הרבי כשפניו קורנות הוא לא הבחין שהרבי פוסע במרחק של כשלש פסיעות מאחוריו ללוותו והוא סבר שהרבי חזר לחדרו. אל מולו הוא ראה את תלמידיו חביביו והוא פנה אליהם.

האדמו"ר קרא בקול את שמו של "דב גרוזמן" והושיט לו את ידו לאמירת שלום עליכם. הת' גרוזמן ראה את הרבי עומד בפתח ג"ע התחתון ומביט על המתרחש ולא היה מסוגל להושיט את ידו לאדמו"ר מסלאנים מחמת היראה מהרבי ולכן הסיט את גופו ועיניו הצידה כאילו אינו שם לב שהאדמו"ר פונה אליו וכך נשארה ידו של האדמו"ר תלויה באויר.

כשהרבי ראה את הסיטואציה המביכה כשאחד מהתמימים כאילו אינו רואה את האדמו"ר מסלאנים מחמת שאינו רוצה להחוות במחוג קמי מלכא, הרבי חייך חיוך גדול כפי שלא ראינו מעולם, חיוך שלא יישכח וחזר מיד לחדרו כדי לא 'לקלקל' את המפגש של ה"מגיד שיעור מלוד" עם תלמידיו...

רק אז קלט האדמו"ר שסיבת ההתעלמות של תלמידיו ממנו נעוצה בכך שהרבי עמד מאחוריו והוא לא שם לב לכך. הוא התנצל בפני התלמידים שהוא לא הבחין שהרבי ליווה אותו ועמד מאחוריו. בדקות הקרובות עמד שם האדמו"ר ושוחח עם תלמידיו האהובים וחלקם נסעו עמו לאכסנייתו בבארא פארק. 

הת' דוב גרוזמן שבינו לבין האדמו"ר מסלאנים נרקם קשר מיוחד מספר כי מגיד השיעור רבי אברהם וינברג שליט"א היה ממתין מידי שבוע בכליון עיניים לשיחת הקודש שהיתה מודפסת בלקוטי שיחות השבועי, ואם הוא לא היה משיג עבורו את ה'ליקוט' באותו שבוע הוא היה זוכה לגערה על הרשלנות שלו. הרב וינברג היה הוגה בליקוט בעומק ואוחז בו בהדרת קודש ואוי לו להת' דוב גרוזמן אם לא ימציא לו את הליקוט מידי שבוע.

כאשר גרוזמן ניסה לסחוט מאת האדמו"ר שיספר לו מעט ממה שדובר בחדר היחידות הוא ביכר להתעלם ובדרך רמז הובן כי השיחה עסקה בין היתר בהנהגות טמירות וערטילאות השמורות לאדמו"רים ולרועי צאן מרעיתם.

שבוע שעבר כתבתי על הויכוח שהיה לי בנושא מבצעי הקודש של הרבי בשנים הראשונות להגיעי לאילת כאשר אברך שאינו חב"די ניסה להקשות על מבצעי הקודש והביא ראיה מדברי החינוך לשיטתו. ואילו אני הוכחתי לו כי אדרבה דברי החינוך הם אלו הקובעים שאחרי הפעולות נמשכים הלבבות וגם מי שאינו מרגיש לעת עתה חיבור נפשי למצוות התורה חייב לקיים אותם וההתעוררות בא תבא מאוחר יותר.

לאור זאת פנו אלי כו"כ והעירוני שיש הסבר עמוק יותר לקיום מבצעי הקודש של הרבי.

אחד מהם כתב תגובה באתר וזה לשונו:

"לאחר מילות תודה והערכה על הטור המענג והמחכים מידי שבוע, רציתי להאיר שהשיטה של חסידות חב"ד בנוגע למצוות, וכמובן גם בנוגע למבצעים, תפילין וכיו"ב, הוא שעצם קיום מצווה (אפילו אחת) הוא רצון העליון והמטרה שבשבילה נברא כל העולם וירידת נשמתו של אותו יהודי לעולם הזה. (אפי' אם הוא עושה זאת כדי להתפטר מהמבקש), אפי' אם אח"כ הלבבות לא יימשכו. אלא שכמו שקיום המצווה בפועל זה רצון העליון וממשיך את עצמות ה' בעולם שזה דירה לה' בתחתונים, כך "להאיר" את הדירה, זה גם רצון העליון, וזה נעשה ע"י שמקיימים המצוות בחיות אהבה ושמחה ויראה, אך אחד לא מותנה בשני, שניהם רצון העליון. כך מקובלני משיחות הרבי, ו[הגאון החסיד] ר' יואל שי' מדגיש זאת מאד".

לכותב הערה זו וכן לעוד כמה שהעירוני כנ"ל יש להוסיף דבר נוסף:

במבצעי הרבי ישנם כמה מימדים.

1) הלא המה דברי החינוך ש"אחרי הפעולות נמשכים הלבבות" וכן מצוה גוררת מצוה.

2) גם אם לא יימשכו הלבבות וגם אם מדובר בפעולה אחת ובמצוה בודדת, ממשיכים דרכה את רצון העליון לעשיית דירה בתחתונים כדברי המעירים והמגיבים.

3) ישנו מימד שלישי והוא כענין של מה שכתוב במסכת מכות שלמרות שיש תרי"ג מצוות בא דוד והעמידן על אחת עשרה. בא מיכה והעמידן על שלש עד שבא חבקוק והעמידן על אחת.

במשך הדורות היו צדיקי הדורות בוחרים בכמה מצוות בודדות וביקשו מבני ישראל שישימו דגש על מצוות מסויימות כי בעיני קודשם חזו כי הם אלו  השער שדרכם יעצימו את נשמותיהם של בני ישראל והם אלו שיעוררו לעבודת השם.

כך גם דינם של עשרת המבצעים והנלווים עליהם שהרבי בחר בהם להנחילם לעם ישראל בכלל ובפרט לאלו שמצויים בתחילת דרכם כי הרבי רואה ממרום קדשו כי בדורנו אנו הן אלו המצוות שירוממו את עם ישראל לגובהו האמיתי.

את זאת שמענו מפי המשפיע הדגול רבי מנדל פוטרפס ע"ה שהיה מקריא בהתוועדויות את עשרת המבצעים אחד לאחד בשמותם ומכנה אותם בשם "עשרת הדברות של הרבי". הוא הסביר לא אחת כי אין מדובר כאן באוסף של כמה מצוות שנבחרו כדי להקל על אלו שנמצאים בצעדים הראשונים שלהם לקראת חיי תורה ומצוות, אלא יש כאן כמה מבצעי קודש שהם הם שיצליחו לחולל מהפך בנשמת האדם להביאו למחוזו האמיתי. 

שאלו אותי גם לגבי המכתב של הרב קוק שנכתב באידיש ותורגם על ידי לעברית.

לפני כחמש עשרה שנה פורסם המכתב בגירסה העברית. אינני יודע אם המכתב בעברית יצא במקביל למכתב באידיש. יתכן גם שהוא נכתב בעברית בלבד ותורגם בזמנו לאידיש כדי להפיצו בקרב החרדים לדבר ה' דוברי האידיש.

אצלי נשאר רק עותק מהמכתב בעברית שהדפיס השליח לאילת הרב ישראל גליצנשטיין ולא את המקור באידיש ממנו תורגם לעברית.

בשנים המוקדמות לנשיאות הרבי שלח האדמו"ר רבי יואל מסאטמר זצ"ל את אחד מעסקניו אל הרבי לשאול אותו כיצד להתמודד מול רב נכבד בארץ ישראל שמתוקף תפקידו, העיק והיה מיצר למוסדות סאטמר בישראל.

האדמו"ר מסאטמר שמע שגם מוסדות חב"ד באה"ק סובלים מאותו רב שהיה בעל השפעה גדול ומנע מחב"ד תקציבים והפריע בדרכים שונות להתפתחות המוסדות וביקש שהרבי ינחה את עסקניו בהאמור.

כאשר אותו עסקן נכנס לרבי ושאל את הרבי כדת מה לעשות עם אותו רב, הרבי ענה לו: "ער איז נישטא! [= הוא איננו!] הלה לא ירד לסוף דעתו של הרבי ושאל הוא הרי קיים ובועט? והרבי ענה לו: "בא מיר איז ער נישטא!" [= אצלי הוא איננו קיים!] "פון ווען ער האט זיך גיטשעפעט מיט דעם שווער איז בא מיר נישטא" [= מאז שהוא פגע במו"ח הוא לא קיים אצלי].

היתה זו דרך מקורית ויצירתית להתמודד מול מעיקים ומציקים. לא שתדלנות נגדית, לא מלחמה חזיתית אלא פשוט מחיקה טוטאלית והתעלמות מוחלטת.

הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.