בבית המשפט בקרקוב נפתח הבוקר (חמישי) דיון באשר לעלות בית חב"ד בעיר, בראשות השליח הרב אליעזר גוראריה, על בית הכנסת המפורסם "אייזיק שול" בעיר.

כזכור, בשנה שעברה פסק בית המשפט, בתום סאגה משפטית שנמשכה חודשים אחדים, כי חב"ד תמשיך לנהל את בית הכנסת בסכום השכירות שנקבע לפני למעלה מעשור.

מסתבר שהגורמים בעיר שאינם רואים בעין יפה את הפעילות, לא נחו. לאחרונה הוגשה לבית המשפט בקשה חדשה להוציא לפועל פינוי של חב"ד מבית הכנסת, והפעם מסיבות חדשות.

כאמור, הבוקר התקיים הדיון הראשון, והדיון הבא צפוי להתקיים בעוד חודשים ספורים.

גורם בחב"ד קרקוב: "אין צורך להאריך במה שעומד כאן על כף המאזניים. זה לא רק שאלה ספציפית, אם בית הכנסת ההיסטורי 'אייזיק שול' ישאר בידי בית חב"ד או לא. אלא מדובר כאן גם על סכומי כסף כבירים שהתובעים דורשים מבית חב"ד".

•

קשה להעריך האם ישנו בית כנסת יהודי נוסף עלי אדמות, הרווי בכל כך הרבה אמוציות ואגדות וזיכרונות יהודיים, כמו 'אייזיק שול'. גם אם תמצאו עוד כמה כאלה בעולם, כגון 'אלטנוישול' של המהר"ל מפראג ונוספים אחרים באירופה ובארץ הקודש, אין ספק שייחודיות נדירה ומקום של כבוד יישמר תמיד לבית הכנסת העתיק שבלב ליבה של קרקוב.

לפני מעט פחות מארבע מאות שנה, בתקופתו של בעל ה'תוספות יום טוב', שכיהן כרב העיר בשנותיו האחרונות, נבנה הבניין כבית כנסת פרטי בידי הבנקאי היהודי העשיר אייזיק יעקלס. במהלך השנים צלח בית הכנסת התמודדויות שארבו לו מבית ומחוץ ושניסו לעכב את בנייתו המהודרת ועיצובו המוקפד.

בעת מלחמת העולם השנייה נסגר בית הכנסת בהוראת הגרמנים והפך למחסן, עד שבתום תקופה ארוכה, שלוותה בפולמוס נרחב, חזר המקום אל הקהילה היהודית. האגדה הנפוצה בקרב יהודי פולין, קושרת את בונה בית הכנסת, הנדבן אייזיק יעקלס, כגיבור המעשייה המפורסמת של 'האוצר מתחת לגשר'.

האגדה, בקצרה למי ששכח: יהודי ושמו אייזיק מהעיר קרקוב חולם על אודות אוצר יקר הממתין במיוחד עבורו מתחת לאחד מגשריה הגדולים של פראג. כשחוזר החלום ונשנה פעמים רבות, מחליט אייזיק לצאת לדרך וליטול את אוצרו, אולם מה רבה אכזבתו לגלות, בעת שמגיע לפראג, כי שומרים חמורי סבר מקיפים את הגשרים מכל כיוון וחוסמים את המעבר אליהם. בצר לו מתהלך אייזיק סביבות הגשר ועצב רב ניבט מפניו, עד שאחד מן השומרים מבחין בו ומתעניין לפשר מעשיו. אייזיק מספר לו על אודות החלום, וכתגובה צוחק השומר מלוא פיו ומספר לאייזיק שגם לו יש חלום שלא מש מזיכרונו, ולפיו דווקא בקרקוב, מתחת לתנור ביתו של יהודי בשם אייזיק, מסתתר אוצר רב ערך. כששמע זאת אייזיק, שב במהירות לביתו, חפר מתחת לתנור ביתו וגילה את האוצר הענק, שבחלק נכבד ממנו בנה את בית הכנסת.

אגדה נוספת נקשרת אל בית הכנסת, ולפיה בשנת ה'ת"ד, עם סיום בנייתו, הגיעו שרים ודוכסים רבים מרחבי האזור לראותו בתפארתו, ובעקבותיהם נאספו אף גויים מתושבי המקום שלטשו עיניים אחר הממון וחמדו אותו בעבורם. בשבת הראשונה לפתיחתו נערך בבית הכנסת 'חנוכת הבית' גדולה ומפוארת, ובמהלכה נדחק נער נוצרי בינות ליהודים הרבים עד למקומו של אייזיק וסיפר לו בסודיות אודות תכנית פוגרום ביהודי הרובע שהגו גויי המקום למוצאי השבת. המידע הועבר במהירות לרב העיר בעל התוספות יום טוב שמיד הורה לתושבים להסתגר בבתיהם.

ואכן, בשעת ליל כשהתקרבו הפורעים אל בתי היהודים הגיחו לפתע מעל לחומת בית העלמין למעלה מעשרים גברתנים יהודיים, לבושים בתכריכים לבנים, כשבידיהם נרות ומקלות גדולים. הפורעים, אחוזי אימה, נמלטו מהמקום כל עוד נפשם בם וחלק מהם אף קפצו למימי הנהר וטבעו אל מותם. מאורע זה הותיר את חותמו על גויי הסביבה למשך שנים ארוכות.

כך או כך, עד לפני כשלוש-עשרה שנה, עמד בית הכנסת בשיממון מוחלט ושימש בחלקו כמוזיאון היסטורי שבקושי נגעו בו. בשנת תשס"ח הועבר בית הכנסת לניהול הרב גוראריה, שליח הרבי בעיר.

"זה היה בהשגחה פרטית עצומה", סיפר הרב גוראריה בראיון שהעניק למענדי קורטס ופורסם בשבועון כפר חב"ד. "עד אז ניהלנו את הפעילות דרך חדרים שכורים בבתי מלון, ויום אחד פגש אותי ראש הקהילה היהודית, והציע לי שאחתום חוזה עימם ואקח את בית הכנסת לניהולי. היינו שם כמה חודשים ולאחר מכן חתמנו. אחד מהיהודים המקומיים נחלץ במהירות באותם ימים לסייע למען בית הכנסת, שזקוק היה לשיפוץ נרחב ומקיף, ומימן את כל העלויות הנדרשות לתיקון המקום באופן הכי מזמין ונוח".

ואכן בתוך פרק זמן קצר הפך בית הכנסת לאתר חי ואבן שואבת לכל יהודי הסביבה והתיירים הרבים שפוקדים את העיר.

"יש כאן עשרות מניינים מדי יום, לצד 'כולל תורה' בפולנית ובעברית ואפילו כולל לנשים", אומר הרב גוראריה. "גם ספרייה תורנית עמוסה בספרי קודש ויהדות, לצד חנויות כשרות, ניתן למצוא ברחבי המבנה. יש לנו כאן אף אולם גדול לאירועים קהילתיים יהודיים. בפסח אנו עורכים סדרי ליל-סדר ציבוריים שבהם משתתפים יהודים רבים, בחנוכה מתקיים אירוע ענק וכן בשאר החגים והמועדים, כמובן תהלוכה גדולה בל"ג בעומר. מקווה טהרה מפואר שוכן בצדו האחורי של הבניין שבו טובלים מספר רב של יהודים מדי יום.

"אחת מהדברים היפים בבית הכנסת, הוא פסיפס האנשים הרב שמאכלס אותו בימי שגרה. מחזה נפוץ כאן להבחין בליטאים וספרדים, חסידי סטאמר וחובשי כיפות סרוגות, המתפללים בצוותא זה לצד זה.

"בית הכנסת כאן הוא ממש קרן אור לכל בית יהודי בסביבה. מאז נכנסנו אליו, יהודים מקומיים רבים שלא היה להם שום קשר ליהדות החלו לפתע להתחבר ולהתקרב. היה יהודי שעבר לגור כאן לפני כמה חודשים מישראל. בארץ הוא היה מנותק לגמרי מכל עניין יהודי, וכשהגיע לכאן, שמע משכנו לבניין על בית הכנסת שלנו, והציץ ונפגע. היום אנחנו בקשר קרוב מאוד, וזו רק דוגמה אחת קטנה למה שמתחולל כאן.

"משנה לשנה הפך המקום לפופולארי במיוחד בקרב התיירים שצובאים על בית הכנסת בהמוניהם, והפעילות עמוסה ואין רגע דל".