חילופי המכתבים של איש משרד הבטחון עם הרבי לפני כ-60 שנה
יוסף דקל (קרסנר), יליד אוקראינה, היה מדור המייסדים של משרד הביטחון בישראל. הוא נולד בעיירה ליטין שבאוקראינה בכ"ו ניסן תרנ"ט. בגיל 21 הגיע לראשונה לארץ כחלק מקבוצה של יהודים שנטשו את ברית המועצות לאחר המהפכה הקומוניסטית.
זמן קצר אחרי בואו לארץ התגייס לשורות הארגון המחתרתי 'ההגנה', והיה מהפעילים הבולטים בו. במקביל נישא ועבר להתגורר בתל אביב, שם הצטרף למשטרה העברית. תחילה שימש בתפקידי סיור ושמירה אולם עד מהרה, הודות לשליטתו בשפות זרות וחריפות מחשבתו, מונה לחוקר בדרגת קורפורל (רב"ט) ונבחר לוועד השוטרים.
במהלך עבודתו במשטרה עסק בפעילות מחתרתית שכללה העברת מידע מודיעיני מהמשטרה הבריטית לפיקוד 'ההגנה' ועוד. לאחר מאורעות תרפ"ט שימשה המשטרה העירונית מסגרת ארגונית לגיוס מאות מתושבי תל אביב ל"משטרה המיוחדת" שמילאה את תפקידי המשמר האזרחי.
בשנים מאוחרות יותר פרש מן המשטרה ושימש כחבר במפקדת 'ההגנה' במחוז תל אביב. מתוקף ניסיונו הביטחוני היה מרצה בקורסים ובהשתלמויות של ההגנה על שיטות עמידה בחקירות משטרתיות ועוד.
זמן קצר לאחר ההכרזה על הקמת המדינה מונה בידי דוד בן גוריון למנהל במדור במשרד הביטחון. בשנות החמישים מונה לעוזר מנכ"ל משרד הביטחון (אז שימש בתפקיד שמעון פרס) לתפקידים מיוחדים.
עם סיום תפקידו הקים את הוצאת הספרים 'מערכות' של משרד הביטחון. חודש לפני מלחמת ששת הימים פרש לגמלאות. נפטר בי"ט ניסן תשל"ז.
•
לדקל הייתה התכתבות עניפה עם הרבי, בעיקר במסגרת עבודתו בהוצאת הספרים מערכות.
במכתבים הארוכים שקיבל מהרבי, בתשובה, זכה להוראות ולהדרכות באשר לסגנון הוצאת הספרים ולברכות חמות. את ההתכתבות עם הרבי, שעסקה בספרים, ביקש דקל אף להעביר לידי יצחק בן צבי, ששימש באותם ימים כנשיא המדינה.
מרכז התקשורת החב"די COL חושף לראשונה את מכתביו של דקל אל הרבי, לצד התשובות שקיבל מן הקודש פנימה.
מכתבו הראשון של דקל אל הרבי הוא ככל הנראה מכ"ו מנחם אב תשי"ט. במכתב זה מציג דקל את עצמו ומספר על מהדורת תנ"ך 'יהודית' שדאג להדפיס בעבור חיילי צה"ל לאחר שהמהדורה הקודמת הייתה מצילום של חברה נוצרית.
"מורי ורבי", פותח דקל את המכתב. "בחרדת קודש הנני מעז לשלוח לכבודו את התנ"ך המצורף בזה. הנני פקיד במשרד הבטחון ומתפקידי להוציא ולספק ספרות צבאית לחיילי צה"ל.
"הרבנות הצבאית נוהגת לחלק מדי שנה בשנה לכל מתגייס לצה"ל תנ"ך. מתוך התבוננות התברר לי כי רוב התנ"כים הנמצאים בשוק הספרים מוצאים מתצלום של התנ"ך שהוצא בידי החברה הנוצרית להפצת התנ"ך. ראיתי חובה לעצמי למצוא תנ"ך שהוצא בידי יהודים ובשביל יהודים.
ככל הנראה מכתבו הראשון של דקל לרבי (צילום ההעתק שהובא לידי הנשיא בן צבי)
"בעזרת החברה לחקר המקרא מצאנו את התנ"ך של הרבנים יצחק דוב הלוי במברגר, עזריאל הולדסהיימר ומאיר להמאן וצ"ל, צלמנוהו והדפסנוהו - ומאז כל חיילי צה"ל משתמשים בתנ"ך זה".
את מכתבו חותם דקל: "הרגשתי חובה להודיע על כך לכבודו, לצרף תנ"ך ולבקש את ברכתו".
מכתב התשובה מהרבי התקבל חודשים אחדים לאחר מכן, בטבת תש"כ (מכתב זה אף הודפס באגרות קודש, חלק י"ט עמוד קנ"ז ואילך).
"זה כבר נתקבל מכתבו, בו כותב ע"ד התנ"ך בשביל חיילי צה"ל, וזה לא כבר נתקבל גם התנ"ך", פותח הרבי את המכתב. "והנני בזה להביע לו תשואות חן עבור התשורה החשובה והיקרה הזאת".
בהמשך המכתב מתייחס הרבי לאיכות הדפים שבהם הודפס התנ"ך ומצביע על ליקויים שונים בה. "בהזדמנות זו רצוני להגיש לו ברכה גם על ההידור שבהוצאה זו, והרי גם זה מיוסד על המקרא ודברי חכמינו ז"ל - זה א-לי ואנוהו - התנאה לפניו במצוות. ואם תמיד כך, על אחת כמה וכמה בדורנו זה, דור יתום, שרבים דנים על התוכן הפנימי מהחיצוניות שבדבר.
"ירשה לי להעיר בקשר עם הנ"ל, בפרט אשר אם יסכים להערתי יש מקום להגשימה בהוצאה הבאה, והיא, אשר בוודאי ובוודאי שבכוונת כל מוציא לאור של ספרי קודש, בפרט תנ"ך בשביל חיילים וכיוצא בזה, שהספר ילווה אותם בחייהם, לא רק בשבתות וימים טובים, אלא גם - ואדרבה הוא העיקר - בימות החול.
"זאת אומרת שיהיה הספר שימושי ויתקיים לימים רבים, שזה תלוי בכריכה, בנייר וכו'. וראיתי הנייר של הטופס שנשלח לי שהוא דק ביותר. ואף שכמובן תועלת בזה, שמשום כך אינו תופס כל כך מקום בכמות, ונוח לקחתו בכיס וכיו"ב, אבל לאידך גיסא הנייר חלש ביותר לעמוד בשימוש יום יומי, וכמדומה שעלול ג"כ לקבל כתמים בנקל. וראיתי כמה ספרים שנדפסו על נייר דק, אשר בדקות הוא כהנ"ל, אבל חזק יותר".
צילומי מהדורת התנ"ך שנשלח אל הרבי וחולק לחיילי צה"ל. בדפים הראשונים הובא תוכן הדברים שכתב דקל לרבי באשר לצילומים המקוריים
הרבי חותם את המכתב בברכה שיפיץ היהדות בחוגים נרחבים וכורך זאת בעבודתו במשרד הבטחון:
"ויהי רצון אשר יגאל אפשרותו ויכולתו להפיץ היהדות המסורתית בחוגים ההולכים ומתרבים ומתפשטים, ובלשון נופל על לשון, אשר כותב שהוא פקיד במשרד הבטחון, הרי בידיו ובידי חבריו לחזק ולקדם הבטחון של כל אחד ואחד בצה"ל, בתוככי כלל ישראל, על ידי חיזוק האמונה והבטחון באלקי ישראל, כהוראה הכפולה בתנ"ך - ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו, והיה כעץ שתול על מים גו' ככל הברכות המנויות שם".
•
בשלהי חודש אלול תש"כ שלח דקל לרבי ("בדחילו ורחימו, רבי מכובדי" כלשונו) שלושה ספרים מהוצאת הספרים שניהל - שני כרכים של 'גוילי אש' ואת הספר 'יזכור'.
"בספרי 'גוילי אש' רוכזו בידי המשורר ראובן אבינועם (שהוא גם אב שכול) עזבונם בספרות ובאמנות של הבנים שנפלו על קדושת העם והארץ", כתב לרבי במכתב שצירף לספרים. בהמשך הצביע על קטעים אחדים בספרים, שלהבנתו, שווים תשומת לב.
את מכתבו חתם: "מאחר שהייתה לי הזכות להיות המו"ל של שלושת הספרים הללו, אראה לי כזכות נוספת אם כבודו יקבלם ממני".
כעבור ימים אחדים, בערב ראש השנה תשכ"א, שיגר הרבי מכתב תשובה אל מר דקל (המכתב הודפס באגרות קודש, חלק כ', אגרת ז'תמו), שבו התייחס אל הספרים שקיבל. "נעם לי לקבל פרישת שלום מכבודו והנני מאשר בזה גם קבלת ספר יזכור וגוילי אש ב' חלקים. ות"ח בעד שימת לבבו".
בהמשך המכתב מבקש ממנו מהרבי שישלח ספרים נוספים בהוצאתו ומעורר על אופן הגישה לכתיבת זיכרונות: "תקותי שאם הוציא לאור עוד פרסומים ישלחם לספריה כאן, ובפרט שהספריה היא לתועלת הרבים. אבל יהי רצון שתוכן הפרסומים הבאים יהיה קשור במאורעות שמחים ולזכרון מאורעות שמחים, ויהיה רבוי הטוב והשמחה.
מכתבו השני של דקל לרבי (צילום ההעתק שהובא לידי הנשיא בן צבי)
"בטח למותר להדגיש, בהזדמנות זו, שענין כל זכרון הוא להשפיע במעשים, שהרי מעשה עיקר. ותכלית הכוונה של זכרון הנ"ל הוא להנציח ערכי עמנו אשר נצחיותו קשורה בתורתנו הנצחית ומצוותיה עליהן נאמר וחי בהם, שניתנו מה'... וכיון שישראל ערבים זה בזה, על כל אחד ואחד לנצל כל יכלתו ואפשריותו להוסיף בביסוס וקיום עמנו בני ישראל על ידי הפצת הערכים הנצחיים של תורתנו הנצחית בחוגים הכי רחבים ובאופן דמוסיף והולך.
"ועל אחת כמה וכמה שגדול הזכות והאחריות והחוב בזה של כל אלו שיש להם השפעה בחוגים רחבים, אם בדבור, אם בכתב ובפרט על ידי עניני דפוס. והובטחנו הבא לטהר מסייעין אותו. ויהי רצון שכ' יעשה בזה מתוך שמחה וטוב לבב".
את המכתב חותם הרבי באיחולים לקראת השנה החדשה "הנני שולח לו ולכל אשר לו איחולי לשנה טובה ומתוקה".
•
כאמור, את שתי ההתכתבויות הללו עם הרבי העביר דקל ממשרד הבטחון בקרייה בתל אביב אל יצחק בן צבי.
מזכיר לשכתו של הנשיא אישר במכתב לדקל מט"ו טבת תשכ"א כי "הבאתי את תוכן ההתכתבות שלך עם הרבי מליובאוויטש לידיעת נשיא המדינה ועל כך שלוחה אליך תודתו".
2
0
מאפשרים לכם לקבל
