הרב שמעון אייזנבאך | יום ד' כסלו ה׳תשפ״א 20.11.2020

כשהרבי החזיר ספר, צירף אליו 'לוח ארץ ישראל' וכתב: "יעויין"

על מה דנו בסעודת פורים של הרבי בדירת הרבי הריי"צ, מה דיווח הרב רוטנברג להוריו ובני משפחתו אחרי פסח תשי"ט, ומדוע קבע השכן את יום ההודיה לר"ח כסלו • רבה של שכונת השחמון באילת, הרב שמעון אייזנבאך, עם פרק נוסף של זיכרונות - מיוחד למגזין שישי של אתר COL •  והשבוע: שוב הרב יצחק אברהם רוטנברג
כשהרבי החזיר ספר, צירף אליו 'לוח ארץ ישראל' וכתב:

בשבוע שעבר סופר כאן על הרב יצחק אברהם רוטנברג ז"ל, חסיד גור,  שהיה קשור לרבי בלב ונפש. הוא התגורר בשנים תשי"ח-תשי"ט באיסטרן פארקווי, מול 770, ובעת שהותו בקרבת הרבי השתתף בכל ההתוועדויות והשתדל לחסות בצילו של הרבי ככל שניתן.

בשנת תשי"ח או תשי"ט הוא השתתף בסעודת פורים של הרבי שהתקיימה בדירתו של הרבי הקודם, בבניין 770 למעלה. אינני יודע אם הרבי הזמינו לסעודה או שהגיע ב'כוחות עצמו'. כך או כך, הוא היה לא סתם אורח מן הצד אלא נטל בו חלק פעיל. 

כאשר הרבי דיבר בנושא ימי הפורים, אמר הרבי שישנה שכונה מרוחקת בירושלים שקוראים בה גם בי"ד באדר. הרב רוטנברג העיר לרבי שישנה דעה הסוברת שבכל ירושלים כולה של אותם הימים יש לקרוא המגילה ולנהוג את דיני הפורים רק ביום י"ד באדר ולא בט"ו.

זאת משום שבמסכת מגילה נאמר ש"כרך שאין בו עשרה בטלנים קורין בי"ד" והרי באותם הימים לפני שכבשו את העיר העתיקה לא היתה קבוצה של תלמידי חכמים ששהתה בין חומות העיר העתיקה, ואף לא היו שם יהודים כלל - ולכן יש מקום לומר שיקראו רק ביום י"ד באדר.

הרבי הגיב לו:  "עס איז ניט נוגע" [ - אין הדברים קשורים לענייננו].

למחרת היום מסר הרב רוטנברג להרב חודוקוב את הספר 'ספר ארץ ישראל' להרב יחיאל מיכל טוקצ'ינסקי וביקש ממנו להכניס את הספר לרבי, כדי לעיין בעמ' נ', שם נכתבה הדעה שיש אומרים שבירושלים קוראים רק ביום י"ד.

מאוחר יותר הרבי החזיר את הספר וצירף אליו לוח ארץ ישראל של הרב טוקצ'ינסקי - וכתב פתק בזה"ל:

"יעויין בלוח ארץ ישראל - לבעמחה"ס [- מודגש פעמיים] המצורף - שלא הביא זה  (שבספר) כלל. ובמקום זה הביא שנהוג בפועל שישנן שכונות מיוחדות שקורין בי"ד ובט"ו ומטעם אחר".

את הדברים הללו שלח הרב רוטנברג בשעתו לחוברת 'פרדס חב"ד' ופלפל בהם, ובסיכומם כתב שאכן הרבי צדק בכך שהעיר לו בעת הסעודה שהדבר אינו נוגע כיון שגם להרב טוקצ'ינסקי אין מקום לדעה הסוברת שיש לקרוא בירושלים ביום י"ד, כיון שירושלים העתיקה היא עיר קבועה ויש בה בתי כנסיות שעתידות לחזור לשליטתנו ואם כן לא בטל ממנה דין כרך גם אם באופן זמני אין בה עשרה בטלנים.

במכתב מתאריך מוצש"ק פרשת 'אחרי' תשי"ט, כתב הרב רוטנברג להוריו ובני משפחתו שבארץ הקודש, על רישומיו שנחרתו על לוח ליבו ממראות ההתוועדות וממשמע אוזניו את דברי הקודש של הרבי - וכך כתב להם: 

"כמו בכל שנה היתה התוועדות בליובאוויטש אחרי הסדר השני וכן באחרון של פסח שנמשכו כמעט עד הבוקר. גם היום, כמו בכל שבת מברכים, היתה התוועדות. אם אבוא לכתוב את מה שנאמר שם לא יספיק הנייר אבל אכתוב דבר שהתרשמתי ממנו וכו'."

לאורך המכתב הוא כותב קטעים ששמע מהרבי, ביניהם כותב באריכות איך יתכן שלאחר ימי חג הפסח ישנה ירידה לימי החול והרי זה נוגד את הכלל של מעלין בקודש? וההסבר הוא שימי השבת והחג הם מעין עולם הבא וימי החול הם עולם הזה, והרי נאמר יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעוה"ז מכל חיי העולם הבא. זאת אומרת שאם מנצלים את האור של ימי חג הפסח בימי החול שלאחריו הרי זה מעלין בקודש.

בקטע נוסף באותו מכתב הוא שופך אור על שיחה שנדפסה בתורת מנחם באחרון של פסח של אותה השנה. באותה שיחה ישנו דיון הלכתי רחב בדינו של אדם ששכח ובירך בשם ומלכות על נטילת ידיים, בעת נטילת ידיים על הכרפס.

הרבי מביא ג' אפשרויות. א) להמשיך כרגיל את סדר ההגדה. ב) שיאכל מצה בלבד. ג) שיאכל מלבד המצה גם את המרור ואת הכורך. לאחר הדיון בדבר, הרבי מביא את פסק דינו של אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך שיאכל רק המצה ואילו את המרור ואת הכורך יאכל רק לאחר שאמר וסיים את ההגדה עיי"ש.

ממכתבו של הרב רוטנברג עולה שהשיחה הזו נאמרה לאחר שבאחד הסדרים שהתקיימו אצל הרבי, אירע הדבר עם אחד המשתתפים ב'סדר', שטעה ובירך על נטילת ידיים לפני הכרפס, והתעוררה שם השאלה מה יעשה ולבסוף נהג אותו אדם שטעה באופן מסוים שלא כהכרעת אדמו"ר הזקן בשולחנו.

הרבי התייחס בהתוועדות של אחרון של פסח לאותו אירוע, וליבן את הסוגיה מכל צדדיה, ולבסוף אמר הרבי שיש ללמוד ממה שאירע עד כמה חשוב ללמוד היטב את השולחן ערוך, ולמרות שיודעים סברות רבות, כולל את דברי הראשונים בנושא, בסופו של דבר המעשה אשר יעשון הוא רק לאחר העיון בתוך הספר, שם הוכרעה ההלכה הפסוקה.

בין היתר הוא כותב באותו מכתב ביטויים מעניינים ועל אחד מהדברים ששמע מהרבי, הוא כותב: "יתכן שזה דבר קטן אבל אני התרשמתי ממנו מאוד".

הרב רוטנברג, שצמאונו ללימוד התורה היה רב, זכה להרוות אותו בהתוועדויות הרבות באותן השנים שהתגורר שם, ומאז נקשרה נפשו בנפש הרבי לאורך השנים. בערנותו ובשמיעתו החדה הוא קלט גם את ה'דקויות' במילותיו של הרבי.

מלבד אוסף המכתבים הגדול שקיבל הרב אברהם רוטנברג מהרבי אותו הותיר לצאצאיו, הוא השאיר להם גם סידור ותניא שקיבל מהרבי. ליתר דיוק הוא קיבל תניא ורעייתו מרת אסתר קיבלה מהרבי סידור.

היה זה לפני עלייתם ארצה בסוף שנת תשי"ט. בהיכנסם ליחידות להיפרד, הרבי נתן לו ספר תניא ולזוגתו סידור תפילה תהילת ה'. למותר לציין ששני הספרים הללו היו בשימוש תמידי אצלם. 

בתו מרת מרים פרידלנדר מספרת על הסידור, שלאחר פטירת אביה היא זכתה בו והוא מצוי אצלה.

באחד הימים היה צריך לבוא הסידור לבית הכורך לאחר שהשימוש הרב בו דרש לכרכו היטב. גם אז ביקש אביה מהכורך שאת הכריכה המקורית העוטפת את הסידור מבחוץ יחתוך וידביקו מעל הכריכה המחודשת כדי לא להסתיר את החלק שבו העניק הרבי את הסידור.

בעת היחידות, כשהרבי העניק להם את הספרים, ביקש הרב רוטנברג מהרבי שיכתוב הקדשה על הסידור, אך הרבי סירב באומרו שאין הדבר הזה נהוג אצלו.

באותה יחידות היו עם בני הזוג גם שני ילדיהם הקטנים, הבת לאה שנולדה בברזיל והבן הקטן ישעי' שטרם מלאה לו שנה. גם הם זכו לקבל מהרבי דולר במטבע של כסף. כל אחד קיבל מטבע בנפרד לברכה והצלחה.

את המכתב של ימי הסליחות תשי"ט שלח הרבי אל הרב רוטנברג לתל אביב, לאחר עלייתו ארצה, ובמכתב נוסף מיום ז' כסלו תש"כ הרבי מברכו להיכנסו לדירתו החדשה בעיר בני ברק, כאשר בראש המכתב הרבי מוסיף לשמו את התואר 'מלאכתו מלאכת שמים וכו''.

בתחתית המכתב הרבי כותב לו: "בברכת הצלחה בעבודת הקודש חינוך על טהרת הקודש, ושנה מוצלחת לבנם ישעי' שליט"א ולבשורות טובות"

להזכירכם יום כתיבת המכתב - ז' כסלו - הוא יום הולדתו של ישעי' שנולד בשנה הקודמת והרבי היה מעורה בהולדתו ובשמחת הברית שהתקיימה בי"ד כסלו כפי שסופר בשבוע שעבר.

מעניין האם הרבי בירך את הבן ישעי' ליום הולדתו מבלי שאביו יזכירהו ויכתוב על כך לרבי או שמא ביקש הרב רוטנברג ברכה עבור בנו במלאות לו שנה. להערכתי, לא הוא היה זה שהזכיר זאת לרבי, שאם כן מדוע לא הזכיר וביקש ברכה גם ליום ההולדת לבתו לאה שנולדה בכ"ג חשון - שבועיים ימים לפני אחיה ישעי'?!

המשך יבוא בע"ה.

ומעניין לעניין שלא באותו ענין: בימים אלו אנו חוגגים את כינוס השלוחים ואת יום ההודיה של ר"ח כסלו. בשונה מכל השנים ישבנו כולנו עדת השלוחים ספונים בביתינו וצפינו בבאנקט באמצעות המסכים. כמו כן המשכנו להתוועד באמצעות ה'זום', אך התוועדות מוחשית בין אנשים ומקורבים - אין.

ביום שני השבוע, בליל ר"ח כסלו, צלצל הנייד בכיסי ועל הקו מבקש ממני אחד מהמתפללים שלנו אם אוכל במטותא לבוא ולמסור דבר תורה אצל אחד מידידיו, שחוגג עתה סעודה הודיה. לשאלתי לכתובת המדוברת, נעניתי כי היא ממול לביתי ואין צורך אפילו להתניע את המכונית.

הגעתי לשם. מתברר כי השכן ממול מציין מסיבת הודיה על מספר אירועים רפואיים שאירעו לו בגבו ובגולגולתו, מהם החלים באופן נדיר. כששאלתי אותו מדוע קבעת את יום ההודיה ליום זה, הוא לא מצא סיבה מיוחדת לכך. 

את התשובה נתתי אני לכל המאזינים כי בתר רישא גופא אזיל וכי יום זה הוא יום ההודיה של הרבי נשיא דורנו ומן השמים סובבו שגם הוא יחגוג ביום זה כדי שנוכל כולנו לומר לחיים על המשקה המשובח לרגל היום, וזאת למרות ההגבלות והסייגים שהוטלו על עם ישראל. 

"מגלגלים הודיה ליום הודיה".

הוסף תגובה
5 תגובות
1.
יישר כח
ה' כסלו
יישר כח הרב אייזנבך על הסיפורים המרתקים הנוגעים לתשובותיו של הרבי ומענייני השליחות באילת כמדי שבוע אנו מדפיסים את הטור כדי שנוכל להנות מקריאתו גם בשבת לבני משפחתנו שלא טרחו לפתוח את הלינק
2.
יישר כח הרב אייזנבך
ה' כסלו
גם על הכתבה וגם על ההתוועדות בזום. אמחייה.
מצטרף
ה' כסלו
ההתוועדות הייתה מיוחדת. עשית לנו עונג, תודה. מהשלוחים בצפון
3.
הרב אייזנבך כמעיין המתגבר
ה' כסלו
וכנהר שאינו פוסק.הנאה צרופה.
4.
יפה מאוד
ה' כסלו
לא יאומן עד כמה שהרבי התייחס לכל יהודי גם שלא נמנה על חסידי חב"ד! סיפור מדהים
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.