את ה'בדידי הווה עובדא' המפעים הבא, סיפר הרב ליפא ברענן במהלך התוועדות ה'מלווה מלכה' הוירטואלי של כינוס השלוחים:

רב ממונטריאול כבן 40, השתתף ב'הקפות' אצל הרבי בשנת תשל"ה. באמצע שמחת תורה הוא חש ברע, וקיבל התקף לב. הוציאו אותו במהירות מ-770, והעבירו אותו לאחד הבתים הקרובים בשדרת 770. גם אשתו, שהיא אחות רפואית במקצועה, הוזעקה במהירות.

באותה עת השתתף בהקפות גם רופא צעיר שהגיע ל-770 והוא הוזעק לטפל באותו רב.

לאחר שהסתיימו ההקפות, צעד הרבי לכיוון ביתו ברחוב 'פרזידנט', כשהוא מלווה בשני בחורים, אחד מהם היה, ליפא ברענן מיודענו, שגם תיעד ביומן אישי את זיכרונותיו מאותם ימים.

התוועדות ה'מלווה מלכה' הוירטואלי של כינוס השלוחים

וכך מתאר את מה שאירע: "הלכנו די בסמיכות לרבי, זהות הבחורים המלווים נקבעה מראש באמצעות גורל. השעה הייתה לאחר 2 בלילה, והרבי החל לצעוד לכיוון ביתו. לפתע, פנה לאותו בית, לשם הביאו את הרב שלקה בהתקף לב, והרבי עלה את המדריגות הספורות לעבר הדלת. היא הייתה פתוחה, הרופא הצעיר שטיפל באיש היה שם, ואשתו של החולה שהיא אחות במקצועה.

מסתבר כי בינתיים, הרופא הצעיר הזמין אמבולנס כדי לפנות את החולה לבית הרפואה.

"הרבי התעכב במשך כמחצית השעה ליד הדלת, והסביר לרופא בפרטי פרטים ובסבלנות רבה שלוש שיטות טיפול במקרה של התקף לב: 1. באמצעות תרופות. 2. באמצעות זריקות. ו-3, באמצעות מנוחה. כל השיחה עם הרופא נערכה לאחר שהרבי סיים הקפות בשמחת תורה, עד לאחר 2 וחצי בלילה!

"הרבי ציין לפרטים סוגי תרופות וטיפולים אפשריים, וציין כי היות והחולה כעת במנוחה, וטלטולו על אלונקה לעבר המדרכה, לאחר מכן העמסתו על האמבולנס, ובמהלך הנסיעה ציין הרבי שיש בניו יורק 'במפרים' – פסי האטה רבים, החולה יטולטל שוב. בבית הרפואה עצמו, יבצעו את כל הבדיקות מחדש והוא שוב לא יראה מנוחה, ולכן סיכם הרבי, "מה זה יועיל למנוחה שלו?".

אשתו של החולה, שהייתה ככל הנראה בסערת רגשות בשל המצב, קראה: "נו רבי, אז מה עושים?" ואז הרבי הגיב: "אם יעבור את כל מסכת הטלטולים הזאת זאת תהיה התעללות". ואז הרבי הוסיף: "אבל מי שקובע, זה הרופא". ואילו הרופא המשיך להתעקש: "צריך להסיע אותו לבית הרפואה". הרבי: "ברגע שהרופא קבע – זה הופך להיות הלכה". הרבי הביט אל הרופא והוסיף: "אבל אני צריך שתדווח לי".

*

מה אירע בסופו של דבר? ובכן, הרב פונה באמבולנס למרות מה שהציע הרבי, שעדיפה הדרך השלישית של מנוחה ולא פינוי, ולאחר מעשה הגיע הרופא ודיווח שבבית הרפואה נאמר לו שהיה עדיף לרפאות אותו על ידי מנוחה...