ביומנים ובזכרונות מחודש תשרי ה'תשל"ד במחיצת הרבי, בבית חיינו 770, אנו מוצאים את התיאור הבא:

בליל שמחת תורה, בעיצומן של ההקפות, ציוה הרבי לכבד ב'הקפה' את כל האורחים שהגיעו ממדינת צרפת, יחד עם השליח הרב שמואל (מולע) אזימאוו. הקבוצה הצרפתית הצטופפה על בימת ההקפות על פי הוראת הרבי, ולאחר אמירת פסוקי ההקפה שוררו כמה ניגונים תוך שהרבי מעודדם בצורה מיוחדת במחיאות כפיו והנפת ידיו הק'.

לפתע, נטל הרבי את סידורו הק' וצעד עד לקצה הבימה שלו, שם נעמד תוך שפניו לכיוון בימת ההקפות שם עמדו כאמור האורחים מצרפת, והחל לנגן בעצמו בקול רם את תיבות "האדרת והאמונה לחי עולמים" במנגינת ההמנון של מדינת צרפת "לה מרסייז". רוב הקהל לא הכיר כמובן את הניגון, אולם אצל הצרפתים היתה זו הפתעה גדולה והתרגשות בל תתואר. לאחר סיום ההקפה, סימן הרבי שיתקרבו לבימה שלו, והורה לתת לכל אחד מהם כוסית 'לחיים' ובירכם במאור פנים "לחיים ולברכה".

עד אור הבוקר רקדו התמימים עם הלחן של המארש הצרפתי שחיבר הרבי למילות 'האדרת והאמונה', וכך נהג הקהל בעת פסוקי דזמרה בתפילת שחרית. יש לזכור שמדובר בימים בהם התחוללה באה"ק המלחמה שהחלה בעיצומו של יום הקדוש יום הכיפורים, והיו הרבה דיבורים והנהגות יוצאות דופן של הרבי בנושא הניצחון וכו'.

•

בעת ההתוועדות של שמחת תורה, ציווה הרבי להכריז שמחר אחר הצהרים תתקיים התוועדות נוספת, כהמשך להתוועדות שמחת תורה (שחל ביום ועש"ק) ואז גם יחלק כוס של ברכה. לאחר תפילת ערבית, כשיצא מבית הכנסת, החל הרבי לפתע לנגן "ופרצת" בניגון של "ושמחת"...

את ההתוועדות הראשונה שהתקיימה בצהרי השבת, פתח הרבי בביאור על ההנהגה אמש: "אתמול בלילה לאחר קבלת שבת, התעורר אצלי ספק אם יש מקום לנגן הניגון "ושמחת" .. ולכן, נפלה ברעיוני המצאה – לנגן הניגון "ושמחת", אבל לא על אותם התיבות, אלא על תיבות אחרות". יש לציין שגם עם סיום תפלת מנחה שלאחר התוועדות הא', החל הרבי שוב לנגן הניגון ושמחת על התיבות ופרצת.

מתוכן ההתוועדות השניה, עליה ביקש הרבי להכריז בשמחת תורה, נותר - במשך 47 שנים - תיעוד מצוצמם ביותר, כמה עמודים בודדים אותם ניתן למצוא במהדורות של "שיחות קודש". חלק הארי של ההתוועדות שהחלה ברעווא דרעווין (בשעה 5:50 לערך), והמשיכה עד קרוב לחצות הלילה! לאחריה בירך הרבי את ברכת המזון על הכוס, אח"כ התפללו ערבית, ולאחריה הבדיל הרבי בעצמו על הכוס, והמשיך בחלוקת 'כוס של ברכה', לא בא בכתובים עד עתה.

השנה, לראשונה, מפרסם 'ועד הנחות בלה"ק' - מכון ההוצאה לאור של תורת הרבי, את ההתוועדות המלאה על כל חלקיה, כאשר 6! שיחות קודש, יוצאות לאור בפרסום ראשון! על פי הרשימות שנרשמו בעת ההתוועדות עצמה (לאחר צאת השבת, כשהרושם עשה הבדלה לעצמו בצנעא). רשימות אלו נכתבו בשעתו על ידי הרה"ח הרה"ת הרב זאב יחזקאל הכהן כ"ץ שיחי', גבאי בית חיינו 770, ונמצאו בין גנזיו לאחרונה. ישלח לו השי"ת רפואה שלימה בקרוב, וזכות הרבים תעמוד לו, לאורך ימים ושנים טובות.

•

בהתוועדות זו ביאר הרבי בארוכה את מה שהתרחש בליל שמח"ת, אז החל לנגן "האדרת והאמונה" בלחן של ההמנון הצרפתי, על יסוד הנהגת אדמו"ר הזקן ש'הפך' את מארש נפוליאון - נגדו נלחם בכל דרך, ואל מול שיטתו יצא בתוקף הכי גדול - לניגון חסידי, אותו שרים כמנהג חב"ד ברגעים הכי נעלים של מוצאי יום הקדוש יום הכיפורים. ואז אמר הרבי את המילים המופלאות דלהלן:

"וזהו הביאור על ה"המצאה" שהיתה בעת רצון של שמחת תורה (כידוע הפתגם: "שמחת תורה שאדט ניט"), ליקח ניגון שלהם, שמסמל את המהות של צרפת באופן המתאים לרצונו של נפוליון כו', ולהפכו לניגון של קדושה, שינגנו יהודים שעוסקים שם בעניני יהדות, תורה ומצוותי', הן בעצמם והן בהפצתם בכל סביבתם באופן ד"ופרצת", מתוך חיות, להט ושמחה, ועד ל"מארש" של ניצחון. ובחרו לנגן ניגון זה על תיבות בסדר א"ב שישנם בסידור ונקל לזוכרם "האדרת והאמונה". ועד שבקרוב ממש נלך עם "מארש של ניצחון" לקבל פני משיח צדקנו בארצנו הקדושה תובב"א".

בסיום השיחה המיוחדת, קרא הרבי לשליח הרב אזימאוו (Grand rabbin) ונתן לו בקבוק משקה ע"מ לחלק לכל האורחים מצרפת, וחלק מהחלה שלו ע"מ לחלק לכל האורחות מצרפת, כשהוא מוסיף בבת שחוק שלא נהוג לתת משקה לנשים, וישנו פתגם עממי ברוסית, שמחיטים אפשר לעשות גם 'משקה' וגם 'לחם'...

אחר כך הורה הרבי שהקבוצה כולה תעמוד ביחד בקירוב מקום, וינגנו את "האדרת והאמונה" בלחן החדש. כאשר כמה מהאורחים ניגנו את ההמנון בלי המילים, הורה הרבי לתת להם סידורים כדי שיוכלו לקרוא את תיבות האדרת והאמונה מתוך הסידור. ואז אמר בפניהם שיחת קודש קצרה בשפה הצרפתית! בהסבירו את תוכן הניגון, לעשות "מהפכה" בצרפת נגד היצר הרע, במהירות האפשרית, מתוך שמחה וטוב לבב, מתוך להט ב"האדרת והאמונה לחי עולמים", והשי"ת יברכם לקבל פני משיח צדקנו בקרוב. והתחיל לנגן בעצמו האדרת והאמונה, ועודד הנגינה בשמחה רבה.

•

לקובץ התוועדות הא' של שבת בראשית ה'תשל"ד – לחצו כאן!

לחלק ראשון של התוועדות הב', שבת בראשית ה'תשל"ד – לחצו כאן!

לחלק שני של התוועדות הב', שבת בראשית ה'תשל"ד – לחצו כאן!

חלק שלישי ואחרון, ייצא לאור אי"ה לקראת שבת פרשת וירא, כ"ף מרחשוון ה'תשפ"א.