מערכת COL | יום ג' תשרי ה׳תשפ״א 21.09.2020

האמנם לא נהוג לערוך כפרות על כסף? פולמוס שמסעיר את חב"ד

הצעה שהועלתה על הפרק בימים האחרונים, בשל הסגר המתהדק, קראה להעדיף השנה את עריכת הכפרות על דג ולא על כסף • הטענה: אין איזכור בשו"ע אדמה"ז לכפרות על כסף • היו ששלפו את החוברת שהוציא הרבי לאור בשנת תש"ד בה משמע הפוך • רעיון נוסף שעלה: למנות שליח לכפרות. הרב דרוקמן: "לא ראינו ולא שמענו שנוהגים כך"
האמנם לא נהוג לערוך כפרות על כסף? פולמוס שמסעיר את חב
כפרות בקראון הייטס (צילום ארכיון: שימי קוטנר, COL) מצד ימין: סידור שערך הרבי בהוצאת 'קה"ת' בשנת תש"ד, ובו נוסח לכפרות עם תרנגול, או עם ממון

בשל הסגר על ארץ הקודש כתוצאה מנגיף הקורונה, היו רבנים שהעלו הצעה להעדיף במנהג הכפרות את השימוש בדג ולא בכסף, בטענה כי אין איזכור בשו"ע אדמה"ז לכפרות על כסף.

הדבר עורר סערה רבתי, לאחר שבחוברת 'קידוש ותפילות' למועדי חודש תשרי, שיצא בשנת תש"ד בהוצאת קה"ת שבראשה עמד הרבי, לצד הנוסח על 'כפרות' עם תרנגול, הובאה האפשרות לעשיית כפרות על ממון, ואף הובא הנוסח המתאים לכך.

אחרים פרסמו היום על אפשרות של מינוי שליח לכפרות, בשל המצב.

רבה של קריית מוצקין, הרב מאיר דוד דרוקמן התייחס לדברים: "יש דברים עליהם כותבים הפוסקים ש"מעולם לא ראינו ולא שמענו" הם כן ראיה. לא ראינו ולא שמענו (עכ"פ) בעדות האשכנזים שממנים "שליח" לעשות כפרות.

"הראיה שמביאים שבשו"ע אדה"ז לא מוזכרת האפשרות לעשות כפרות על כסף - איננה מוכרחת שכן הוא למעשה. ישנן מנהגי ישראל תורה שכן נוהגים, למרות שזה מוזכר "רק" במטה אפרים, למשל.

"זאת ועוד והוא העיקר: בקונטרס של סדר הימים הנוראים שיצא על ידי קה"ת בשנת 1944 (כך מודפס על עמוד השער), מובאת במפורש האופציה שעושים כפרות על ממון".

הוסף תגובה
24 תגובות
1.
א.ו.
ג' תשרי
ב"ה משהו פה לא מריח טוב. אבל על עצם עניין ראיתי כתוב תשובה מרב חבדי לפני זמן: מובא בפסקי תשובות בשם שו”ת שארית שמחה סי’ ח’ וילקוט יוסף עמ’ ע”ו ולוח דבר בעתו שאפשר לעשות כפרות לאדם שלא בפניו. וכן מביא בנטעי גבריאל עצה להנמצאים בבית האסורים ר”ל
2.
אינני מבין כלל את הבילבול
ג' תשרי
מובן שניתן בשעת הדחק לעשות כפרות על כסף כמובא בחוברת שיצאה בתש''ד. מובן גם שעיקר עניין הכפרות - הוא' שחיטת בעל חיים ולא נתינת צדקה. כפי שמופיע בשו''ע שיניים הצדקה הוא הוספה על העיקר ויתירה מזו, בסידור לא נזכרה הצדקה כלל. ולכן פשוט שאם אין תרנגול עדיף דג או בעל חי אחר.
בלבלת
ד' תשרי
עיקר הכפרות הוא הצדקה. עניין השחיטה שייך רק בתרנגול (בפרט על פי הקבלה ). לכן יש להעדיף כסף על דג.
בסידור גם לא נזכר כלל דג וגם לא בחוברת ש...
ד' תשרי
האמנם?
ד' תשרי
עיקר הכפרות הוא הצדקה?! הבא מקור לדבריך בבקשה! בשו"ע זה מופיע כעניין מישני ונוסף על העיקר "ונוהגין ליתן הכפרות לעניים..." ובסידור זה לא מוזכר כלל. הנמצא בידך איזה ספר נוסף שאיננו יודעים אודותיו?
4.
הסידור של קה"ת זה טיעון חלש מאוד
ד' תשרי
ברור שהוא נעשה למקורבים אמריקאים ובאף סידור זה לא הוכנס. איך ניתן להביא מזה הוכחה למעשה לחסיד חב"ד? רחוק מאוד מהשכל הפשוט. שליחות בכפרות האמת זו פרקטיקה די ידועה, כל רב שפנו אליו בשנים קודמות זקנים או חולים הציע את האופציה הזאת ולא כסף. איני מבין את הסערה. אלו דברים הפשוטים
סידור של קה"ת
ד' תשרי
ברור שהסידור יצא באישור של הרבי (אם לא ע"י ממש) כך שאין ראיה יותר גודלה מזה
5.
החוברת בתש"ד נכתבה לילדים שאין להם מושג...
ד' תשרי
החוברת בתש"ד נכתבה לילדים שאין להם מושג ביהדות ובגלל זה נכתבו הדרכים הקלות שזמינות או תרנגולות שמארגנים בכל מקום או כסף אבל לא דג חי כי הוא לא זמין לכל אחד . ולכן אי אפשר ללמוד ממנה להנהגה של חסידי חב"ד .
6.
במחילה מכבוד תורתו
ד' תשרי
במחילה מכבוד תורתו של הרב אך הוא מביא ראי'ה מהמנהג הידוע של בדיקת המזוזות ואומר שאדה"ז לא הזכיר זאת ואעפ"כ כך אנו נוהגים. אז קודם כל אני באתי להזכיר לכת"ר שלעת עתה עדיין אין לנו הלכות מזוזה בשולחן ערוך אדה"ז ומניין לכת"ר שאדה"ז לא הביא זאת? ב'- זה שאנחנו נוהגים זה לא קשור למטה אפרים, אלא להוראה הברורה של רבינו נשיאינו בעניין. אני בהחלט מסופק אם היינו מקפידים על זה ברמה של מנהג ישראל, אם זה היה מובא רק במטה אפרים. לגבי מה שכתב כת"ר על הכתוב בחוברת- אין שום הוכחה גם משם. כי הרי גם הרה"ג הרב אבישיד כתב בפירוש שבדוחק רב ניתן לעשות כפרות על כסף, וזה דבר פשוט שהרי בכ"ז כך מובא בכמה מספרי האחרונים. אבל ברור שתרנגול קודם, וכיוון שקיימא לן בכל דוכתין ש"שלוחו של אדם כמותו", אזי וודאי שגם שליחות תרנגול קודמת. וכי צריך להזכיר דבר כל כך פשוט ככל זה?
במחילת כת''ר
ד' תשרי
לבטח ידוע לך שב'מצוות שבגופו' אין עושים שליח. ''שלוחו כמותו'' הוא משפט יפה אך צ''ע אם אפשר לשלוח אותו לכל מקום שרוצים ללא מקור.
שליח לתשליך
ד' תשרי
למה לא לעשות שליח לתשליך שיצא מחוץ לעיר
ובכלל
ד' תשרי
בכלל אני לא מבין מה הפשט "צ"ע אם אפשר לשלוח אותו לכל מקום". זה דרך ההלכה? יש כללים מאוד ברורים לפסיקת ההלכה ואדרבה המוציא מחבירו עליו הראיה וצריך הוכחה מאוד חזקה כדי לומר שכלל כל כך יסודי לא ישמש במקום נוסף. חוץ מזה שכחתי לומר שבחוברת גם לא כתוב שון דבר על דג. אולי גם זה לא נהוג בכלל? אולי גם מה שכתוב בלבוש, מגן אברהם, באדה"ז ועוד לא רלוונטי? אלא כנראה זה נכתב לאמריקאים שאלו היו שני האפשריות שם.
לכלל יש טעם.
ד' תשרי
שני דברים יש לי לומר: א'- מי אמר שכפרות זה חובת גופו? זה מכפר על הגוף שלו אבל לאו דווקא חובת גופו. ב'- גם אם כן, באחרונים (אכתוב בהמשך היכן בדיוק אני לא זוכר בדיוק. נ"ל פנ"י לא בטוח). על מסכת קידושין דף מב. והלאה מובא הטעם לכלל שהזכיר כבודו, שמצווה בו אינו שייך במצוות בגופו, וכתוב שם כך: לדוגמא במצוות תפילין אמנם זה שהשליח הניח בשבילי נחשב לשליחות, אבל כיוון שמצוות תפילין זה מצווה שבגופו אז מבחינה טכנית (!) זה לא נחשב שהוא הניח תפילין. אם כן הכלל הזה בכלל לא רלוונטי אצלינו כיוון שזה אמנם "חובת הגוף" כביכול, אבל לא מצד זה שזה חייב להיות על הגוף כלא שזה מכפר על הגוף שלי וא"כ מה הבעיה שאחד יכפר על חבירו? כהן לא מכפר על אחרים לצורך העניין?
לא לא לא
ד' תשרי
חובת הגוף לקחת תרנגול לבן ולסובב אותו שלוש פעמים מעל הראש שלך! שלך! היש מקור לכך שאם רב אחד, מכובד ככל שיהיה יסובב תרנגול מעל ראשו, זה יכפר עליך?
פששש
ד' תשרי
גם "המוציא מחבירו" הוא כלל מאוד יפה וצ"ע אם אפשר לשלוח אותו לאן שרוצים ללא מקור...
ומה רצית?
ד' תשרי
אין עדיפות בדג על בעל חי אחר. הסדר הוא כזה: 1. תרנגול. 2. בעל חי אחר.(כדי לקיים את מנהג ה'כפרות' שהוא בראש ובראשונה שחיטת (או המתת בדג) של בעל חי. לרמז שהוא נענש תחתינו.) 3. על כסף.(לקיים עניין אחר, שקשור גם לכפרות והוא שהתרנגול ילך לצדקה, ובמקרה שאין תרנגול - לתת צדקה.) ומובן שלא קיימת אופציה בחוברת הנ"ל לחלק ל: מי שעושה על דג יאמר: "זה הדג ילך וכו'" מי שעושה על כו' יאמר כו' וכו' וכו'. על כן חילקו לשני צדדים עיקריים: בעל חי או כסף. שההבדל בנוסח שונה שעל מעות אינו יכול לומר "תלכנה למיתה" ופשוט.
א. מכפר חבד
ה' תשרי
ב"ה מובא בכמה פוסקים האפשרות לעשות על ידי שליח כמה מהם בתגובה ראשונה. תראה את המכתוב של הרב יורקוביץ
7.
אין כל ספק
ד' תשרי
מותר לכתחילה לעשות כפרות על כסף וממילא הרי ברובא דרובא מהמקרים התרנגולים/ות לא הולכות לצדקה אלא לכיס של המשחטה.... וא"כ גם כך יוצא שנותנים בסוף כסף. וכל המחמיר ועושה בכ"ז על תרנגול הרי זה משובח.
ספק רב
ד' תשרי
מנהג הכפרות זה דבר אחד. מנהג יפה נוסף ישנו - לתת אותו לצדקה. (שו"ע. אתה לא מאמין? תפתח!) וממילא - מי שעושה כפרות על כסף - לא מקיים את מנהג הכפרות כלל! אלא מנהג אחר, שקשור לכפרות. לכן וודאי שעדיף תרנגול, או מתי שאין - בעל חי אחר. ובחוברת ישנו חידוש! מי שאינו יכול עדיף גם לעשות על כסף מכלום.
9.
גם
ד' תשרי
גם מובא שם בהוצאה של 1944 שעושים כן אחרי אמירת סליחות, והרי אמירת סליחות בעיוכ"פ אינו מנהג חב"ד
זה מהסידור
ד' תשרי
מה שכתוב שם זה ציטוט מסידור אדה"ז
10.
הפתרון הפשוט
ד' תשרי
הגיע הזמן שבמקום לחפש פתרונות דחוקים מתחת לאדמה, ידאגו רבני ועסקני באה"ק, לאופציה מסודרת של עריכת כפרות תוך שמירה מליאה על הנחיות הקרונה, מבלי להפסיק חלילה את מנהג ישראל - תורה המובא להלכה בשו"ע הרב, שיש לערוך כפרות על *תרנגול*!
11.
זה יצא עי הרבי ממש.
ד' תשרי
בתש"ד זה היה בניהולו הישיר ממש
12.
זה ציטוט מדויק מסידור אדמור הזקן,
ד' תשרי
אחר סליחות מופיע גם בסידוק תהילת השם
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.