מעמד "סיום הרמב"ם העולמי", כפי שנקרא על ידי הרבי, הפך מזה שנים למוסד מכובד המתקיים בסיומו של כל מחזור לימוד, מעמד של שמחה שנערך בהיכלות מפוארים, ואירוע מושקע לכבוד הרמב"ם, לכבוד הרבי מייסד התקנה ולכבוד התורה ולומדיה.

השנה במדינת ניו יורק, מקום מושב הסיום העולמי, וברוב מדינות העולם, החוק איננו מתיר עריכת התכנסות המונים, ובהתקרב מועד סיום הלימוד עסקו ראשי וועד הסיום העולמי בשאלה כיצד לקיים את החגיגה השנתית.

"לאחר מחשבה רבה", אומר יו"ר וועד סיום הרמב"ם העולמי ל-COL, "הגענו למסקנה כי קלקלתנו היא תקנתנו, למרות הצער על אי היכולת לערוך את החגיגה בהשתתפות אלפי לומדים, אך השנה לראשונה נוכל לשתף באמצעות חגיגה וירטואלית אלפים מכל העולם כולו, ולעמוד במשימה שקבלנו מהרבי בהיותנו חגיגה עולמית".

וכך זרמו ההכנות לאירוע הגלובלי, אולם אהלי תורה המפואר נשכר כבכל שנה לקיום המעמד, ובהגיע השעה צוות מיוחד שעמל על הצדדים הטכניים של העברת המעמד באמצעות הגלים עמד הכן, המנחה ויו"ר צוות הארגון של "סיום הרמב"ם העולמי" הרב שמואל מנחם מענדל בוטמאן שליט"א ניגש לדוכן הנואמים וכך נפתח סיום הרמב"ם ב"חגיגה משולשת" מחזור הל"ט, והתחלת מחזור הארבעים, לפי מסלול שלושה פרקים ליום, וסיום מחזור הי"ג לפי פרק אחד ליום, וסיום ספר המצוות.

כמקובל החגיגה נפתחת באמירת פרקו של הרבי. השנה פרק קי"ט בתהלים, ומקהלת ישיבת קיץ קראון הייטס בניצוחו של ר' ברוך שלום בן שמעון משוררת חלקים מתוך פרק התהלים המיוחד השייך לשנה זו. המנחה מודה ל"קאפעלע" ומנהל הישיבה הרב יצחק וואלף.

"פותחים בדבר מלכות" ועל המסך עולה "דבר מלכות" המשלב קטע מסיום הרמב"ם הראשון בשנת תשמ"ה על ידי הרבי ושיחה העוסקת בשבע מצוות בני נח שהלכותיהם נלמדו בימים האחרונים בהלכות האחרונות של ספר משנה תורה.

אורח חשוב ומיוחד מוזמן לפתוח את מסכת הנאומים, מרן הראשון לציון והרב הראשי לישראל הרב יצחק יוסף שליט"א שפותח בברכה למסיימי מחזור הל"ט ומדגיש את חשיבות לימוד ההלכה בכל יום, בצטטו את דברי הגמרא במסכת ברכות: מיום שחרב בית המקדש אין לו לקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה.

הרב קורא למגידי השיעורים של שיעורי הרמב"ם, בהכינם את השיעורים לבדוק כיצד נפסקה הלכה למעשה, בהלכות שברמב"ם היומי.

הרב מסיים בשפע ברכות ללומדים, ומציין את החשיבות שבלימוד מסודר ועקבי שבכך יש לו קיום.

•

המנחה הרב בוטמאן עומד על ייחודיותו של הסיום הנוכחי, ופותח בשאלה כללית, מהו ענינו של לימוד הרמב"ם וסיום הרמב"ם שייסד הרבי, כמובן שמי הוא זה שיכול לעמוד על עומק דעתו וכוונתו של הרבי, אך ממה שהרבי גילה לנו נראית כאן מטרה מרכזית וברורה.

בהתוועדות של קבלת הנשיאות הצהיר הרבי כי תפקיד דורנו הוא להביא את הגאולה השלמה בפועל ממש.

וכמובן ופשוט, לימוד הרמב"ם הוא חלק מרכזי בתוכנית זו.

הרבי עסק בלהט בשלושת השלמויות המפורסמות, "שלמות הארץ", שמסוף העולם ועד סופו ידועה דעתו של הרבי ותוקף המאבק של הרבי בענין.

"שלמות העם", שמאבקו המתמשך של הרבי הפכו לסמל של מלחמות השם, והיום ברור לכולם גודל האסון ברישום גויים כיהודים.

וכאן אנו באים ל"שלמות התורה", בלימוד הרמב"ם כל יהודי משלים את כל התורה כולה! ועם שלושת ה"שלמויות" אנו מגיעים אל הגאולה האמיתית ו"השלימה".

הרבי דיבר פעם כי על ציונו של הרמב"ם חרוט המשפט המפעים: 'ממשה ועד משה לא קם כמשה'.

למרות שלא ברור מי כתב את המשפט, בכל זאת גדולי ישראל במשך דורות ראו את ההצהרה והסכימו, ונשאלת השאלה, האם כל דורות הנביאים תנאים ואמוראים שחיו ופעלו בין דורו של משה רבנו עד לרמב"ם האם אמנם לא קם בהם אחד כהרמב"ם? הרי הרמב"ם בעצמו ייסד את ספרו על דברי האמוראים בגמרא שייסדו את דבריהם על יסוד תנאי המשנה שיסודם בתנ"ך.

התשובה ששמעתי פעם היא שהגמרא בבא בתרא אומרת כי שמואל כתב ספרו, דוד כתב ספרו, כל אחד מהנביאים והתנאים כתב חלק אחד בתורה, אפילו במשנה ישנם נושאים שאינם מופיעים כמו הלכות תשובה והלכות משיח. היחיד שכתב את כל התורה כולה הוא משה רבנו, ואחריו הוא רבי משה בן מיימון.

•

היום אנו מסיימים את מחזור הל"ט, ומתחילים תיכף את מחזור הארבעים, ממשיך המנחה את דבריו.
אף אחד לא יכול להתעלם מהעובדה כי הסיום מתרחש ביום שבעה עשר בתמוז וסיום מחזור הארבעים יהי' ביום ג' תמוז! הלא דבר הוא!

שבעה עשר בתמוז הוא יום צום, על יום זה כותב הרמב"ם בהלכות תענית, והרבי מזכיר הלכה זו שוב ושוב: "כל הצומות האלו עתידים ליבטל לימות המשיח, ולא עוד אלא שהם עתידים להיות ימים טובים וימי ששון ושמחה".

הרי שפשוט שיום הסיום השנה, ויום התחלת מחזור הארבעים - שבעה עשר בתמוז - יש בו כבר את הפוטנציאל להיות יום טוב, וסיום מחזור הארבעים בג' תמוז הבעל"ט מביא אותנו ממש אל הגאולה. ידוע שאבותנו היו במדבר ארבעים שנה ומשם באו אל ארץ נושבת אל הארץ המובטחת, "ארץ טובה ורחבה". המספר ארבעים איננו בהכרח ארבעים שנה, רק לכל דבר של מספר ארבעים. רבנו הזקן בתורה אור מציג רעיון מהפכני לגבי המבול ואומר כי "ארבעים ימי המבול" הם כנגד "ארבעים סאה של מקוה" כי הקב"ה רצה לטהר את העולם. רואים, איפה, כי המספר ארבעים הוא נכון לכל ענין. ויש למספר ארבעים הוראה מיוחדת בשבילנו במצב שאנחנו נמצאים בו כעת. כי אנחנו במידה מסויימת באותו המצב של אבותנו שהיו בגלות במדבר והם וחיכו לצאת מגלות המדבר וליכנס ל"ארץ טובה ורחבה". אנחנו התחלנו כעת את המחזור הארבעים, ואנחנו נסיים את מחזור הארבעים בג' תמוז, ואנחנו יוצאים מהגלות ובאים אל "ארץ טובה ורחבה" – הגאולה האמיתית והשלימה.

ולא צריך לחכות לסיום הלימוד בג' תמוז, אלא כדברי הרבי הרש"ב נ"ע שציטט הרבי כמה פעמים, באמירת "לשנה הבאה בירושלים" בסיום הסדר בפסח, אין הכוונה שצריך לחכות שנה שלמה, חלילה, לגאולה, אלא הגאולה באה עכשיו וממילא נהיה בשנה הבאה בירושלים!

כך גם מיד בתחילת המחזור הארבעים אנו עוברים יחד לירושלים עיר הקודש בגאולה האמיתית השלמה! הדגיש המנחה.

•

לסיום מחזור הל"ט מוזמן הרב יוסף יצחק גרונר שליט"א השליח בצפון קרוליינה, וחבר הנהלת ה"מרכז לענייני חינוך" שעורך את הסיום לע"נ אביו המזכיר הבלתי נשכח הרב יהודה לייב גרונר ז"ל שנלב"ע לאחרונה.

לאחר לימוד ההלכות האחרונות ברמב"ם מתאר הרב גרונר את ההתבטלות וההתמסרות של אביו לרבי ללא כל שינוי במשך ארבעים וארבע שנים שזכה לשמש את הרבי. קשר מיוחד היה לאביו לתקנת לימוד הרמב"ם, מאז תיקן הרבי את מסלולי הלימוד לא היה דבר חשוב יותר אצל אביו המזכיר, על כל עיסוקיו הבוערים, יותר מלימוד הרמב"ם היומי. המנחה מציין כי הרב גרונר ז"ל מעולם לא פספס את מעמד הסיום השנתי.

•

לתחילת המחזור הארבעים מוזמן הרב יוסף יצחק שוויי שליט"א, שליח לוטאן אנגליה, שפותח את מחזור הארבעים לע"נ אביו המרא דאתרא דשכונת המלך הרב אהרן יעקב שוויי ז"ל שנלב"ע לאחרונה.
לאחר שהרב שוויי פותח בלימוד ההלכות הראשונות, הוא מתאר ברהיטות וברגש את מסירותו של אביו ללימוד הרמב"ם ולסיומי הרמב"ם ולרבי ולמבצעיו הקדושים בפרט.

פעם אחת אביו עבר ארוע לבבי, השחרור מבית הרפואה היה ביום חגיגת סיום הרמב"ם, הרבנית שתבלחט"א מתוך דאגה כנה לשלומו, נסתה לדבר עם הרב ע"ה על וויתור על השתתפותו בסיום השנה.

אך הרב לא יכל אפילו לשמוע על הרעיון והשתתף לשמחתו ולשמחת לב כל המשתתפים.

•

כעת מזמין המנחה את רבה של בני ברק הרב חיים יצחק אייזיק לנדא שליט"א, ומקדים כי השתתפותו בסיום הרמב"ם היא המשך ודור שלישי של שושלת הרבנים לבית לנדא בהשתתפות בחגיגות הסיום. סבו הרב יעקב ז"ל שהיה רב החצר אצל כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, ערך את הסיום הראשון בחול המועד פסח תשמ"ה בירושלים, אביו הרב משה יהודה לייב ז"ל השתתף שנים רבות במעמד הסיום וכעת בנו ממשיך דרכו ברבנות עיר התורה והחסידות משתתף בסיום העולמי.

הרב לנדא נואם בלה"ק, ומבאר את פתיחת הלכות תלמוד תורה להרמב"ם על חיוב וזכות הנשים בלימוד התורה העצמי ושל בעליהם ובני משפחתם, ומסיים בקריאה ללימוד יומי של הרמב"ם בכל המסלולים לאנשים נשים וטף.

•

הרב משה וויינברגער שליט"א רב קהילת אש קודש בוודמיר, לונג איילנד, מדבר בחום על התיבות האחרונות בספר הרמב"ם, הפסוק: " כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים", ומעורר כי בהלכות תשובה הרמב"ם לא מצטט את סיום הפסוק כמים לים מכסים, כי אבסולוטיות זו של כמים לים מכסים זוהי השלמות של הגאולה.

הרב מספר על ילדה תמימה שעברה אצל הרבי בחולקת הדולרים ואמה לרבי כי היא מחבבת אותו, הרבי נתן לה דולר ואח"כ נתן לה דולר נוסף בשביל החביבות.
הרב מסיים בהתרגשות, כי על ידי שמירת כל תקנותיו הקדושות של הרבי נזכה בבוא הגאולה לקבל דולר נוסף בשביל האהבה.

הגאון החסיד הרב עזרא בנימין שוחט שליט"א ראש ישיבת אור אלחנן חב"ד בלוס אנג'לס קליפורניה,עומד על ייחדיותו של לימוד הרמב"ם, שבלימוד הרמב"ם מקיימים את החיוב ללמוד את כל התורה כולה! ובמיוחד בתקופה זו של סוף הגלות, עם כל ההעלם והבלבול השורר בעולם, הלימוד הוא מה שמחזיק את כל אחד בשלימות התורה.

"מזל טוב" מכריז הרב לכל המסיימים ויזכו להמשיך וללמוד את מחזור המ"ם, ונזכה תיכף לגאולה השלמה.

•

המנחה מזכיר שבמהלך הסיום הראשון בהתוועדות י"א תשמ"ה אמר הרבי, לפני מספר ימים סיימו עשרה מישראל את לימוד הרמב"ם בביתו של הרמב"ם בעיר פאס במרוקו, הרבי העלה על נס את המשמעות של סיום הרמב"ם בבית בו התפלל הרמב"ם ולמד ועבד את עבודת הקודש.

המנחה ציין את הסיום ההיסטורי השנה של מחזור הל"ט מביתו של הרמב"ם בפאס שבמרוקו, במעמד עשרה מישראל, שנערך על ידי הרב לוי באנון שליט"א השליח בקזבלנקה, שלמרות הקשיים ותקנות החרום השוררות במדינה בשל מחלת הקורונה, הצליח לבוא עם קבוצת צעירים לחגוג את הסיום על גג ביתו של הרמב"ם בפאס.

•

הרב בוטמאן מודה לרב באנון על הסיום המיוחד, ומעורר על כך שבתקופה האחרונה זכינו לכמה וכמה מהדורות של רמב"ם עם ביאור מה שגרם לעליה גדולה בהבנה של ההלכות ברמב"ם ומזמין את הרב צבי וילהלם שליט"א שליח בצפון נתניה ויו"ר מכון הרמב"ם המבואר שזכה להוציא לאור רמב"ם עם ביאור פשוט לצד עיונים שהתקבל בחיבה על ידי ציבור הלומדים.

הרב וילהלם עומד על ענין ההבנה בעת לימוד הרמב"ם, ומציין כי מאז התקנה לימד הרבי בעיון הלכה בכל התוועדות, והגדלת ההבנה ברמב"ם היא חובה מיוחדת במיוחד עם פתיחת לימוד מחזור המ"ם. וכך גם משלימים את לימוד כל התורה כולה כרצון הרבי, שהשתמש פעם בביטוי זהו החלום שלי!

המנחה מציין את הזכות של ההשתתפות הקבועה של חברי הבד"ץ דקראון הייטס ז"ל ויבלחט"א חברי בית הדין הרב אברהם אזדאבא שליט"א והרב יוסף ישעיה ברוין שליט"א בחגיגות הסיום מאז התייסדות הבית דין, ומודיע בצער כי בשל סיבות של "פקוח נפש" בגלל המצב נבצר מהרבנים להשתתף במעמד הקדוש. ומסיים באיחולי הצלחה רבה בתפקידם הנעלה של הנהגת הקהילה הקדושה בגו"ר.

•

כעת מוזמן הרב יחיאל מיכל דאסקאל שליט"א ראש ישיבת צמח צדיק דוויז'ניץ, משתתף קבוע בסיום שפותח בשלושת החילוקים בין הסיום השתא לכל הסיומים שקדמו הן "בעולם ובשנה ובנפש".
ב"עולם" -- יושבים בבית מחמת המצב במקום המעמד המרומם בסמיכות לבית חיינו. ב"נפש" -- מצויים לבד במקום במעמד אלפי מקושרים וחסידים, ב"שנה" ביום י"ז בתמוז יום צום ותחילת האבלות על חורבן בית המקדש.

הרבי בהתוועדות ש"ק פרשת כי תבוא ה'תשד"מ דיבר אודות תקנת לימוד הרמב"ם, התיבה רמב"ם מורכבת ממ"ם פתוחה ומ"ם סתומה.

הרבי הסביר כי ישנם מצבים אותם אנו מבינים זוהי מ"ם פתוחה, אך ישנם מצבים שהם מ"ם סתומה אנו לא מבינים מה קורה. אך אומר הרבי כי אני ממשיכים הלאה, ואוסיף שגם שמו של הרבי מורכב ממ"ם פתוחה ומ"ם סתומה, גם אנחנו לא תמיד מבינים עומק כוונתו של הרבי. הרב דאסקאל ממשיך במשא נרחב על הרמב"ם מבוסס על ארבע שיחות קודש של הרבי.

ומסיים מהשיחה, כי תפקידו של חסיד הוא בבחינת תן לחכם ויחכם עוד, חסיד אמיתי לא מחכה שהרבי יאמר לו כל דבר בדיוק מה לעשות, אלא גם כשלא ברור ולא רואים הכל בבירור, החסיד ממשיך בשליחות!

•

הרב בוטמאן מודה לבנו הרב יוסף יצחק שי' בוטמאן והרב שמואל שי' פעווזנער על הסיוע בארגון הסיום כמו כן לר' שמאי שי' חן על ההפקה הטכנית, ומעורר על ההוראות המיוחדות של הרבי לימי בין המצרים, לימוד במיוחד של הלכות ועניני בית המקדש והוספה בצדקה.

לרגל שמחת הסיום ממשיכים בנגינות אך מחמת הצום שכבר התחיל ללא מוזיקה, ראשית מחלוקת כוס של ברכה אצל הרבי בו ניגן החזן ר' צבי הירש שי' צאצקעס את הניגון אחד מי יודע ברוסית אך הוסיף משלו לרגל תקנת לימוד הרמב"ם ארבעה עשר מי יודע, הרבי נעצר בפליאה, הרי הניגון מסתיים בשלושה עשר מי יודע, והחזן ממשיך י"ד ספרי רמב"ם ("טשיטירניצי קניגו רמב"םה"), הרבי הניח את הכוס ועודד בשמחה נפלאה ריקוד אדיר של כל 770. אחר כך הניגון ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה ששייך לתקופת בין המצרים.

ומסיימים שוב עם מקהלת ילדי ישיבת קיץ קראון הייטס שמנגנת בחן את הניגון המזוהה כל כך עם סיומי הרמב"ם "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".

המנחה מזמין את הקהל לסיום הבא ביום הקדוש ג' תמוז הבעל"ט בירושלים עיר הקודש עם הרמב"ם והרבי מייסד התקנה יחד עם כל הלומדים ושמחת עולם על ראשם.