הרב שמעון אייזנבאך | יום כ"ז סיון ה׳תש״פ 19.06.2020

כשהרב שלמה גורן פצח בריקוד נלהב על המזח ושר: "ופרצת!"

מדוע הופתע הרב שאר ישוב הכהן כשהרבי שאל אותו: "וואס מאכט דער שוואגער?", למה הרב גורן הסמיך בקלות רבני עיר חב"דיים, ואיזו רוח הקודש ראה כשנכנס ליחידות • רבה של שכונת השחמון באילת, הרב שמעון אייזנבאך, עם פרק נוסף של זיכרונות - מיוחד למגזין שישי של אתר COL • והשבוע: הרב שלמה גורן וחב"ד
כשהרב שלמה גורן פצח בריקוד נלהב על המזח ושר:
תמונה: ארכיון כותב השורות, הרב שמעון אייזנבאך

באחת ההתוועדויות של הרבי בשנות המ"מים, השתתף רבה של חיפה, הרב שאר ישוב הכהן ז"ל. בין פרק לפרק הוא ניגש לרבי לומר "לחיים".

הרבי שאל אותו: "וואס מאכט דער שוואגער?" [-מה שלום גיסך?]. כוונת הרבי היתה לגיסו הרב שלמה גורן ז"ל.

הרב שאר ישוב הופתע מאוד, שכן מאז הפרשה הידועה עם הרב גורן שהסעירה את כל העולם התורני, נוצר נתק בין הרבי לרב גורן, והיה זה לפלא שהרבי ידרוש בשלומו. אך עבורנו החסידים היה זה לסימן כי תקופת ההתנערות ממנו חלפה.

לזכותו של הרב גורן ייאמר שלאורך כל הדרך, הוא פעל גדולות ונצורות כדי להכשיר רבני עיר רבים מחסידי חב"ד, והסמיך אותם לפי הצורך.

פעם שאלו אותו: הכיצד אתה מסמיך בקלות רבני עיר חב"דיים בשונה מאחרים עליהם אתה מערים קשיים?

ענה הרב גורן: "כשזושא וילימובסקי מגיע אלי עם אברך חב"די ובקבוק משקה מהרבי ורוקדים בלשכתי, אני יודע שלפני שהם הגיעו אליי הם טלפנו לרבי ולאחרי שיצאו ממני, הם מיד מעדכנים את הרבי מה היה. האיך אוכל לסרב להם?..."

לפני שלושים שנה, בשנת תש"נ, נערכנו באילת לקראת חגיגת י"ט כסלו ששולבה אז עם מסיבת סיום הרמב"ם.

כאשר חשבנו את מי להביא כאורח הכבוד למסיבה, עלה גם שמו של הרב גורן. מחד חשבנו אולי כדאי שלא להביאו, כדי לא להצטייר בחוגים החרדיים כמי שמשלימים עם הרב גורן אותו דחקו לצדדים. אך במחשבה שניה חשבנו כי דינה של אילת שונה - ומה גם שבעיני תושבי אילת הוא דמות מוכרת ומוערכת לאור ההיסטוריה והעבר שלו.

סופו של דבר הוחלט להזמינו. ואכן, הוא הגיע לאילת בלווית אשתו, הרבנית צפיה גורן, וביקורם בעיר היה מוצלח ביותר ותרומתם להתוועדות היתה גדולה מאוד.

כשהגיעו לעיר, הם התארחו בבית מלון 'גני שולמית' - מלון שנסדק ברעידת אדמה ועל חורבותיו נבנה 'הילטון מלכת שבא', כיום. במשך היום ביקרנו אותו משלחת חסידי חב"ד בעיר, שכללה את הרב גליצנשטיין, הרב הכט, הרב לבקיבקר ואנוכי.

ישבנו עמו שעה ארוכה והתוועדנו עמו. הוא הרגיש עמנו 'היימיש' והרשה לעצמו לדבר באופן משוחרר וגלוי לב על נושאים שונים ומגוונים, כשהשיחה מתנהלת בשפת האידיש. אני הצגתי את עצמי כאחיין של הרב אברהם רוזנבום. דודי היה המזכיר של הרב שאר ישוב כהן בירושלים ומנהל 'מכון הרי פישל'. בשל האמון הרב שנתנו בו בני משפחתו של 'הרב הנזיר', היה דודי כבן בית אצלם והיה מעורב בכל הקורה במשפחה, עד לפרטים הקטנים ביותר, וכמובן גם בבית בתו של 'הנזיר', הרבנית צפיה, רעייתו של הרב גורן.

בין היתר הוא סיפר לנו על היחידיות שלו אצל הרבי, כשכל ביקור ארך כארבע שעות. על אף שהיה איש ביקורתי מאוד, הוא דיבר על הרבי בהערצה ובהערכה ללא גבולות.

למשל, הוא אמר ש"לאחר דיונים ארוכים של ארבע שעות עם הרבי ביחידות בענייני הלכה ואגדה, הוא התעייף מאוד אבל הרבי נשאר רענן ו'פריש' כמו בדקות הראשונות של היחידות, וזאת למרות שהרבי כל הזמן טיפס על הכיסא והוריד ספר אחר ספר מהמדפים העליונים כדי להוכיח את צדקתו בוויכוחים שהתעוררו בינינו".

בהזדמנות זו שמעתי ממנו את הסיפור המפורסם - כששאל את הרבי מדוע אינו עולה לארץ הקודש?

לדבריו, את השאלה הזו הוא היה שואל תמיד בסיום היחידויות, לפני שנפרדו. הוא היה מעלה את השאלה והרבי היה עונה לו. באותה יחידות הרבי ענה לו, שהוא אינו רוצה לשנות ממנהג רבותינו נשיאנו שקדמו לו, וכשם שהם לא ביקרו בארץ ישראל כך גם הוא לא רוצה לבקר.

במסיבת י"ט כסלו הקרובה שהתקיימה בכפר חב"ד הוזמן הרב גורן לשאת דברים, ובין דבריו סיפר לקהל הנוכחים את תשובת הרבי לשאלה מדוע אינו עולה לארץ, מהיחידות האחרונה שלו. הוא סיפר שהרבי אמר שאינו רוצה לשנות ממנהג רבותיו הקודמים שלא היו בארץ ישראל.



רבו של כפר חב"ד הישיש, רבי זלמן גרליק ע"ה, פנה אליו בפליאה - ושאלו: איך הרבי אמר לך דבר כזה כאשר חמיו הרבי הקודם הריי"צ ביקר בא"י בשנת תרפ"ט ואף תכנן ביקור נוסף שלא יצא אל הפועל?!

הרב גורן ממשיך לספר כי הוא היה כה מתוסכל מהשאלה וניסה לחשוב מה בדיוק הרבי אמר לו. אולי לא הבין אל נכון את הסבר של הרבי, אך ככל שניסה לשחזר את הדברים העלה חרס בידו. הוא החליט כי בפגישה הבאה עם הרבי, הוא ישאל בעדינות  כיצד הדברים שנאמרו לו עולים בקנה אחד עם עובדת ביקורו של הרבי הקודם בארץ הקודש.

לשנה הבאה כאשר הגיע לניו יורק ונכנס ל'יחידות', החליט שבסופה של היחידות הוא ישאל את הרבי את אשר מעיק על ליבו.

בשלב זה סיפר הרב גורן, כשהוא פונה אלינו בהתלהבות, למרות אופיו המאופק: "תראו איזה איש גדול הרבי. גם יש לו רוח הקודש, אבל בעיקר האהבת ישראל שלו אין בדומה לה. כשהגעתי לחדרו הוא קיבלני במאור פנים בפתח החדר ובברכת שלום עליכם - ומיד ללא שהות כלל פתח ואמר: 'זיכער באדערט דיר וואס איך האב גיזאגט אז מיין שווער וכו''

ובתרגום לעברית: ודאי מעיק עליך את מה שאמרתי לך שמו"ח כמו גם כל רבותינו נשיאנו לא ביקרו בארץ והרי מו"ח כן ביקר? כוונתי היתה שכל רבותינו נשיאנו היו להם קברי קודמיהם עליהם השתטחו והתפללו למען כלל ישראל ואילו מו"ח כשעזב את אדמת רוסיה לא היה לו את קברי אבותיו, לכן נסע לארץ ישראל כדי להשתטח על קברי צדיקים ולהתפלל במקומות הקדושים - ואילו אני שיש לי את קבר חותני אין אני יכול לשנות ממנהגי קודמיי ואמשיך להתפלל על ציונו הקדוש".

וכאן הדגיש הרב גורן שתי נקודות: הראשונה שהוא התפעל מנין ידע הרבי את מה שמעיק עליו והרי הוא עדיין לא שאל זאת, הרי זו רוח הקודש גלויה. ושנית, הרבי הוא בעל אהבת ישראל כה גדולה שכיון שמצא לנכון להבהיר לי את דבריו מאשתקד, הוא לא המתין לסיום היחידות לאחר ארבע שעות אלא ברגע הראשון שיכל לשחרר ממני את המועקה הוא עשה זאת מיד. "אמוירידיק'ע אהבת ישראל!" [-אהבת ישראל מופלאה!].

בהמשך סיפר לנו סיפורים נוספים מעניינים, כמו על מעורבותו בהליך העברת קבר הגר"א ממקום למקום, ועל השאלות שנשאל מפי אותם אנשים שטיפלו בהעברתו. הוא סיפר לנו שכל שלושת האנשים נפטרו באותה שנה, ועוד כמה פרטים מעניינים שלא הגיעה העת לפרסמם.

באותו ערב התקיימה התוועדות י"ט כסלו באולם 'עציון' באילת, בהשתתפות מאות תושבים שבאו לכבוד האורח הדגול. על בימת הכבוד ישבו המכובדים וביניהם אבי מורי ע"ה ששהה באילת, והרב גליצנשטיין ביקש ממנו להנחות את האירוע.

כשהגיע תורו של הרב גורן לשאת דברים עשו כולם את אזניהם כאפרכסת והקשיבו לדבריו בצמא. הוא פתח ואמר שהרבי הכריז על שנת תש"נ - תהא שנת ניסים, ואכן שלושה ניסים משמעותיים יש לדורנו בתקופה זו.

הראשון הוא נפילת 'מסך הברזל' ועליית יהודי ברית המועצות בהמוניהם. הנס השני הוא תקומת ישראל בימים אלה בגשם וברוח, והנס השלישי הוא קומתו של האדמו"ר מחב"ד המלכדת ומחברת את כל עם ישראל בארץ ובתפוצות ומשיבה אותם לכור מחצבתם. הוא הרחיב את היריעה על פעילותו הנרחבת של הרבי למען כלל ישראל וכשהדברים יצאו מפיו של הרב גורן הם הותירו רושם עצום על כל המשתתפים.

בשהותו באילת ביקר בכמה מקומות: בגני חב"ד, בבתי הכנסת בעיר - ובכל מקום שהגיע שוחח עם התושבים ועודד אותם להוסיף בשמירת המצוות. הוא דיבר עמם על גאון יעקב שצריך להיות לכל יהודי בכל מקום, כפי שהוא נהג בהיותו רבו של צה"ל, וסיפר שפעם הגיע לאילת לבסיס צבאי בימי הפסח וראה על השולחן לחם. "מיד הכנסתי למחבוש את המפקד האחראי שעבר על פקודת הרבנות הצבאית, למען יראו וייראו". 



באותם ימים התגורר באילת הרב הלל אונסדורפר, מי שנחשב לגיבור לאומי כאשר צולם במלחמת יום הכיפורים כשהוא הולך לשבי המצרי כשספר תורה בידו. 37 חיילי מוצב המזח נכנעו לצבא המצרי וצעדו לקראתם. ר' הלל, שהיה אחד מאותם לוחמים, התלבט מה לעשות עם ספר התורה שבמוצב - האם להשאירו ויש חשש שיחולל על ידי המצרים או לקחת אותו עמו.

לבסוף אזר אומץ והחליט לקחת את ספר התורה עמו, מבלי לדעת מה ייעשה בו. המצרים לקחו ממנו את ספר התורה ורק לאחר עשרות שנים הוא הוחזר לארץ.

כשהגיע ר' הלל והציג את עצמו בפני הרב גורן, הוא גער בו, בשונה מכולם, ואמר לו שהיה אסור לו לקחת את ספר התורה. ר' הלל שאל: וכי הייתי צריך להשאיר אותו בידי הערלים שיחללו אותו? ענה לו הרב גורן כי היה צריך לחפור בור עמוק ולהכניס את ספר התורה וכך היה אפשר להציל אותו לאחר זמן. "לא היית צריך לקחת אותו עמך".

ר' הלל אמר לי כי שנים רבות הוא רק שמע תשבחות על הצעד שעשה, ואילו זו לו הפעם הראשונה ששומע תגובה ביקורתית מפיו של הרב גורן שהיה גם אלוף בצבא - והביע דעה מקורית משלו.

למחרת היום נקבע לרב גורן ורעייתו שייט בחופי ים סוף על ידי מנהל הנמל דאז, מנחם מענדל זלצמן. אל השייט נלוו מלבד השלוחים לאילת, גם כמה מעובדי הנמל הבכירים. השהייה במחיצתו של הרב גורן היתה חוויה מיוחדת במינה.

אמרו עליו שהוא בקי בתלמוד בבלי ישר והפוך. הכנתי כמה דברים מהגמ' כדי לשאול אותו במהלך השייט, על מנת לחזות בבקיאותו הרבה. ואכן, כל מה שהעלתי הוא מיד ידע לציין באיזו מסכת, באיזה דף ומיקום בעמוד. אחת השאלות ששאלתי אותו הייתה: היכן מוזכר בגמ' כיצד מוציאים את האלמוגים מהים - ומיד ענה בדיוק.

כשעלה מהספינה אל היבשה, הוא היה במצב רוח מרומם, ואז להפתעת כולם הוא נטל את ידי האנשים הסמוכים אליו ופצח בריקוד נלהב בשירת "ופרצת". כולנו הצטרפנו אליו ורקדנו עמו משך זמן עם השיר שבו פתח. כשסיימנו לרקוד הוא אמר לנו: "נעכטען ביינאכט האט מיר אויסגיפעלט דער ופרצת!.... [- "אתמול בערב היה חסר לי ה'ופרצת!'].

היה מרנין לראות את הגאון הגדול, בוגר ישיבת חברון הליטאית, כשהנימה החסידית פרצה באחת מליבו והוא נותן לה דרור בריקוד חסידי שלא מבייש את המקושרים והשפיצים שבקרבנו.

הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.