השאלה הנצחית בה מתחבטים חסידי חב"ד בערבן של כל בחירות היא – מי היא המפלגה החרדית ביותר לדבר ה'.

המצב האידאלי היה להצביע למפלגה החרדה באמת לכל דברי ה' – לדבר ה' שלפיו צריך לגייר כהלכה, לדבר ה' שלפיו צריך לשמור שבת, לדבר ה' שלפיו צריך לאפשר לבני הישיבות ללמוד תורה המגינה על ארץ הקודש, ולדבר ה' שלפיו ארץ ישראל שייכת לעם ישראל ואין רשות למסור אף שטח משטחיה לידי גויים, ושעצם הדיבור על כך מהווה פיקוח נפש.

אולם המפלגות הקיימות אינן חרדות לכל דברי ה' – האחת מתחייבת שתשמור על שלמות הארץ ובכך תמנע פיקוח נפשות יהודים, אך מאידך לא חרטה על דגלה את שלמות העם על-ידי הקפדה על גיור כהלכה ושלמות התורה ושמירה על לימודה וביצוע מצוותיה; והאחרת מתחייבת שתבטיח את 'שלמות התורה' ולימודה על-ידי תלמידי הישיבות, אך התורה איננה באמת 'שלמה' – הסעיף בשולחן-ערוך (סי' שכט) הקובע שמותר לחלל את השבת בכדי למנוע העברת שטח יהודי לגויים, שכן זו פיקוח נפש, הוא אינו חלק מהתורה שעל שלמותה הם שומרים.

•

זו אכן שאלה כבדת משקל, אבל אם נגדיר יותר את הוראת הרבי ואת מטרותיה, אולי יהיה קל יותר להכריע בה:

ראשית, עלינו לשים לב שההצבעה צריכה להיות למפלגה החרדית ביותר, לא לאנשים החרדים ביותר. כלומר: אילו יצוייר שהייתה מפלגה שחבריה היו יהודים שאינם שומרים תורה ומצוות כלל, אך הצבעותיה בכנסת היו תמיד על פי רצון ה' ובהתאם לדעת התורה, ולעומתה הייתה מפלגה שניה המורכבת מנציגים אולטרה-חרדים אך בתחומים מסוימים הצבעתם בכנסת הייתה לאו-דווקא על-פי התורה, היה עלינו להצביע למפלגה החרדית ביותר – כלומר, זו שהצבעותיה הן חרדיות, אף שחבריה אינם.

ובמידה שווה, אילו קיימת כיום מפלגה שבעבר הצבעותיה היו בעניינים מסוימים שלא על-פי התורה, או שחבריה אינם מוצאים חן בעינינו מסיבות כאלה או אחרות, אך עתה הם מתחייבים כי יצביעו בכֹּל על-פי התורה ולא יהיו שותפים לממשלה שעלולה לעבור על דברי התורה (אם בענייני פיקוח נפש ודיבורים על מסירת שטחים, ואם בענייני שמירה על מצוות התורה האחרות) – עלינו לבחון כיצד הם יצביעו בפועל בכנסת הקרובה בה אנו נותנים להם את קולנו.

כלומר: ההצבעה היא אינה על חבר הכנסת האהוב עלינו והישר בעינינו, אלא על ההחלטות שיתקבלו בפועל בכנסת. לכן, עלינו להצביע גם לח"כ שאיננו סובלים, שיש לו עבר מפוקפק, ושלעולם לא היינו בוחרים בו כחבר, במידה והתוצאות של הצבעותינו אליו יהיו החלטות נאמנות יותר לתורה שיתקבלו בהצבעות בכנסת.

לכן, גם לא 'ידיד חב"ד' ו'מסייע בתקציבים לחב"ד' הן אבני בוחן שבאמצעותן אנו מחליטים למי להצביע. כאמור, לא לידידים ואהובים אנו מצביעים, כי אם לכאלו שהצבעותיהם בכנסת תהיינה תואמות לרצון ה'.

בנוסף על כך, חובתנו לזכור שהוראת הרבי היא להצביע למפלגה החרדית ביותר מבין המתמודדות לכנסת. כלומר: אילו היו שתי מפלגות בלבד המתמודדות לכנסת – 'מרצ' ו'העבודה', ומפלגת 'העבודה' הייתה נאמנת ולו קצת יותר מ'מרצ' לשמירה על התורה, חובתנו הייתה ללכת ולהצביע ל'עבודה', שבתחומים מסוימים הצבעתם הייתה קרובה, ולו במקצת, לרצון ה', אף שהיא כמובן רחוקה מההגדרה 'מפלגה חרדית'

•

וכי ישאל מאן-דהוא: לכאורה, מפלגת 'עוצמה יהודית' עונה על הקריטריון "החרדית ביותר" בצורה המרבית – היא לא תעשה לכאורה היפך התורה בשום תחום. היא תקפיד הן על שמירת לימוד התורה על ידי בני הישיבות, הן על שמירת השבת, הן על גיורים כהלכה, והן שלא למסור אף שעל משטחי ארץ ישראל.

ובכן, על ההגדרה "החרדית ביותר" היא אולי עונה, אך על ההגדרה "מפלגה" – לא!

שוב, ההצבעה אינה לאנשים החרדים ביותר, אלא למפלגה שהצבעותיה בכנסת הן החרדיות ביותר.

ומכיוון שאין ולו שמץ של סיכוי ש'עוצמה' תיכנס לכנסת, הרי שהיא כלל לא בגדר 'מפלגה'. הצבעה אליה, כמוה כהצבעה ל'מרצ' או 'ל'רשימה המשותפת', והקולות שיילכו אליה אכן יעברו למפלגות הללו.

אם רצוננו היה להצביע לאנשים החרדים ביותר, עלינו לבחור 'ר' יואל כהן', 'ר' זלמן גופין' או 'ר' פיניע קארף'. אבל הם, וכל אדם אחר כלבבנו, לא עומדים להיות חברים בכנסת, ולהיותם חרדים לדבר ה' לא תהיה השפעה על אופן ההצבעה בכנסת, ועל כן – אין טעם לבחור בהם בבחירות לכנסת.

הבחירה היא בהצבעות החרדיות ביותר שיתקיימו בכנסת הקרובה. קולותינו יכולים להכניס מנדט ושניים נוספים למפלגה שלטעמנו הצבעותיה יהיו החרדיות ביותר, קולותינו אף יכולים להכריע אם תוקם ממשלת ימין – במידה והמפלגות שיהיו בה יקבלו יחדיו 61 מנדטים; או חלילה ממשלת שמאל – במידה וניתן את קולנו למפלגה שלא תעבור את אחוז החסימה ותשרוף בדיוק את הקולות החיוניים שיחסרו להשלמת 61 המנדטים.

אם נצביע ל'עוצמה' – קולותינו עשויים ללכת למפלגות שהצבעתן בכנסת יהיו הנוגדות ביותר את רצון ה', ותוצאותיהן עשויות להיות חלילה הרות גורל.