בכתבות הקודמות בסדרה:
• הקשר המיוחד של רבותינו נשיאנו למחולל 'הדף היומי'
• לפני 'הדף היומי': הרבי הריי"צ דרש שילמדו עמוד גמרא ביום

הרב שבתי ויינטראוב

בעקבות ההתעוררות האדירה  בקרב אנ"ש והשלוחים לחיזוק לימוד הש"ס בעקבות מאות מעמדים בארץ ובעולם לסיום הש"ס במסגרת 'הדף היומי' ובמסגרות נוספות של לימוד תורה בקביעות, אנו מגישים כתבה שלישית בסדרה על חלוקת הש"ס בין אנ"ש, תקנה שייסד האדמו"ר הזקן והרבי נשיא דורנו חיזקה וקבע שזאת חובה על כך חסיד להיות חלק מחלוקת הש"ס.

הרבי מחזיר את חלוקת הש"ס לי"ט כסלו

בי"ט כסלו שנת תשי"ג נפל דבר ליובאוויטש!

 אחרי חמישים שנה בדיוק (מאז שנת תרס"ג) אז הופסקה בליובאוויטש חלוקת הש"ס בי"ט כסלו והעבירו אותה ליום כ"ד טבת יום הילולת האדמו"ר הזקן, הרבי נשיא דורנו מחזיר את חלוקת הש"ס לי"ט כסלו חג הגאולה תוך כדי 'שטורעם' גדול תוך כדי שהרבי בעצמו רושם במהלך ההתוועדות את המסכת אותה הוא לוקח.

חלוקת הש"ס אצל הרבי בהתוועדות חג החגים י"ט כסלו נהפכה לאחד מאבני היסוד ותפס מקום מרכזי, כאשר הרבי מקפיד מידי שנה לבחור מסכת יחד עם הקהל ולרשום את המסכת אותה הוא לוקח על גבי כרטיס מיוחד שחולק במהלך ההתוועדות לכל המשתתפים.

וכך אמר הרבי בשיחת י"ט כסלו תשי"ג:                                                                                              "אמנם, בשנים האחרונות הנהיגו בליובאוויטש לסדר חלוקת הש"ס בכ"ד טבת, יום ההילולא של אדמו"ר הזקן. ושאלתי את כ"ק מו"ח אדמו"ר לטעם הדבר, והשיב לי, שהיה זה מצד אפס הפנאי בי"ט כסלו. אמנם, כיון שבשנה זו תהיה הקביעות דכ"ד טבת כבפעם הראשונה, במוצאי שבת קודש, מיד לאחרי שבת מברכים החודש – הנה סיום הש"ס על החלוקה דשנה שעברה ייערך אמנם בכ"ד טבת, אבל חלוקת הש"ס על השנה הבאה עלינו לטובה, תערך עתה. (תורת מנחם תשי"ג א)

חלוקת הש"ס המנהג שקבע האדמו"ר הזקן - חוק ולא יעבור!

"ידוע המנהג לסדר חלוקת הש"ס בי"ט כסלו מדי שנה בשנה – על פי  מה שכתב רבינו הזקן, בעל הגאולה באגרת הקודש שלו שנדפסה בסיום וחותם ספר התניא: "לגמור כל הש"ס בכל שנה ושנה ובכל עיר ועיר לחלק המסכתות על פי הגורל או ברצון, ועיר שיש בה מנינים הרבה יגמרו בכל מנין ומנין, ואם איזה מנין קטן מהכיל יצרפו אליהם אנשים מאיזה מנין גדול בבל ישונה חק ולא יעבור". אמנם בתניא שם לא נקבעה חלוקת הש"ס ליום מסויים בשנה. וצריך ביאור בטעם קביעת החלוקה לי"ט כסלו: מהי השייכות המיוחדת בין חלוקת הש"ס וי"ט כסלו?

שלמות התורה דווקא בחיבור בין נגלה ופנימיות התורה

"תורתנו הקדושה תורה אחת היא. מזה מובן, ששלימות התורה היא דוקא – בלימוד נגלה דתורה ולימוד פנימיות התורה, הנקראים גופא דאורייתא ונשמתא דאורייתא; כי כמו ששלימות האדם היא דוקא נשמה בגוף, כמו כן שלימות התורה היא בלימוד נשמתא דאורייתא וגופא דאורייתא גם יחד. וכל אחד מוסיף שלימות בהשני.

"ומטעם זה קבעו חלוקת הש"ס לי"ט כסלו, "מתן תורה דפנימיות התורה" ו"ראש השנה לחסידות" – כי על ידי זה נעשה החיבור והיחוד בין נגלה דתורה (ש"ס) ופנימיות התורה

בי"ט כסלו נעשה חידוש בכל התורה כולה

"הטעם לסידור חלוקת הש"ס בי"ט כסלו דוקא – המורה על החיבור ויחוד דנגלה דתורה (ש"ס) ופנימיות התורה (י"ט כסלו) כי בחג הגאולה די"ט כסלו מתן תורה דפנימיות התורה נעשה חידוש "גאולה" בכל התורה כולה, גם בנגלה דתורה, תורה שבעל פה, שכללות תורה שבעל פה היא – הש"ס

"וכיון שבי"ט כסלו בכל שנה ושנה חוזרים ונשנים הדברים שאירעו בעת הגאולה בפעם הראשונה – לכן נוהגים אז לחלק "כל הש"ס כולו" כי ביום זה מדי שנה בשנה נמשך כח וחיות חדש בלימוד כל התורה, כל הש"ס, להתחיל לימוד מסכתות הש"ס באופן חדש ובאופן ש"מתכיפין התחלה להשלמה", על מנת ללמוד כל המסכתות במשך השנה ולגמרם לי"ט כסלו בשנה הבא עלינו, שאז נמשך "אור חדש" לחלק וללמוד כל הש"ס באופן חדש ונעלה יותר. (תורת מנחם תשנ"ב א)

כל אחד ישתתף בזה!

"בודאי יסדרו חלוקת הש"ס גם בי"ט כסלו הבאה עלינו בכל מקום ומקום, וכל אחד ואחד ישתתף בזה על ידי "לקיחת" מסכת אחד ומה טוב – באם זה ביכלתו – ליקח ב' מסכתות או יותר, וכל אלו הרוצים – וגם אותם הנמצאים במקום אשר הוא "קטן מהכיל" לחלק כל הש"ס – ביכלתם להצטרף לחלוקת הש"ס הנעשית כאן בבית מדרשו של כ"ק מו"ח אדמו"ר ועליהם להודיע זאת ב"טופס" ולמסרו לידי הנהלת "מחנה ישראל".

על ידי זה נמשכות כל הברכות

"ובאם, מאיזה סיבה, לא הספיק להודיע מהשתתפותו בחלוקת הש"ס עד י"ט כסלו, ביכלתו להצטרף בזה אחר כך, ובהקדם הכי אפשרי. והעיקר – כל אחד ואחד ילמוד המסכת שבחר בה בהתמדה ושקידה ובשמחה, אשר "פקודי ה' ישרים משמחי לב", אשר על ידי זה נמשכות כל הברכות והמשכות, ועוד ועיקר – לסיים המסכת שלו עד י"ט כסלו בשנה הבאה, ובפרט בידעו שבזה תלויה שלימות כל החלוקה.

לימוד הש"ס מזרז את קבלת פני משיח צדקנו

"והדגשה יתירה בשנה זו – אשר הענין שהזמן גרמא הוא: גאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, כמדובר כמה פעמים לאחרונה, שכבר גמרו כל הענינים וצריך להיות רק קבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש – אשר ענין זה מזרזים עוד יותר על ידי לימוד התורה בכלל, ובפרט לימוד כל הש"ס שמחלקים אותו בי"ט כסלו, מתן תורה של פנימיות התורה.

להתחייב בכתב לגמור את המסכת

"כדאי וראוי שההתחייבות על לימוד המסכת תבוא בכתב, כי על ידי זה יתוסף חיזוק בקיום הלימוד במעשה בפועל, כמבואר הטעם שמצינו בכמה וכמה נבואות שהקב"ה ציוה לנביא לעשות פעולה גשמית בקשר להנבואה, כדי להבטיח את קיום הנבואה בפועל ממש.

"כדאי ליתן הכתב ביד אחר, כי אף שכלפי שמיא גליא, הרי רואים בטבע האדם שכאשר מביע את נדבת לבו בכתב ומוסר זאת למישהו אחר, פועל הדבר תוספת כח וזירוז מיוחד שיעמוד בדיבורו ויקיים את הבטחתו.

 לחלק כרטיסים ולמלאות את הטופס

"ומטעם זה נהוג לחלק טפסים (כרטיסים) לכל אחד ואחד, ועל המשתתף למלאות הטופס, להודיע המסכת שבה בחר, ולשלחו חתום יחד עם הכתובת שלו לגבאי. וכן נוהגים בי"ט כסלו מדי שנה בשנה בבית מדרשו של כ"ק מו"ח אדמו"ר. ומכמה שנים נקבע מנהג זה על ידי "מחנה ישראל", שמטעם הנהלתה מסדרים את החלוקה, ואליה שולחים הטפסים.

על ידי השתתפות בחלוקה כאילו למד את כל הש"ס

"על ידי השתתפותו והצטרפותו עם עוד כמה מישראל בחלוקת הש"ס, יש לו שייכות גם ללימודם וחלק בו, ונחשב לכל אחד מהלומדים כאילו למד בעצמו כל הש"ס. על דרך שמצינו בהלכות שבת ששנים שעשו יחד מלאכה שאחד אינו יכול לעשותה לבדו, שניהם חייבים, דחשיב שכל אחד עשה את המלאכה כולה, ועל אחת כמה וכמה – שמרובה מדה טובה – שכן הוא בחלוקת הש"ס, שמפני צוק העתים וכיוצא בזה שכל אחד ואחד בפני עצמו אינו יכול לסיים כל הש"ס (בעלי עסק – מפני הציווי הנהג בהן מנהג דרך ארץ, ויושבי אוהל – מפני החיוב בלימוד שאר חלקי התורה).

השתתפות בחלוקה היא זיכוי הרבים

 "יתירה מזה: אפילו מי שביכלתו לסיים בפני עצמו כל הש"ס בשנה אחת – הרי קודם הלימוד יכול הוא לזכות ולתת חלק בתלמוד תורה שלו לאחרים. ובנדון דידן – הרי כל אחד ואחד מהמשתתפים בודאי רצונו בלימוד כל הש"ס כולו, ובמילא מקנה ומזכה לכל אחד ואחד מהמשתתפים בלימודו. ובפרט שלא יחסר לו על ידי זה, ואדרבה – על ידי זה הוא מקבל גם המעלה שזיכה את הרבים בלימוד תורתו.

בלקיחת מסכת אחת ביכולתו להתעמק בעיון רב

"ועוד מעלה בזה: כשלומד רק מסכת אחד לשנה (נוסף על שאר השיעורים שלו) – ביכלתו להתעמק בה בעיון רב, מה שאין כן אם הוא לומד כל הש"ס כולו, אין לו זמן ללימוד בעיון כל כך. וכאשר הוא מקנה ומזכה בלימודו גם שאר המשתתפים בחלוקת הש"ס – הרי נוסף להזכות שבדבר, ביכלתו גם לבאר להם בעומק יותר המבואר במסכת שלו.

ומי שביכולתו לסיים את כל הש"ס?

"ולכן מובן, שגם מי שביכלתו לסיים כל הש"ס בפני עצמו בעיון – תבוא עליו ברכה ובודאי יעשה כן. אבל נוסף לזה יש לו גם להשתתף בחלוקת הש"ס של כמה וכמה מישראל, בגלל כל המעלות הנ"ל. ידוע שהרה"ג הרה"ח וכו' ר' אייזיק האָמליער גם בהיותו צעיר היה לומד כל הש"ס בכל שנה ושנה (מלבד לימוד שיעורים הנוספים שלו), ובערב פסח בהיותו בכור היה מסיים כל הש"ס. כשהחסיד ר' אייזיק נעשה חסיד והלך לאדמו"ר הזקן, הצטער אביו על זה מאד ועד שקרע עליו קריעה, כפי שהיה "נהוג" בימים ההם. אבל לאחרי שאביו ראה שבנו ר' אייזיק כשחזר לביתו לחג הפסח ממשיך במנהגו לסיים הש"ס בערב פסח עשה שלום אתו.

לימוד התניא נותן כח בלימוד הש"ס

"ולהוסיף, שבי"ט כסלו מתחילים מחדש גם הלימוד בפנימיות התורה ספר התניא, תורה שבכתב דחסידות שבה מתבטא העצם דפנימיות התורה, בהתלבשות בחב"ד, על פי חלוקת התניא לימי השנה על ידי כ"ק מו"ח אדמו"ר. ויש לומר, שהחידוש בלימוד פנימיות התורה בי"ט כסלו התחלת ספר התניא מחדש, נותן כח לפעול חידוש גם בלימוד הש"ס (נגלה דתורה), שמחלקים בי"ט כסלו.

איזה מסכת לקח הרבי הריי"צ בחלוקת הש"ס?

"ולהעיר שכ"ק מו"ח אדמו"ר היה לוקח בחלוקת הש"ס מסכת סנהדרין, כן נהג ברוב השנים שראיתי, וכפי שהיה רושם על כרטיסו. ויש לומר, שזהו בהתאם לענינו של נשיא ורועה ישראל, שהוא מורה דרך לכל בני דורו על פי  הוראות התורה, ולכן המסכת ד"הוי זהיר ביה טפי" היא – סנהדרין, שענינם – מורי הוראה.

(ולהעיר, שגם הרבי נשיא דורנו ברוב השנים לקח את מסכת סנהדרין. (מצורף צילום משנת תשמ"ט הכרטיס של הרבי עם חתימת יד קודשו)

מלבד זאת שהיה עורך בהתוועדות י"ט כסלו הדרן עם ביאורים על אחת ממסכתות הש"ס) אגב מעניין לציין כשהיה אדמו"ר הרש"ב בזמן חלוקת הש"ס בחו"ל, היה מודיע במברק איזו מסכת הוא לוקח.

האם מסיימים מידי שבוע את קאפיטל קי"ט בתהילים?

"באגרת הקודש של האדה"ז לגבי חלוקת הש"ס הוא מוסיף "וכל אחד ואחד מהלומדים הנ"ל (בחלוקת הש"ס) יגמור לעצמו בכל שבוע התמניא אפי שבתהלים קי"ט". ובפועל – לא ראיתי נזהרים בזה  – ולהעיר אשר בכמה מקומות נהוג לומר קאפיטל זה ביום השבת לאחרי תפלת מנחה וכן היה נוהג אאמו"ר ז"ל (מתוך "קונטרס חלוקת הש"ס" תורת מנחם תשנ"ב א')

לקחת מסכת בחלוקת הש"ס מהמסכתות שלומדים בדף היומי

במכתב של הרבי מתאריך י"ב טבת תשי"ז  הרב זאב דוב לודמיר "ונמסר רצונו הטוב להשתתפות בחלוקת הש"ס שמתחלק כאן ביום בהיר י"ט כסלו יום גאלתנו ופדות נפשנו ובצירוף בקשתו שיהיה מהמסכתות שלומדים בהדף יומי.  (חלק ג' קנב, א).

דבר מדהים הוא שגם ב"ספר המנהגים" הרבי הכניס שיחת קודש מהרבי הריי"צ שחסידים לומדים כל יום עמוד גמרא.  "ולכל הפחות צריך כל אחד ללמוד מסכת גמרא בשנה" ומצטט בהערות  מספר השיחות ה'ת"ש ש"חסידים למדו בכל יום עמוד גמרא". (ספר השיחות ה'ת"ש  וספר המנהגים חב"ד עמוד 21)

חלוקת הש"ס תקנה שהרבי הריי"צ השתדל בחיזוקה והפצתה

..." וההשתתפות בחלוקת הש"ס זו, תקנה שכ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ השתדל בחיזוקה והפצתה, הנה, נוסף על שאר הענינים שבזה, תוסיף אומץ גם היא בהתקשרותנו הנ"ל, ללכת בדרכיו אשר הורנו ונלכה באורחותיו נצח סלה ועד" (טו"ב טבת ה'תשי"א)

ההודעה לרבי על חלוקת  הש"ס

בקשר עם י"ט כסלו, היום בו נערכת חלוקת הש"ס, אנו מפרסמים מענה בכתי"ק כ"ק אד"ש, לחבר המזכירות והאחראי על חלוקת הש"ס שהיה בתשמ"ט הרב שלום מענדל סימפסון, על דו"ח החלוקה משנת תשמ"ט: נתקבל ותשואות חן תשואות חן. (ראה צילום) 

(רוב הקטעים בכתבה זו מתוך קונטרס שהרבי הוציא "חלוקת הש"ס תשנ"ב" שיצא לקראת חג הגאולה י"ט כסלו)


(פרק זה מבוסס על פרק בספר 'אקטואליה בזווית חב"דית' שיצא לאור לאחרונה)