ומלאה הארץ דעה את ה', כמים לים מכסים: התרגשות שוררת בארץ ובעולם, ואלפים ורבבות מציינים את סיום המחזור הי"ג של תקנת 'הדף היומי' אותו יזם רבי מאיר שפירא מלובלין.

הכתבה שפורסמה ב-COL ועוררה הדים נרחבים, על יחסם של רבותינו נשיאנו למחולל תקנת ה'דף היומי', הביאה גלי התעוררות באנ"ש להצטרף ל'סיומים' ולקבוע עיתים ללימוד ה'נגלה' ביתר שאת וביתר עז. מזכיר בי"ד רבני חב"ד הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי אף יצא בקריאה לתושבי נחל'ה להשתתף ב'סיום', וללומדים להצטרף לשיעורים הקבועים בשכונה, בעקבות מכתב הרבי שפורסם כאן לראשונה.

הכתבה שעוררה הדים:
• הקשר המיוחד של רבותינו נשיאנו למחולל 'הדף היומי'

המרצה והסופר החב"די הרב שבתי וינטראוב ממשיך וחושף תגלית מרתקת: עשרה חודשים לפני תקנת ה"דף היומי" על ידי רבי מאיר שפירא מלובלין, הרבי הריי"צ הכריז בשמחת תורה שכל אחד ילמד עמוד גמרא מידי יום!

הרב שבתי וינטראוב
הרבי הריי"צ דרש ללמוד מידי יום עמוד גמרא עשרה חודשים לפני תקנת הדף היומי

ביום ט' אלול תרפ"ג  הכריז רבי מאיר שפירא מלובלין זצ"ל על תקנת הדף היומי בגמרא שלמעשה החלה להילמד בראש השנה תרפ"ד.  אולם מה שאנו חושפים היום הוא מדהים: הרבי הריי"צ בתחילת שנת תרפ"ג במהלך ההתוועדות של שמחת תורה ברוסטוב, הכריז על בקשתו שכל חסיד ילמד מידי יום עמוד גמרא! ולאחר מכן דרש זאת עוד מספר פעמים.

"ללמוד כל יום עמוד גמרא ומי שהיה אנוס ילמוד למחרת פי שניים"

בשיחת חג הגאולה י"ט כסלו אמר הרבי הריי"צ:  "כבר אמרנו אודות זה בשמחת תורה, שכל אחד ילמד בכל יום פרשה חומש עם רש"י ופרק תניא ועמוד גמרא והלימוד יהיה אדעתא דנפשיה בקביעות בנפש, ומי שהוא אנוס כגון שהוא בדרך, ללמוד למחרתו פי שנים! (ספר השיחות שיחת יט כסלו תרפ"ג)

חסידים למדו כל יום עמוד גמרא

דבר מדהים הוא שגם ב"ספר המנהגים" הרבי הכניס שיחת קודש מהרבי הריי"צ שחסידים לומדים כל יום עמוד גמרא.  "ולכל הפחות צריך כל אחד ללמוד מסכת גמרא בשנה", ומצטט בהערות  מספר השיחות ה'ת"ש ש"חסידים למדו בכל יום עמוד גמרא". (ספר השיחות ה'ת"ש  וספר המנהגים חב"ד עמוד 21)

חיים של מנוחה

גם בשיחה מיוחדת של הרבי הריי"צ בתש"ד כשמסביר מה זה חיים של מנוחה הוא כותב שלומדים שיעור תורה ברבים עמוד גמרא: "לומר ברכות השחר במתינות, ואם אפשר לומר תהילים לפני התפילה, לאחר תפילת שחרית לומר את שיעור התהילים וללמוד משהו. לאחר תפילת מנחה ללמוד משניות ועין יעקב ולהתפלל מעריב. ולאחר תפילת מעריב  אפילו אם אינו יודע ללמוד לבד הוא שומע ומאזין לשיעור תורה ברבים ולומד עמוד גמרא. ולפני השינה הוא קורא קריאת שמע שעל המיטה  כמו שצריך. אצל אחד שכזה, היום הוא יום ארוך וזה נקרא ימים ארוכים. וזה  הביאור במה שכתוב מאריכין לו ימיו ושנותיו." (ספר השיחות תש"ד עמוד 57 מתורגם מאידיש)

הקשיים בלימוד גמרא מורידים דאגות מפרנסה ובריאות

מכתב מדהים בתוכנו שכתב הרבי נשיא דורנו  לגבי חסיד שהודיע שויתר על הקביעות בלימוד הגמרא כי קשה לו להתעמק...

"בנוגע ללימוד גמרא, שויתר על הקביעות כי קשה להתעמק בזה: חושבני שהוא צריך לחדש את הקביעות בלימוד גמרא, והדאגה והצער מכך שיש קשיים בלימוד וההבנה, ולמרות זאת ממשיכים ללמוד, כי זוהי חכמתו ורצונו של הקב"ה, מורידה מדאגות אחרות וצער מפרנסה ובריאות. (אגרות קודש ח"ד עמ' רלד, (מתורגם מאידיש)

"באתי בהצעה שיקח עליו שיעור בגמרא"

"בעתו קבלתי מכתבו משלהי תשרי, ונהניתי לקרות בו אשר משתתף הוא בשיעורי תורה ברבים בבית הכנסת  שלהם, והם לימוד משניות ופרק תניא...

"באתי בהצעתי אשר יקח עליו שיעור בלימוד הגמרא, ובודאי ידוע לו מאמרו של כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע, שכל אחד ואחד צריך ללמוד בכל יום תורה שבכתב עם פרש"י, שהוא תרומות מדרשי רז"ל ונאום ה' תורה שבעל פה כמ"ש בהלכות תלמוד תורה ובאגרת הקודש שלכל הפחות צריך כל אחד ללמוד מסכת  גמרא בשנה. (אג"ק יב' כסלו תשי"א)

מיעוט החשק שלו בגמרא - מתחבולות היצר

במה שכתב אודות מיעוט החשק שלו ויגיעתו בגמרא, - בטח זהו מתחבולות היצר לקשר מיעוט האמור עם מה שלקח על עצמו עניני קדש וכו' והרי ידוע מצוה גוררת מצוה ולא חס ושלום להיפך, וכשיראה הלעומת זה שאין זה פועל חלישות חס ושלום במסירתו לתורת הדא"ח הדרכותיה ומנהגיה ירפה ממנו.

כמה דפים ללמוד? תלוי בכישרונות הלומד

בשאלתו אם כדאי לקבוע מכסת לימוד יומי של דפים גמרא כמה פעמים לחזור הנלמד, באיזה מפרשים וכו' - כמובן שכל הנ"ל תלוי בכישרונות הלומד, הלימוד בסביבתו וכו' ולכן על זה צריך להתייעץ עם ידידיו המכירים אותו וסביבתו, ומהנקודה השוה לכל נפש היא שצריך להיות לימוד לעיונה וגם לימוד למיגרס הן בתורת הנגלה והן בתורת החסידות נוסף על החזרה על ההלכות הצריכות בחיי היום יומי ולשבת ויום טוב, והלימוד לעיונא מהנכון שיהיה מתאים למרז"ל במקום שלבו חפץ. (אגרות קודש  כרך יד  ד'תתקצב א' טבת, תשי"ז)

להגדיל את מספר המשתתפים בשיעור הגמרא

במכתב לשליח הנודע הרה"ח ר' משה יצחק העכט ע"ה מניו הייבן כתב הרבי "נעם לי לקבל מכתבו מבשר טוב מודיע אשר ביום א' חוהמ"ס הבע"ל יתחיל שיעור לימוד גמרא ברבים, ויהי רצון שיצליח הלימוד הן באיכות והן בכמות, ז.א. בהגדלת מספר המשתתפים בו, ובודאי תקויים הבטחת רז"ל גדול תלמוד שמביא לידי מעשה.

ולשאלתו איזה מסכת להתחיל ואופן הלימוד:
הנה כיון שהלימוד הוא רק שעה אחת בשבוע לעת עתה, מהנכון שיהיה הלימוד במסכת שאין הסוגיות בה ארוכות כל כך  וכן ממסכתות הקטנות בכדי שיוכלו לסיימה במשך איזה חדשים על כל פנים, וכיון שדבר חדש הוא, מהנכון גם כן  שיהיה בענינים שיש להם שייכות לדינים בהלכות הצריכות. ועל פי  כל הנ"ל טוב שיציע ללמוד מסכת מגילה..." (אגרות קודש כרך טז ה'תשצה)

גמרא ראשי תיבות של ארבעת מלאכי המרכבה

במכתב  י"ז טבת, תשי"ד "נעם לי לקבל הודעה אשר ביום ח"י טבת יתמלאו לו חמש עשרה שנים, ויה"ר מהשי"ת שמבן חמש עשרה לגמרא הנה יגדל בתורת הנגלה ובתורת החסידות ועל פי  מה שכתוב בספרים אשר גמר"א ראשי תיבות  ד' מלאכי המרכבה, גבריאל מיכאל רפאל אוריאל הרי יוחדר בו תכלית עבודת השי"ת להיות בבחי' מרכבה כמבואר בתניא..."

האם ללמוד מסכת שקלים בדף היומי בבלי?

בשיחה מופלאה של הרבי אודות מסכת שקלים הרבי אומר שמצינו דבר נפלא במסכת שקלים. שלמרות שבמקורה היא שייכת לתלמוד ירושלמי, הכניסו את המסכת לתלמוד בבלי באופן כזה שלומדים ירושלמי יחד עם תלמוד בבלי, וזה רק במסכת שקלים, למרות שירושלמי ובבלי הם הפכים זה מזה. בהקשר לכך העיר הרבי "שכידוע לפני כמה שנים בנוגע לסדר לימוד דף היומי בבלי  היה שקלא וטריא האם ללמוד את מסכת שקלים, לאחר שסדר הלימוד בדף היומי  זה סדר הלימוד של תלמוד בבלי בלבד". למסקנא הרבי מאריך בביאור נפלא ואומר שילמדו את מסכת שקלים ועניין זה הוא רק במסכת שקלים שמאחד את הבבלי והירושלמי על דרך מחצית השקל ואהבת ישראל. עיין בארוכה בשיחות קודש. (שיחות קודש תשל"ח חלק ב' שיחת י"ג ניסן סעיף ט"ו עמוד 169) 

 קדיש דרבנן לא רק אחרי לימוד דף היומי אלא גם אחרי עין יעקב!

בשיחה מיוחדת  ב'שלושי'ם לרבנית הצדקנית מר חיה מושקא  נ"ע בכ"א אדר תשמ"ח הרבי דן בקדיש דרבנן לאחר הלימוד ומביא בפשטות את לימוד דף היומי כאשר הרבי דן בהבדל בין לימוד עין יעקב ללימוד דף היומי. וזה הלשון: "בקדיש דרבנן לא רק אחר לימוד פלפולא דאורייתא או הלכות התורה אלא גם אחר לימוד האגדה כמו לימוד "עין יעקב", על ידי אנשים פשוטים שאינם שייכים ללימוד דף היומי, הלכה יומית וכיו"ב (כא אדר תשמ"ח שלושים לרבנית הצדקנית ספר השיחות עמוד 307 מוגה)

מכתב מרגש ללומדי הדף היומי  בסיום המחזור החמישי

לקראת סיום המחזור החמישי שיגר הרבי מכתב מיוחד ללומדי הדף היומי  באמצעות זקן רבני חב"ד באה"ק הגה"ח רבי שלמה יוסף זוין ע"ה. בנוסף לברכות למסיימי הדף היומי הרבי כתב פלפול ארוך ומיוחד המקשר את סיום הש"ס עם תחילת הש"ס.

המכתב מתאריך  ח' אלול, ה'תש"כ: "נעם לי לקבל הודעת כת"ר אשר ביום שני פרשת כי תבוא אל הארץ הבע"ל יסיימו לימוד הש"ס. ובודאי כמנהג ישראל אשר תורה היא, מיד יתחילו לימודו עוד הפעם  מחדש, כי נעוץ סופן בתחלתן ותחלתן בסופן.

"ובפרט כשלומדים ברבים, שהרי גם ענין הלימוד ברבים מחבר את כל המשתתפים, מראשיכם שבטיכם ועד לחוטב עציך ושואב מימיך, ועד שיהיו לאחדים כאחד. וכדברי רבינו הזקן בפרשת אתם נצבים היום כולכם, פרשה השייכת להימים דקודם ראש השנה.

"ועל ידי  אחדות זו מתעלים חוטב עציך ושואב מימיך וגם ראשיכם שבטיכם גו', וכמובן בדרוש האמור.

ויש לשלב ולחבר את האמור גם בסיום הש"ס והתחלתו. (כאן הרבי כותב פלפול נפלא וארוך בנגלה לכבוד ביום הש"ס בדף היומי)

 ומסיים הרבי את מכתבו לכל לומדי המחזור בדף היומי: "בכבוד ובברכת כתיבה וחתימה טובה  לכל אחד ואחד  מהמשתתפים בלימוד האמור שליט"א". (אג"ק חלק י"ט אגרת ז'תכב)