הדוקטור ביקר באימפריה של הרבי בטוניס ופרסם רשמים נלהבים
היום, כ"ד כסלו, מלאו 12 שנה לפטירתו של החסיד הנעלה ובעל מסירות הנפש הרב ניסן פינסון ע"ה, שליח הרבי למדינת טוניס.
COL מפרסם רשמים מרתקים מפעילות ליובאוויטש בטוניס שכתב הד"ר חיים שושקס, עסקן יהודי מפורסם שנודע במסעות חובקי העולם שערך ואת רשמיהם העלה על הכתב בבמות שונות, ולימים אף בספרים.
שושקס, שזכה להיפגש במסגרת מסעותיו עוד עם הרבי הרש"ב, ולאחר-מכן אף עם הרבי הריי"צ ועם הרבי, ביקר בשנת תשכ"ד בטוניס, והגיע גם למוסדות ליובאוויטש שהקים שליח הרבי הרב פינסון.
הוא תיאר את מסעו בעיתון הצפה, תחת הכותרת "ביקרתי בישיבת לובאביץ בטוניס":
האינטרנאציונאל הלובאביצי
מבניין בתי הספר של הקהילה אני מבקש להובילני לישיבת לובאביץ', וכן לבית הספר לבנות של לובאביץ' הנמצאים בשני רובעים מיוחדים.
"האינטרנאציונאל הלובאביצי" הוא בשבילי תופעה וחווייה מיוחדת: הרי אלה הם הזכרונות המופלאים מיוהאניסבורג, מקייפטון, בדרום אפריקה – מערבים שעשיתי בישיבה במלבורן שבאוסטראליה.
הרי אלה הם חבילות המצות של יהדות ותפילין שמצאתי בדאקאר (סיניגאל) בין 8 היהודים שם שבאו משמונה ארצות, ויהודי בעל זקן – זקן לובאביץ' – הרב וויינברג גילה אותם במקרה בשדה התעופה בדאקאר והכניס אותם ברשת המצווה ה"אוניברסאלית" שבלעדיה לא יתקיים שום קשר של קיימא בין יהודים ליהודים.
הזוכרים אתם כשהרבי מלובאביץ' שליט"א ציווה לשליחו הנאמן הרב וויינברג, לבקר בהחלט ולגלות אם אפשר לעזור במשהו למספד היהודים באי מאדאגאסקאר? הרי באתי ממאדאגאסקאר ליוהאניסבורג בידיעה שקומץ היהודים שם אינם משתלבים בתוך כלל ישראל.
אולם הרב וויינברג, שפגשתיו ביוהאניסבורג שמע – ובצדק – לרבו – ונסע למאדאגאסקאר, ובהשפעתו נקבעו מזוזות במניין של בתים יהודיים וקבוצות ילדים קטנים קיבלו מורה (האגרונום הממשלתי מצרפת) ולימדם כבר פרשה בחומש וכן פרקי תפילה.
והנה אנו נמצאים בדירה הנאה של ישיבת לובאביץ'. כבר על המדרגות אנו שומעים את ניגון הגמרא הנצחי, המספר על "שניים אוחזין בטלית" וכל אחד טוען כולו שלו, אבל הפסק הוא יחלוקו. — יושר יהא!
עומד הרב הצעיר נ. פינסון, בזקנו השחור הנאה והעינים הפיקחיות ומבהיר לנו את תכנית לימוד הגמרא בישיבה: בני תשע לומדים ברכות; בני אחת עשרה — בבא מציעא ובני שלוש עשרה כבד לומדים "קידושין". נערים נחמדים, בעיני-אור שלהם, שהובאו לכאן "עם הגולה" מירושלים לפני כמה אלפי שנים.
הם מבארים את הגמרא בעברית ורואים שהילדים כבד שולטים בלשון. הרב פינסון כבר עבר אותה הדרך הזיגזאגית שעברו חסידי לובאביץ' רבים מרוסיה: קודם וויטבסק, אחרי כן חארקוב ואחרי כן קווי החזית המסוכנים. והנה, עתה הוא מרביץ תודה בטוניס.
שלחו לכאן רב צעיר, ר' שמחה זירקינד, מברוקלין בכבודו ובעצמו. גם הוא מלמד לכתתו סדר נשים ואני רואה, שבצפון אפריקה הרחוקה-רחוקה כבר צומחים שתילים למדנים של משה'לך ושלמה'לך.
אולם, כשהביאני הרב פינסון הדינאמי אחרי כן לבית הספר הלובאביצ'י הגדול לבנות, הבנתי שם, מה פועלים כאן: מלמדים ל-235 תלמידות דת, היסטוריה, לימודים כלליים.
מנהלת בית הספר היא רחל פינסון אשת ראש הישיבה, גברת משכלת היודעת יפה את תפקידה ושליחותה לתלמידות, מגיל שש עד שמונה עשרה.
"כלום יודע אתה?" אומרת גברת פינסון. "ילדים באים מבתים מגושמים, איומים, שאינם יודעים דבר על יהדות, לא על הדלקת הנרות ולא על כשרות אמיתית. והתלמידות מביאות הביתה מנהגי מידות יהודיות והן משנות לגמרי את אופייה של המשפחה בטוניסיה המדולדלת".
פותח אני ומעיר: ובכן מקיימים את הצו: "ללמוד וללמד". והרב פינסון מגיב מיד: "אבל האדמו"ר הזקן שלנו הרחיב את הפירוש במובן זה, שמן ההכרח לא רק ללמוד וללמד אלא לשמור ולעשות ולקיים. הנה לכך אנו שואפים!".
"יישר כוחכם", קציני תורה יקרים בעמדת החזית הרחוקה בטוניסיה שבאפריקה!
מאפשרים לכם לקבל
