זכרונו של צעיר זה - מופלא. שעה ארוכה הוא מסיח על תוכן המאמר של הרבי, שנאמר בראש השנה, ואשר "היווה את היסוד לשיחותשיו במשך כל הימים הנוראים", שיחות שהגיעו לשיאן בשמחת תורה. באותה שעה אמר הרבי, בין היתר, "מספר דברים סתומים", כמו "אם נגזר עלינו... נצא ידי חובה בפחד". המוני השומעים, מגלה הרב לנדאו, לא הבינו בתחילה מה דובר הרבי, אך ביום המחרת, בעת שפרץ משבר קובה, הבינו כבר "במה דברים אמורים"...

ועוד אמר הרבי: "מי שלא תיקן עצמו בחודש אלול ומי שלא שיפר מעשיו בימים הנוראים, יכול לעשות זאת בשמחת תורה - בעיצומה של שמחה"... ו"בשמחת תורה", הוסיף ואמר הרבי, "אין הכוונה כל כך בשמחת היהודים אלא הכוונה - כי התורה עצמה תשמח בנו".

•

והשמחה, כך מסתבר, היתה גדולה בחצרו של הרבי. אלה שזכו להסתופף בצל קורתו, שם, אין מפסיקים מלתאר את המעמד הגדול - "המעמד הנשגב והקדוש", כפי שמסיחים שאר הדוברים, בזה אחר זה, בעת שמביאים את דרישת השלום. כך נהג ר' אברהם לידר, וכך עשה גם ר' טוביה בלוי, ומחרה מחזיק אחריהם גם מנהל מוסד "ביתנו" ברעננה, ר' אלכסנדר בן-נון, בעברית רהוטה.

עד שאלה משיחים רחשי מעמד שקלטו, בין "גברא לגברא", "מתיר" מנחה הכנס לפתוח ב"זמר'ל", ואף לקיים ריקוד של מצווה, אל סערת המחולות והריקודים שקויימו במעמד הכנס, הוסיפו גם "כמה טיפות" של וודקה, המשקה שהובא במיוחד מחצר ביתו של הרבי, אל חסידיו בארץ.

והשעה כבר שעת חצות ועד לקבלת ההחלטות, המנוסחת בידי פרנסי חסידי חב"ד, שפרשו לחדר הצדדי של בית המדרש, צעירים שבחבורה מצטופפים סביב שלמל'ה אידלמן, בן פתח-תקוה, וחניך ישיבת חב"ד. צעיר זה בעל חתימת זקן, שנתהדר כבר במגבעת אמריקאית צרת תיתורה, פשוט לא יכול לשכוח כיצד יכול היה הרבי לקיים את ההתוועדות משך שעות רצופות "מבלי שיזיז גופו".

"הרבי", מגלה שלמל'ה אידלמן, "הצניע כפות ידיו, יושב ומסיח שעות על שעות כשהמונים מצטופפים סביבו, המוני חסידים שכלל וכלל לא חשו בזמן החולף והולך"...

"בכלל", מוסיף ואומר הצעיר המשולהב, "הרבי נתגלה לנו, כאדם העושה עבודתם של עשרות פועלים, אם זה בכתיבתם של מכתבי התשובות לאלפים, ואם זה בדאגה המתמדת לעניני שעה ופעולות חסידיו שגריריו בתפוצות הגולה, ובמיוחד בארץ ישראל". זו - המודגמת על גבי המפה הפרושה על קיר בית המדרש בכפר חב"ד - מפה המציינת במפורש את ארץ ישראל השלימה שהובטחה מפי הגבורה.

•

נאספי הכנס, שבאו מכל קצווי הארץ ולרשותם הועמדו כלי רכב שונים, בכללם שרות סדיר של "אגד" - שימת לבם מתעוררת למראה התקהלות מסביב לאחד מחסידי חב"ד, האוחז חבילה בידו ומכריז על מרכולתו. בחבילה, כן הוברר, היו תמונות של הרבי, עטורות במסגרת נאותה ויפה. והתמונה - גדולה בהיקפה, מבליטה את דיוקנו הקורן של הרבי, את עיניו החודרות ואת מבטו הקוסם.

- מה יקר? - שואל אחד הנאספים את מוכר "התמונה המיוחדת במינה".

- מאה וחמישים ל"י - משיב הלה בשלווה רגילה - אך אם תיתן עשרים וחמש ל"י מפרעה, אף תזכה להנחה.

וכבדרך הטבע, שלפו רבים רבים את נרתיקיהם, הוציאו את המפרעה, זכו להנחה ואימצו תחת בית שחים את תמונת הרבי הנערץ, שתקשט כותל ביתם. התמורה, כך מסתבר, מיועדת להקמת בנין גדול לישיבת חב"ד "בעיר החב"דית החדשה - קרית גת".

"ופרצת" - והפעם - דרומה...