היום, ט' חשון, חל יום היארצייט של מזכיר הרבי נשיא דורנו וחותנו הרבי הריי"צ, החסיד מעורר ההשראה הרב משה לייב רודשטיין ע"ה.

אמש, פרסמנו כאן 10 עובדות נדירות אודותיו, והתמקדנו בעיקר על דמותו ופועלו בתקופת הרבי הריי"צ.

>>> לקריאת עשר העובדות המרתקות הראשונות אודות רמ"ל

היום אנו מפרסמים 10 עובדות מרתקות נוספות, כשהפעם ההתמקדות היא על עבודתו כמזכירו הקרוב של הרבי ופועלו לפעול את רצון הרבי ולהביא את דברי קודשו חוצה.

1.

הקשר של רמ"ל עם הרבי החל שנים ארוכות קודם הנשיאות.

בתקופת שליחותו בשיקגו, בראשית שנות ה'שי"ן', עמד עמו הרבי בקשר מכתבים. באחד מהם, הוא מעוררו להתדבר עם מערכות כתבי-עת שונים בכדי שיפרסמו מאמרים על ספרי הוצאת 'קה"ת'. הרבי מתבטא: "ולהרעיש על העורך בקול רעש: אתה כו' מפני מה לא נעשה בדבר הזה עד עתה...".

גם ברשימות הקודש של הרבי אנו מוצאים שהרבי מציין על אחד הסיפורים שהוא נכתב "עפ"י עדות ר' משה לייב".

וכהנה רבות.

2.

בשנה הגורלית שבין הסתלקות הרבי הריי"צ, ביו"ד שבט תש"י, לבין קבלת הנשיאות על-ידי הרבי באופן רשמי, ביו"ד שבט תשי"א, פעל רמ"ל במרץ ובתושיה לשם כך שהרבי יקבל על עצמו את עול הנשיאות.

בהתוועדות קבלת הנשיאות, ביו"ד שבט תשי"א, הביא רמ"ל מכשיר הקלטה והקליט בחשאי את כל מהלך ההתוועדות. הודות לכך מצויה בידינו ההקלטה רבת המשמעות מההתוועדות ההיסטורית וממאמר "באתי לגני" הראשון.

3. 

לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ התמנה למזכירו של הרבי. במסגרת תפקידו נכנס מדי יום לחדרו הק' של הרבי בו שהה מספר שעות, שמע מפי הרבי את התוכן אותו יש לכתוב במענה למכתביהם של אנשים, לאחר מכן העלה את הדברים על הכתב והכניס להגהת וחתימת הרבי.

מעבר לתפקיד זה, הופקד על עניינים שונים, ובתושייתו, פקחותו ומרצו פעל בעניינים חיוניים רבים למען הרבי ולשם הפצת תורת החסידות.

4.

לאורך שנות הנשיאות הראשונות סירב הרבי לאשר את הדפסת והפצת שיחותיו. הרב רודשטיין הפציר ברבי פעמים רבות כי יאות לכך, ואף עורר את תלמידי הישיבה כי יפעלו בנידון.

תושייתו הרבה הביאה לכך שכבר תקופה קצרה לאחר קבלת הנשיאות התאפשרה הפצת השיחות בין החסידים. ומעשה שהיה כך היה: הוא שיכפל חבילת 'הנחות' ממאמרי הרבי באיכות ירודה למדי, ובהזדמנות קרובה נכנס אל הרבי והראה את אשר הדפיס, באמרו: "שכפלתי באיכות ירודה שכן בקרוב בוודאי יתחילו להדפיס את ה'הנחות', ואילו את ה'הנחות' הללו הדפסתי בינתיים לעצמי"...

הרבי חייך למשמע הדברים, ולאור זאת החלו בהפצת ה'הנחות' בקרב החסידים.

5.

הבניין בו שוכנת כיום ספריית אגו"ח, בסמוך ל-770, שימש בעבר כמרפאת שיניים. הרב רודשטיין יזם את רכישת הבניין מידיו, שידל את הרופא להסכים למכור את הבית, ואף השיג את סכום הכסף שנדרש עבור הרכישה.

6.

בשנת תשכ"ז העלה את הרעיון לשדר את התוועדויותיו של הרבי לארץ הקודש. כאשר הציע זאת לרבי, הגיב הרבי: "כאשר יגיע הזמן".

כעבור שלוש שנים, ביו"ד שבט תש"ל, יצאה היוזמה לידי פועל והחלו השידורים, בהנהגת הרב חיים ברוך הלברשטם. מעניין, ש'חדר השידורים' ממוקם בחדרו של הרב רודשטיין, שנפטר בתשכ"ח...

7.

הרבי התבטא אודותיו: "ער איז אינגאנצן מיינער" [=הוא לגמרי שלי].

8. 

בשנת תשכ"ז חלה, ומאחר שמרבית מכתבי הרבי נכתבו על-ידו, פסק הרבי כמעט כליל מכתיבת מכתבים פרטיים ארוכים, ומאז גבר הסדר לפיו הרבי עונה ב'מענות' קצרים - לפי ערך - בפתקים.

לאחר שחלה, דאג הרבי לבריאותו, הורה לומר "מי שברך" לרפואתו, התעניין במצבו, ובראש השנה תשכ"ח הגיע לבקרו בביתו (ע"פ השמועה).

9.

ביום ט' חשון תשכ"ח נפטר. הרבי יצא להלוויה, ובאופן נדיר המשיך עד לבית החיים. כשהגיע, עמד מחוץ לבית החיים ועקב אחר ההתעסקות בקבורה, כשהוא מנגב את עיניו הק'.

רמ"ל נקבר בסמיכות ממש לאהל הק'. את הקבר קנה בעצמו שנים קודם לכן, בכדי שהעולים לאהל יעצרו על-יד קברו ויאמרו פרקי תהלים לעילוי נשמתו, בהיותו ערירי מילדים.

10.

הרבי הורה שבימי ה'שבעה' יקיימו מנייני תפילה בביתו שלוש פעמים ביום, ולאחר כל תפילה ילמדו מספר שורות מספר המאמרים תרצ"ט, שרמ"ל עסק רבות בהדפסתו.

רמ"ל הוריש את ביתו ורכושו לרבי. בשטר מכירת החמץ של הרבי, צויין גם ביתו בין המקומות שאת חמצם מכר הרבי.