הרב יעקב חביב | יום כ"ו תשרי ה׳תש״פ 25.10.2019

ר' ניסים חייך: זה שלומדת תניא זה לימוד מיוחד שמחזק אמונה

מה הגיב 'רב ניסים' כשמכתבי ההמלצה של הגיורת החב"דניקית היו רק על לימוד בשיעורי תניא, שיחות ומאמרים? מדוע הגה''צ רבי שמעון גלאי לא שכח אותה שנים רבות? ומה הגיב רב ניסים על מנהגו של הרבי להרים ראשו הק' ולהביט בחופה? • הדיין הגאון רבי יעקב חביב, חבר בד"ץ איחוד הרבנים צרפת, מגולל את מסכת קשריו המיוחדת עם הגר"נ קרליץ זצ"ל ומספר על הערצתו וכבודו לרבי ולשלוחיו • יריעה מרתקת, בעקבות פטירתו של הרב קרליץ השבוע, שאסור לכם להחמיץ

ר' ניסים חייך: זה שלומדת תניא זה לימוד מיוחד שמחזק אמונה
הרב קרליץ מקבל במעונו את הדיין הרב חביב (צילום: באדיבות המצלם)

''המקום ינחם אתכם ואת כל המתאבלים ואתנו בתוך אבלי ציון וירושלים, אשר אלפי התלמידים אשר העמיד במשך ימי חייו בעלמא דין, רבבות מעריצי שמו ה' עליהם יחיו, ישבו כולם כאחד לשמור את דרך עץ החיים והדעה ביראת ה', אשר נטע לעשות פרי טוב בכרם ה' צבאות באהלי של תורה'' -  במילים אלו חתם אדמו''ר הריי'צ זי''ע את מכתב התנחומים ששלח ביום כ''ו אלול תרצ''ד למשפחת בעל 'החפץ חיים' זצ''ל.

ניתן היום להשתמש במילי דנחמתא אלו על פטירת הגאון רבי נסים קרליץ זצ''ל, מגדולי הפוסקים בדורנו, אשר מלבד גודל צידקותו, ישרותו וענוותו, וגדלותו בתורה ובפסיקה, היה גאון במידות ואוהב ישראל אמיתי ובורח מאש המחלוקת, ובכך זכה להעמיד תלמידים הרבה, רבבות מעריצי שמו אשר נטע לעשות פרי טוב בכרם ה' צבאות.

 זכיתי להכיר את הגאון זצ''ל מקרוב זה עשרים שנה. קשר זה נוצר דרך בנו ידידי הגאון רבי שמואל, שהוא מנהל בד''ץ בני ברק, ואף כי קצרה היריעה לספר על גדולתו של רבי ניסים זצ''ל, אני רוצה להזכיר שני זיכרונות שחקוקים על ליבי, אשר מלמדים על הכלל כולו - באשר להערצתו וכבודו לרבי ולשלוחיו.

בחודש אייר תשס''ה נתבקשתי על ידי שליח הרבי בצרפת הרה''ח ר' שמואל אזימוב ז''ל, לטפל בגיור של בחורה אשר אביה הביולוגי הוא יהודי שבצעירותו חי עם גויה והביא לעולם את הבחורה. ברוך ה' בתחילת שנות הממי''ם נסע לרבי ואז התחיל חזרתו בתשובה, עזב את הגויה והתחתן עם יהודיה - והקים משפחה חסידית.

הבחורה הזו כל השנים קיבלה חינוך יהודי, יחד עם המשפחה החדשה של אביה, וכך מגיל קטן למדה לקרוא ולכתוב בלשון הקודש והשתתפה בחיי היום יום בהקפדת תורה ומצוות.

בהתייעצות עם נשיא בית דיננו הגרח''י שלאמע, החלטנו להעביר את הגיור בבית הדין של הרב קרליץ, כי הבחורה חשקה ללמוד בארץ הקודש ולעבור גיור בבית דין חרדי.

מסרתי את הנתונים לרב מולע אזימוב ז''ל ובקשתי ממנו לשלוח לי מכתבי המלצה על הבחורה שאותם נעביר לבית הדין. אחרי קבלת ההמלצות, קבלתי את הבחורה  ואכן ראיתי כי ברוך ה' יש לה יסודות חזקים וברוכים ומתנהגת בצניעות ובדרך ארץ כמנהג בנות ישראל הקדושות.

כפי שתוכנן היא נכנסה ללמוד בסמינר חב''ד בארץ הקודש וברוך ה', אחרי חצי שנה, קבלתי מהרבנים והרבניות נתונים אשר הבחורה מוכנה לגיור. בקשתי מהמוסד ומהרבנים והרבניות שיכתבו לי מכתבים על סדר הלימוד שלה ועל התנהגותה במשך תקופת לימודיה, ולשם כך בקשתי שיפרטו את שעות הלימוד בהלכה ובהשקפה וכן על התנהגותה בסמינר.

התקשרתי למזכירות הבד''ץ של הרב קרליץ ומסרתי להם שהבחורה מוכנה, וקבעו לה תאריך למבחן אצל הדיינים, כאשר יעמוד בראשו הגר''נ קרליץ זצ''ל. מהמזכירות בקשו ממני לבוא ולהשתתף בדיון, כשזה יהיה בעצם חלק מהליך הגיור.

מסרתי את הנתונים לבחורה, על התאריך ועל מיקום הבית דין בבני ברק ובקשתי ממנה לבוא מוכנה למבחן, יחד עם מכתבי הרבנים והרבניות של הסמינר וכפי שסכמתי איתה.

ביום הדיון הגעתי לבית הדין בבני ברק, כאשר הבחורה מחכה בחדר ההמתנה. אני מבקש ממנה את המכתבים של הרבנים והרבניות עם פירוט לימוד בהלכה ובהשקפה. אחרי עיון במסמכים נכנסתי ללחץ. אין בשום מכתב זכר ללימוד קריאה או לימוד חומש או הלכה. בכל המכתבים, הרבנים מדברים על השתתפותה בשיעורי תניא, לימוד שיחות ומאמרים של הרבי, וגם היסטוריה ימי חב''ד.

אמרתי לעצמי: איך הדיינים יגיבו כשיראו שכל המכתבים וההמלצות הם אך ורק ממחנכי או שלוחי חב''ד, גם אלו שמצרפת וגם אלו של הסמינר, ולא מוזכר כלל על אודות סדר לימוד קריאה, חומש או הלכה?

כמובן שאם הייתי רואה זאת לפני, הייתי מתקן ומבקש מהם להכניס קצת מלימודי הלכה כפי שנדרש. חשבתי, מה יגידו הבית דין, שבחב''ד לומדים רק חסידות ולמדו עם אותה גיורת רק חסידות?! היות כי כבר היינו שם ולא היה הרבה מה לעשות, החלטתי להיכנס איתה ולהציג את אותם מכתבים -  ויהיה מה שיהיה.

כשנכנסנו לאולם הדיונים, התבקשתי לשבת ליד הגאון רבי ניסים זצ''ל יחד עם יבלחט''א הדיינים של הבית דין.

המזכיר הגיש את התיקיה של המבקשת כאשר בתוכה המכתבים וההמלצות עליה ועל לימודה. בזמן שהמכתבים היו למראה עיניו של האב''ד הגאון רבי ניסים זצ''ל, התקרבתי ולחשתי באזנו כי אני יודע בוודאות כי הבחורה למדה ויודעת גם את ההלכות הנצרכות וקרוב לומר כי הרבנים והרבניות שכחו להזכיר זאת במכתבים, ושמו דגש מיוחד על לימוד התניא ולימוד החסידות, אבל כמובן שלמדה את התפילות והברכות וההלכות.

הגאון רבי ניסים זצ''ל הסתובב ונתן לי חיוך שעד היום הזה אני רואה אותו: חיוך של אהבה ושל רוגע ושל הבנה, ואז אמר לי: ''הרי זה שלומדת תניא זה לימוד מיוחד שמחזק האמונה, והוא חלק חשוב בהליך הגיור''.

הדיינים התחילו לשאול אותה כמה שאלות בהלכה ובאמונה, מן הקל אל הכבד, וכך זה נמשך כמה שעות כאשר פשוט יצאו מגדרם בהתפעלות על ידיעתה בשאלות לא פשוטות כמו ענייני שבות בשבת, שאלות בהלכות עירובין, שאלות בשיעורי ומידות בהלכה, כאשר הגיורת הייתה שולפת בצרפתית שיטות הפוסקים מתובלים עם פסיקת אדמו"ר הזקן, יחד עם אמרות מספר היום יום ודברי הרבי בשיחות קודש ומאמרים - ואני הייתי מתרגם כל מילה לנחת רוח של האב''ד הגר''נ קרליץ זצ''ל.

היא כמובן התקבלה לגיור, ואחרי שנה התחנתה עם בחור חסידי ויצאו לשליחות של הרבי באחת מערי צרפת.

לפני קרוב לארבע שנים קבלתי טלפון מבנו של הגה''צ רבי שמעון גלאי, שהיה אחד מדייני הגיור. הבן של הרב מספר לי שהוא צריך להיות שבוע הבא בצרפת ובשבת הוא יהיה בעיר מסויימת, וכשהזכיר זאת לאביו הדיין - הוא הציע לו להתקשר אלי כדי שאוכל לתאם עם משפחת הגיורת צדק שגרה שם, שבנו יתארח אצלם בשבת.

הבן של הרב גלאי הוסיף לי, כי אף שעברו כמה שנים, עדיין אביו נשאר בהתפעלות מאד גדולה מאותה גיורת. עוד אמר לי, שמאות גרים עברו אצל אביו אבל אותה גיורת הייתה יוצאת מן הכלל.

כל פעם שזכיתי להוציא ספר בהלכה, הייתי מגיע לבני ברק ונכנס אצל הגאון רבי נסים זצ''ל, להביא לו את הספר. וכך, משנת תש''ע עם פטירת אבי הרה"ח ר'  מסעוד חי חביב ז"ל, התחלתי את הוצאת סדרת הספרים שו''ת 'חם השמש', ומידי שנה הייתי מקדיש נושא בהלכה. כמובן חלק ניכר מהספר היה סביב דינים הלכות ומנהג מספרי רבותינו נשיאנו.

באחד מאותם הביקורים אצל הגאון רבי נסים זצ''ל התלוותי עם יבלחט''א הגאון רבי אליהו אברג'ל ראב''ד ירושלים, והבאתי לו את ספרי שו''ת 'חם השמש' על הלכות חופה וקידושין. בתחילת הספר אפשר למצוא מאמר שלם מלוקט מאגרות קודש ומשיחות של הרבי על מנהגי הנישואין מבית הרב, ועוד ממנהגי חב''ד בכתיבת הכתובה ובשאר דיני חופה.

אחרי שהתיישבנו, הגשתי את הספר לגאון רבי ניסים זצ''ל. הוא התחיל לעיין במפתח הספר ולראות הנושאים שהעלתי בספר. אחרי כמה דקות הוא פתח במאמר ארוך, התכתבות הלכתית שהייתה לי עם הגה''ח רבי מרדכי שמואל אשכנזי זצ''ל, רבו של כפר חב"ד, על אודות מנהגו של הרבי במשך השנים תש"ד-תשכ"ג.

בזמן שסידר הרבי קידושין לכמה עשרות זוגות, העומדים סמוך לחופה הבחינו כי לפני שהרבי החל לברך את ברכת האירוסין, הרים ראשו הק' והביט בחופה, ואחר כך החל לברך הברכה. ואף שהנהגה זו אינה מפורשת בספרי הפוסקים, יש לעיין איזו הלכה מחודשת ניתן ללמוד מהנהגה זו של הרבי, והוא שמובא בפוסקים, שהחופה היא רשות בפני עצמה, ולכן הרב מסדר הקידושין צריך לוודא לפני החופה שהוא עומד תחת החופה ממש, ולא לצידה, וכך הוא עומד עם החתן וכלה באותה רשות.

אבל אם לא עומד תחת החופה, הרי עומד ברשות אחרת מזו של החתן וכלה. ובנוגע לכך שהוא מוציאם ידי חובת אמירת הברכה, בפשטות יכול להוציאם גם כשעומד ברשות אחרת. אמנם, בנוגע לכך שמוציאם ידי חובת מעשה אחיזת הכוס ביד, יתכן לדייק מלשון רבנו בשולחן ערוך, שניתן לעשות זאת רק כשהמברך עומד באותה רשות עם האדם שיוצא ידי חובה. אמנם אם הם עומדים בשתי רשויות, הרי השומע צריך לאחוז הכוס בעצמו.

אחרי שהגאון רבי ניסים זצ''ל עיין בתשובה, אמר לנו בהתפעלות: ''זה פשוט מיוחד, איך ממעשה רב שלא נראה לעין לומדים הלכה ברורה''.

והוסיף על כך הגאון רבי אליהו אברג'ל: ''עניין זה נמצא במיוחד אצל חסידי חב''ד שלומדים ומדייקים וכותבים על תורת הרבי על כל דיבור או מעשה''.

הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.