היה זה ב'כינוס השלוחים' של שנת תשנ"ב.

נסעתי לרבי להשתתף בכינוס, וכדרכם של שלוחים הרי אי-אפשר לבוא אל הרבי בידיים ריקות - כנאמר: "ולא יראו פני ריקם". כיוון שכך, פשפשתי במעשיי - במה אוכל לגרום נחת רוח לרבי ולדווח לו על פעולה טובה.

באותם ימים ערכו במקומון 'העיר אילת' סקר שביעות רצון בין קוראי העיתון ודירוג הכתבות. בין שלל הטורים סקרו גם את הטור השבועי שלי שכותרתו הייתה: "אביסל יידישקייט - יהדות על קצה המזלג".

כשהגיעו תוצאות הסקר, זימן אותי אליו עורך העיתון דאז, יורם וידן, והציג בפני את התוצאות: "אלפיים איש קוראים מידי שבוע את הכותרת ואת כותרת המשנה שלך, ולמעלה מ-300 איש קוראים את כתבותיך עד למלה האחרונה".

שמחתי באומרים לי כי לכל טור שבועי שלי יש 300 קוראים, והתייחסתי מאז ביתר כובד ראש לכל טיפת דיו שיצאה מקולמוסי. השתדלתי מאוד להיות אטרקטיבי ועכשוי - ואכן התגובות היו מעודדות, עד נלהבות.

יצוין, כי בשנת תשנ"א הייתי אצל הרבי בסמיכות לראש חודש אדר, וגם אז כתבתי לרבי על הטור בעיתון המקומי וקיבלתי מענה בזה הלשון: 

נת' ות"ח ת"ח, 

והזמ"ג דמרבים בדברים המשמחים וכו'. 

אזעה"צ. 

לשנה הבאה, בתשנ"ב, כאשר הגעתי לכינוס השלוחים, לא הסתפקתי בדיווח גרידא, אלא הכנסתי אל הקודש פנימה קלסר מהודר ובו כמאה טורים מתוך העיתון.

אל הקלסר צירפתי מכתב, בו כתבתי על פעילותי באופן כללי באילת, וייחדתי חלק נכבד ממכתבי על הטורים השבועיים ועל השפעתם בעיר אילת ומחוצה לה, מאחר שגם אלפי תיירים מקבלים את העיתון בבתי המלון בעיר - וכמובן את תוצאות הסקר.

לאחר דו"ח על הפעילות, כתבתי לרבי וביקשתי על כל המצטרך לנו ולמשפחתנו, בגשמיות וברוחניות, ובשורה האחרונה שנותרה הוספתי: "ואבקש ברכה לבן זכר". (היה זה לאחר שבמשפחתנו כבר היו שלש בנות לאויוש"ט).

•

לצעירי הצאן אוסיף ואספר שכאשר היינו כותבים לרבי מכתבים, היינו מותירים שוליים רחבים לבנים, כדי שאם הרבי ירצה לכתוב תשובה, לא יצטרך לדחוק את אותיותיו בשוליים דחוקים, אלא ימצא מקום נרחב לכתיבתו.

חלפו מספר ימים והרב לייבל גרונר קרא לי ואמר: יש תשובה מהרבי.

נכנסתי אל המזכירות. בדרך כלל היה המזכיר מקריא את התשובה והנמען היה מעתיק אותה מלה מלה מפי המזכיר. אלא שאני התעקשתי להעתיק את תשובת הרבי מתוך הכתב ובקשתי מהרב גרונר לראות המענה.

זאת למה? משום שמקובלני מפי חסידים שחשוב מאוד לדעת היכן כתב הרבי את המענה על גבי הפתק, ולצד איזה משפט שבתוך המכתב נכתבו הדברים. כי גם לפרט הזה יש משמעות רבה - כפי שניווכח מהמשך הסיפור.

הרב גרונר החזיר לי את הקלסר עם הכתבות, ואמר: הרבי אמר להחזיר לך הקלסר - וצירף לכך את תשובתו.

תשובת הרבי היתה בת שבע שורות והיא נכתבה בצידו הימני של המכתב, תחת הבקשה לבן זכר, וכה נכתב בה:

נת' ות"ח

המענה גם על הנ"ל -

בהשיחות להשלוחים שי'

וכדאי  שידפיס אלבום מחלק מהנ"ל

בכדי לתת מזכרת להתורמים שי'

ואז ישמיט הבלתי רצוי שנדפס בהמשך לאביסל כו'

אזעה"צ.

(את ביאור המענה אשאיר למועד אחר)

•

בטרם אמשיך אעיר, כי פעמים רבות כשהיו מכניסים לרבי, בשנים האחרונות, אלבומים מפוארים וכיו"ב, הרבי היה מורה לשאול את מי שהביא האלבום - האם הוא רוצה זאת בחזרה או שברצונו להשאיר אצל הרבי.

הייתה פעם שהבאתי לרבי אלבום תמונות, שכלל גם תמונות מהפעילות - והרב גרונר אמר לי שהרבי שואל אם להחזיר.

שאלתי את הרב גרונר: מאי עדיפא? והוא השיב, שהרבי רוצה שדברים יפים שנתנו לו יחזרו לנותן, כדי שגם אחרים ייהנו מאותם דברים שהשקיעו בהם. אבל מצד שני, הנותן יכול להיפגע שמחזירים לו את הדבר שרצה להעניק - ולכן אני שואל אותך.

עניתי לו שאני מעדיף לקבל את האלבום שהיה אצל הרבי, ובפרט שהרבי עלעל בו.

במקרה דנן, כשהבאתי את הקלסר עם הטורים והכנסתי לרבי, הרבי לא ביקש לשאול אם אני רוצה אותו חזרה או לא - אלא החזיר לי.

•

נחזור לענייננו:

לאחר הכינוס שבתי לאילת במשנה מרץ להמשך עבודת השליחות, וכמובן לקיים את הוראת הרבי להדפיס אלבום.

משום מה הדבר התקדם בעצלתיים. באותם הימים עדיין היו מכינים דברי דפוס באמצעות שולחן אור, חיתוכי נייר ועוד כמה מגבלות שהיום, בעידן המחשבים המפותח, אינם קיימים כבר. בשל כך, ההתקדמות בהכנת האלבום ארכה זמן רב.

באחד הימים, שאלתי את עצמי: הכיצד הרבי מורה לך להכין אלבום וכבר חלפו כמה חודשים ועדיין הדברים בחיתוליהם.

קיבלתי החלטה להתאמץ בכל כוחי ולהשלים את המשימה עד תומה. הנחתי את כל הדברים החשובים ביותר בצד, והתמקדתי בהכנת האלבום בכל כוחי.

בכ"ו אב תשנ"ב השלמתי את המשימה ונסעתי לירושלים. הפקדתי את החומר בדפוס, כדי שידפיסו את האלבום.

לאחר תשעה חודשים בדיוק מיום ליום, בכ"ו אייר תשנ"ג נולד לנו בננו, הרב מנחם מענדל אייזנבך - כיום משלוחי הרבי לאילת.

לזאת היתה כוונתי במיקומה של התשובה שכתב הרבי.

הרבי כתב את תשובתו על הדפסת האלבום צמוד לבקשתנו להיפקד בבן זכר, וזאת למרות שהיו שוליים רחבים די והותר בכל הדף.

לפי הנראה הרבי קשר בין השניים, ומילוי הוראת הרבי הביא את השפע המתבקש.