מערכת COL
|
יום ט"ו תמוז ה׳תשע״ט
18.07.2019
מה שלא ידעתם על בני-ברק: יחס הרבי לעיר התורה והחסידות
לרגל הדרישה של חבר המועצה בבני ברק מראש העיר,להנציח רחוב בבני ברק על שם הרבי כפי שפורסם היום כאן ב-COL, הסופר והמרצה הרב שבתי ויינטראוב מגיש סקירה מרתקת על הקשר של הרבי עם עיר התורה והחסידות בני ברק ● התבטאויות מיוחדות של הרבי על העיר, הקשר ההדוק עם מייסדה הרב יצחק גרשטנקורן והרב לנדא, הפעילות להפצת החסידות בעיר, מוסדות חב"ד ועוד. וגם: איך הגיב הרבי שרצו לברוח מבני ברק בעקבות הטילים במלחמת המפרץ? ● מגזין שישי ● סקירה מרתקת
הרבי בחדרו הק' (jem). משמאל: שילוט בכניסה לבני ברק (ויקיפדיה)
לרגל הדרישה של חבר המועצה בבני ברק מראש העיר, להנציח רחוב בבני ברק על שם הרבי, הסופר והמרצה הרב שבתי ויינטראוב מגיש סקירה מרתקת על הקשר של הרבי עם עיר התורה והחסידות בני ברק.
הרב שבתי ויינטראוב
הרבי דורש מכפר חב"ד ללמוד מבני ברק
מייסד העיר בני ברק הרב יצחק גרשטנקורן זכה לקשר רציף עם הרבי וזכה להערכה בלתי רגילה מהרבי, והרבי אף דרש מהנהלת כפר חב"ד ללמוד מהרב גרשטנקורן כיצד מובילים להתפתחות עיר.
כך למשל במכתב מכ"ז אלול, תשי"ג להנהלת כפר חב"ד כותב הרבי "ביקרני פעמים אחדות מר גערשטענקארן שי'. ואחד מנושאי שיחתנו הייתה גם כן התפתחות בני ברק. ונוכחתי, אשר לא נפלאת היא ולא רחוקה היא, אשר הכפר גם כן יתפתח בכיוון זה. והחיסרון היחידי הוא רק שבבני ברק היה רצון אחד, ורצון זה היה להתפתחות – מה שאין כן בהכפר חב"ד שכל אחד ואחד הוא עולם מלא עם רצונו שלו, ומקיים מרז"ל אין דעותיהם שוות, ולפעמים גם מהדרים בזה.
הרבי ביקש ללוותו בצאתו מההתוועדות
סיפר הרה"ח השליח הרב יצחק דוד גרונר ע"ה "באחת ההתוועדויות של הרבי השתתף מייסד העיר בני ברק הרב יצחק גרשטנקורן, כאשר יצא הרב גרשטנקורן במהלך ההתוועדות, ביקש ממני הרבי ללוותו עד החוצה ולהיזהר שלא ידחפו אותו, לאחר שהר' יצחק גרשטנקורן סבל מכאבי גב והרבי גם במהלך ההתוועדות חשב עליו ודאג לו.
"הבטחתי למייסד בני ברק לעורר את אנ"ש לעזור לו"
במכתב מכ"א תמוז ה'תשט"ו כותב הרבי לרב דובאאוו "לפני כשנה בקרני הרה"ח וו"ח אי"א נו"נ עוסק בצרכי ציבור בעל מרץ וכו' וכו' מוהר"ר יצחק שי' גרשטנקורן, מיסד בני ברק בארץ הקודש ת"ו ומחבר ספר "נעים זמירות ישראל" ועוד. והבטחתי לו לעורר את אנ"ש שיחיו לעזור לו בהפצת ספרו הנ"ל.
"ובאשר בשלהי חודש תמוז או בראשית מנחם אב הבע"ל מתכונן לבקר במדינת אנגליה, הנני בזה לבקש את כת"ר שי' אשר בבקרו במנשסתר יראה לו סבר פנים יפות, ויעזור לו בהפצת ספרו בגדר האפשריות, ות"ח ת"ח מראש.
מסירת פרישת שלום מהרבי על ידי מייסד בני ברק
במכתב מתאריך י"ד טבת, תשי"ד למשפיע הגה"ח ר' חיים שאול ברוק ע"ה שהיה מחותנו של מייסד בני ברק הרב גרשטנקורן כותב לו הרבי בסוף המכתב "בטח קבל פרישת שלום ממני על ידי מחותנו הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ בעל מרץ ובעל מדות כו' מוה"ר יצחק שי' גרשטנקורן."
נסתדר בקהילת בני ברק באופן שהוא שבע רצון
בתאריך ו' אייר תש"ו עוד קודם הנשיאות כותב הרבי להגה"ח רבי יעקב לנדא זצ"ל גאב"ד בני ברק "מזמן לזמן הייתי שואל ודורש אודותיו ועל כל הנעשה אתו, ובפרט בשנים רבות המאורעות האלו. ושמחתי, אשר כפי שספרו לי, נסתדר בקהלת בני ברק באופן שהוא שבע רצון במדה ידועה."
לקרב את בני הישיבות בבני ברק לחסידות
במכתב להגה"ח הרב יעקב לנדא בי"ד מרחשון, ה'תשי"ב כותב לו הרבי "היות שבעירו יש הרבה בני ישיבות ובחורי חמד כן ירבו, בטח ישתמש בהשפעתו הכבירה עליהם לקרבם לרעיון החסידות ולהפיץ המעיינות החוצה. ותשואות חן מראש אם יבשר בשורות טובות בזה."
לפלא שמספר המשתתפים אינו מתרבה
דאגתו לרבי להפצת חסידות בבני ברק היה אחד הדברים הבולטים ביותר. כבר בשנת תשי"ב מבקש הרבי מהמרא דאתרא הרב יעקב לנדא לפעול בקרב בני הישיבות שיטעמו מטעמה של החסידות.
בכ"ג אדר שני תשי"ז כתב הרבי לרב יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב מאנ"ש הותיקים בבני ברק "לפלא שמספר המשתתפים בהתוועדות ובלימוד מבני הישיבות אין מתרבה כדבעי, ומהנכון היה שהמתעסקים בזה יתייעצו באופן חשאי איך לתקן הדבר."
כאשר דיווח הרב זלמנוב שמפני שהישיבות סגורות ב"בין הזמנים" נתמעטו המשתתפים בשיעורי החסידות כותב לו הרבי בד' אייר תשט"ז "לפלא מה שכותב שכיוון שזהו בין הזמנים בישיבות לכן נתמעט מספר המשתתפים בשיעורי דא"ח, כי הרי אדרבה, כשהוא בבין הזמנים פנויים הם יותר וביכולתם להרבות בשיעורים אלו
מקדש מעט בבני ברק יגדל ביותר וביותר
במכתב מתאריך כ"ז ניסן, תש"כ כותב הרבי להרב מנחם ישראל מלוב: "נעם לי לקבל מכתבו מא"ח הפסח, בבשורה טובה בהנוגע להתועדות בסעודתא דמשיחא ובהנוגע לבית הכנסת חב"ד, מקדש מעט בבני ברק, ויהי רצון שזה המקדש מעט יגדל ביותר וביותר עדי נזכה לקיום היעוד דהמשכת וגילוי בית המקדש השלישי ובעגלא דידן.
התפשטות החדר החב"די בבני ברק
בכ"ב באדר תשל"ב כותב הרבי לאחד מחברי ההנהלה בכתי"ק "בברכה לבשורות טובות ובמיוחד מהתפשטות חדר החבד"י בבני-ברק בכמות וגם באיכות". (מקדש מלך' כרך א)
העדר המעלין בקודש מבהיל!
הרבי תבע בכל העת לבסס ולהרחיב את מוסדות חב"ד בבני ברק. בג' בתמוז תשל"ב שיגר הרבי מכתב כללי-פרטי ובטופס מיוחד שנשלח לאנ"ש דבני-ברק כתב הרבי מכתב נוקב במיוחד עקב הבעיות והקשיים בפיתוחם של המוסדות.
אל הבאים על החתום במכתב מיום כ"ג בסיוון ולכל אחד ואחד מאנ"ש דבני-ברק ה' עליהם יחיו
שלום וברכה!
מאשר הנני קבלת המכתב מיום הנ"ל וכו'. והעדר המעלין בקודש (חינוך החבד"י וכו') מבהיל בקהילת קודש שלהם - וכפשוטו שעל כל אחד ואחד וכו', ודי למבין.
...בברכת חג הגאולה - ויהי-רצון שאזכה סוף-סוף לקבל אתחלתא על-כל-פנים - דבשורות טובות מהם ובנוגע לחינוך דכל אחד ואחד מילדיהם שי' במיוחד ופשוט שאין כוונתי לאמתלאות וכיוצא בזה. (התקשרות גיליון 22)
הרחבת הצינורות לקבל ברכות ה'
במכתב מה׳ כסלו, ה׳תש"מ הממוען ל"המשתתפים בהנחת אבן פינה לבנין החדש של התלמוד תורה ובית הכנסת חב״ד בבני ברק, כותב הרבי "וכל זה בחיות פנימי הנובע מפנימיות התורה ועד למסירות נפש יהי רצון שבשיתוף פעולה מכל הגורמים והמשתתפים והתומכים במפעל זה, אשר גם בזה ינהגו באופן דמוסיף והולך, יזכו בקרוב לברך על המוגמר בהשלמת הבנין בהצלחה. וזכות תלמוד תורה ותפילה דרבים, ובפרט בארצנו הקדושה, תעמוד להם בהאמור, ובזה הרי גם הרחבת הצנורות לקבלת ברכות ה׳ בכל המצטרך בגשמיות וברוחניות גם יחד.
"ויז'ניץ ממשיכה את קו השמחה בבני ברק"
ביו"ד אדר שני תשי"ד בא הרבי לנחם את האדמו"ר מקופיטשניץ, לאחר פטירת אחותו הרבנית חוה ע"ה (זוגתו של האדמו"ר רבי אליעזר הגר מויז'ניץ) שנפטרה בג' אדר ב' תשי"ד.
הרבי מקופיטשניץ ביאר באותו מעמד, כי דרכה של ויז'ניץ הוא בקו השמחה, וסיפר אודות זה את הסיפור דלקמן:
"זוגתו של האדמו"ר הרה"ק רבי ישראל מויז'ניץ, נפטרה בתחילת מלחמת העולם הראשונה, ביום י"ג מנחם אב תרע"ד. לאחר ה"שבעה" הגיע לבית האבלים המחותן הרה"ק רבי יצחק מאיר מקופיטשניץ (בימי נדודיו בבריחתו מקופיטשניץ מאימת חיילי הצאר הרוסי שכבשו אז את מזרח גליציה). ואז ציוה האדמו"ר רבי ישראל מויז'ניץ לבניו האבלים שיזמרו "מארשים" בכדי לשמח את המחותן, למרות שהם היו בעצם ימי השלושים".
הרבי הגיב על דברים אלו, שעתה ממשיכה ויז'ניץ את דרך השמחה בעיר בני ברק, בה דרושה מאוד השמחה בגלל אותם הישיבות שהם בקו העצבות. וכן אמר הרבי שבויז'ניץ הדגישו את ענין ה"אהבת ישראל" (שכן הוא שם ספרו של האדמו"ר רבי ישראל זצ"ל). (מתוך הספר 'בסוד שיח' סיפורים ופנינים בין הרבי וגדולי ישראל)
מדוע לא קיימו בבני ברק לקט שכחה ופאה?
בשבת פרשת ואתחנן תשמ"ה הרבי הזכיר במהלך דיון הלכתי את העיר בני בני ברק שנוסדה על ידי יהודים חרדים. בשאלה דן הרבי בנושא לקט ושכחה מדוע לא נוהגים בזה היום. "מפורש בשו׳׳ע הטעם לכך ש׳׳האידנא אין נוהגין בהם לפי שהרוב עכו׳׳ם". ומכיון שכן, הרי כאשר נשתנה המצב וישנם רוב ישראל, כפי שהמצב הוא בארץ ישראל מאז שנתחדשו בה מושבות וכפרים של בני ישראל במשך מאה השנים האחרונות מדוע לא יקיימו מצות לקט שכחה ופאה? כאשר נוסדה העיר "בני-ברק", למשל, על-ידי יהודים חרדים, והיו להם שדות כו' – מדוע לא מצאו לנכון לקיים מצות לקט שכחה ופאה?!.
"נעם לי במיוחד לראות אשר דר הוא בבני ברק"
במכתב להרב יחזקאל הרטמן מי"ג תשרי, ה'תשכ"ח כותב הרבי בהמשך לעבודתו בבית ספר לעבודה סוציאלית "מובן שנעם לי במיוחד לראות מן הכתובת אשר דר הוא בבני ברק, שתקותי חזקה שזהו סמלי לדירתו האמתית שהיא בבני ברק וברוחם ישפיע על המוסד, והבא לטהר הרי מסייעין לו.
בני ברק מפורסמת בשמירת השבת קודש
במכתב מיום כ"ג ניסן תש"כ כותב הרבי ליהודי תושב בני ברק בנוגע לקשיי פרנסה "ובטח בהנוגע אליו, הקישוים מעטים מאשר במקום אחר, כיון שכפי הכתבת דר הוא בבני ברק, הידועה ומפורסמת בשמירת השבת קדש אשר בה, ובעניני תורה ומצוות בכלל, וכיון שנאמר ותשועה ברוב יועץ, הנה עליו להתייעץ עם ידידיו לאחרי שיפרט להם המצב, ואשר עבר עליו עד עתה, והשי"ת יתן להם הרעיון הנכון איך לייעצו".
אולי תעשו אתם עוד בני ברק?
כשהגיע לרבי ראש עיריית בני ברק הרב משה אירנשטיין ז"ל בקיץ תש"נ ודיבר עם הרבי בארוכה ובידידות אודות ביסוס מערכת הכשרות של הרב לנדא, הרבי פתח איתו את השיחה בחיוך והתבטא על בני ברק "כרכא דכולא בה". ביטוי של הגמרא בחולין דף נו "כרכא דכולה ביה ממנו כהניו ממנו נביאיו ממנו שריו ממנו מלכיו". לאחר השיחה עם הר' משה אירנשטיין עבר אחיו הר' מנחם אירנשטיין והרבי שאלו בחיוך "אולי תעשו אתם עוד בני ברק?" והנ"ל ענה "אני מסכים".
לא לעזוב את תל אביב ולעבור לבני ברק
במהלך היחידות של הרבי עם כ"ק האדמו"ר מסדיגורא זצ"ל בד' תמוז תש"מ, העלה האדמו"ר מסדיגורא את מחשבתו לעזוב את תל אביב ולעבור לבני ברק
האדמו"ר מסדיגורא: אף על פי שאי-אפשר לעזוב את תל-אביב, בכל זאת חושב אני לעבור לבני-ברק שהוא מקום תורה.
הרבי: דבר זה עצמו שתל אביב איננה מקום תורה מהווה סיבה – שלא לעזוב, ובפרט שבתל אביב מתגוררים יהודים במספר כמה-פעמים ככה.
בהמשך אמר לו הרבי "לאחר מכן אין להישאר בד' אמות העצמיים אלא "ומילאו את הארץ וכבשוה"; נאמר "פרו ורבו ומילאו את הארץ וכבשוה", ל"פרו ורבו" די בבני ברק, אבל דרוש גם "ומלאו את הארץ" וגם – לא די ב"מלאו את הארץ", אלא דרוש "וכבשוה".
האדמו"ר מסדיגורא: תל-אביב הוא סמוך ונראה.
הרבי: עד שתחנכו תלמידים שאכן יונח אצלם כך, עליכם להימצא בתל אביב, אלא שלאחר מכן כבר יבוא המשיח. בכל אופן שלא תהיה לכם תרעומת על כך שאני מתערב בעניניכם – אך אם אצליח לפעול משהו בכך שתישארו בתל-אביב לאורך ימים ושנים טובות, הנה תבוא עליכם ברכה.
האדמו"ר מסדיגורא: לא חשבתי לעזוב, אלא להיות בשניהם מזה ומזה.
להמתין בבני ברק לימות המשיח
להרה"ג יעקב אשר קופולוביץ, ע"ה רב שכונת "נוה השלושה" בבני ברק, ביקש ברכה עבור הרב הגאון רבי משה לנדא, רבה של בני ברק, שיצליח למעלה מדרך הטבע, מכיון שיש המתנכלים לו בשל היותו חסיד ליובאוויטש, ורוצים לעקור זאת.
כ"ק אדמו"ר שליט"א: חס ושלום לעקור זאת, הוא ישאר חסיד ליובאוויטש עד מאה ועשרים, וגם אחר כך יאריך ימים ושנים, שיהיו בשורות טובות. דולר נוסף: עבור הרב לנדא. דולר נוסף: עבור כל ה"גוטע אידן" בארץ הקודש, ובבני ברק במיוחד.
הנ"ל ביקש ברכה עבור בנו הלומד בתל אביב ובא ללון מדי לילה בבני ברק.
כ"ק אדמו"ר שליט"א: יעזור השי"ת שהוא יהיה מאותם ש"היו מסובין בבני ברק כל אותו הלילה", וימתין שם ל'ימות המשיח'.
(שיח שרפי קודש)
לא לברוח מבני ברק במלחמת המפרץ
ביום י"ב שבט תנש"א בתקופת מלחמת המפרץ תושב באר-שבע סיפר לרבי שאחיו מתגורר בבני-ברק וחושש מפחד הטילים, ורוצה לנסוע לבאר-שבע.
הרבי: הוא יודע מן הסתם – שהרי הוא אמר זאת ב"הגדה של פסח" – שבבני-ברק התגוררו אנשים גדולים ולא ברחו בגלל גויים. אם כן, עליו להמשיך גם כן בבני-ברק..
הנ"ל: שישאר בבני ברק?
הרבי: שישאר בבני ברק והעיקר שילמוד שם תורה ויקיים מצוות בהידור! ואל תבהלו כל כך אם יעשה ההיפך גם אני לא אתרשם מכך.
"בבני ברק יש ישיבות אין מה לפקפק"
בתקופת מלחמת המפרץ בתאריך ג' אדר תנש"א עברה אשה בחלוקת הדולרים וסיפרה שהיא ומשפחתה נוסעים לארץ הקודש לבני ברק. הרבי ענה: "שיהיה בשעה טובה, שם יש ישיבות אזי אין לכם מה לפקפק, שיהיו בשורות טובות."
אפילו בנוגע לבני ברק מנסים לשנות את ההנהגה
במכתב לפרופסור ירמיהו ברנובר על דבר ההצעה להקים עיר של אקדמאים שומרי תורה ומצוות בארץ הקודש ומשם רואים את חרדתו של הרבי לגורלה הרוחני של בני ברק. המכתב מתאריך כ"ב אייר תשל"ג:
"לכתבו בהמשך למה שדברנו, הקמת עיר בארץ ישראל שכל חייהם יהיו מבוססים על התורה ועל המצווה, וכותב הסברה שתהיה עיר של אקדמאים, יש להיזהר אפילו בדיבור על דבר זה, שלא יטילו אימה ופחד במשרדים מסויימים שבדעת הארגון או בדעת חב"ד לבנות ולכונן עיר כזו, שאז עלול שלא ירצו לעזור בכלל, כיון שיתנגדו ביותר לעיר דתית מסוג זה.
וכמו שנראה שאפילו בנוגע לעיר בני ברק מחפשים כמה דרכים ותחבולות לשנות חס ושלום ההנהגה שהייתה בה עד עתה.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
