שמעו משהו שהוא עבורי נקודת מפתח בחיים.

ידיד שלי עמד לפתוח עסק חדש בתחום שהשוק די רווי בו. אינני איש עסקים והבנתי בזה די דלה, אבל זה היה לפני לא מעט שנים ואני חשתי עצמי אז מאוד חכם ומצאתי לנכון להאיר את עיניו שהשוק מאוד רווי בתחום אליו הוא נכנס, יש פה סיכון גדול ועוד דברים שאנשים שלא מבינים אומרים למי שמנסה לפתוח עסק חדש. הידיד שהינו מבוגר ממני בכשני עשורים אמר לי כך: מהניסיון שלי, לשמונים אחוז מהעסקים שאתה רואה סביבך, לפחות שמונים אחוז מהאנשים אמרו שהעסק לא יצליח מסיבות 'הגיוניות' כאלה ואחרות. העסקים ששרדו הם של אנשי עסקים טובים שהקשיבו רק לעשרים אחוז מהיועצים.

אני, אגב, מאז חש עצמי הרבה פחות חכם.

פרשת שלח (בחו"ל) היא מורה לחיים.

לפני וגם תוך כדי כל התמודדות שווה לפתוח את הפרשה וללמוד אותה, יודעים מה, אפילו רק לקרוא כמו סיפור.

בכל התמודדות או לפני כל החלטה גורלית יש לפנינו נתונים. הנתונים הם יבשים, כמעט שחור ולבן. ההחלטה שלנו תהיה תלויה בפרשנות שלנו לנתונים או לאירועים, בצבע שאנו נצבע את הנתונים. האם נשאיר אותם בשחור, האם נצבע בוורוד וצהוב זוהרים ומאירים או באפור וחום כבדים וחשוכים?

שנים עשר ראשי העדה נשאו לתור את הארץ. ארבעים יום הם היו בה, ראו את כולה. את אנשיה העזים והענקיים, את מרחביה היפים, את עריה הגדולות והבצורות והריה אשר בחלקם יושבים חיתים, יבוסים ואמוריים. הם ראו ואף נשאו בשניים את פירותיה הכבדים מנשוא, גם את מימי נחליה ונהרותיה אשר על ידם יושב הכנעני הם תרו. ארץ זבת חלב ודבש היא ללא ספק, בזה הם הודו פה אחד.

אלו הם הנתונים, מכאן ואילך באה הפרשנות.

כמעט כמו בקביעה של הידיד שלי, גם כאן, שמונים ושלשה אחוזים מבין שנים עשר הנשלחים צבעו את הנתונים בצבעי שחור, אפור וחום. "אפס כי עז העם.. לא נוכל לעלות כי חזק הוא ממנו.. הארץ אשר עברנו בה לתור אותה, ארץ אוכלת יושביה היא", וכמובן הסיכום הנפלא שמסביר הכל, "ונהי בעינינו כחגבים" ובמילא אך טבעי ש"וכן היינו בעיניהם".

אבל כלב בן יפונה, קצת כמו הידיד שלי, צבע את אותם הנתונים בדיוק בצבעים אחרים לגמרי: "עלה נעלה וירשנו אותה.. הארץ אשר עברנו בה לתור אותה טובה הארץ מאוד מאוד.. אם חפץ בנו ה' והביא אותנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר היא זבת חלב ודבש".

וזה חברים כל הסיפור, סיפור חיינו אנו כולנו.

אז שיהיה בהצלחה.

שבת שלום,
הרב זלמן וישצקי