מערכת COL | יום ה' ניסן ה׳תשע״ט 10.04.2019

לעסוק בחמץ בערב פסח?! / הרב אלי וולף

תגיות: אלי וולף
כשרבי לוי יצחק חזר לחדר בו הם התגוררו, החל לדבר במר-לבו על שפל המצב בו הוא היה: "במה העסקתי את עצמי יום לפני חג הפסח – בהתרוצצות לבקש חמץ... ולבסוף פרץ בבכי רם, בכי-תמרורים, מעומק לבו"... • הבכי המרטיט שלו בערב חג הפסח, אמור להיות 'צלצול מעורר' עבורנו • טור מעורר מאת הרב אלי וולףצלצול מעורר
לעסוק בחמץ בערב פסח?! / הרב אלי וולף
רבי לוי יצחק שניאורסון. ברקע: אפיית מצות במחתרת (צילום: יעקב עלמן)

לעסוק בחמץ בערב פסח?! / אלי' וולף

ביומן זכרונותיה של הרבנית חנה ע"ה, אמו של הרבי, היא מספרת (חוברת ט) על מאורעות חג הפסח השני שהיא חוותה, יחד עם בעלה, רבי לוי יצחק נ"ע, במקום גלותו, בעיירה הנידחת ציאילי שבערבות קזחסטן.

כאילו לא די ברעב המתמיד, בקשיי הגלות הנוראים, בבדידות, בחוסר הבטחון בקורת גג – גם הפסיקו לתת לרבי לוי יצחק את קצבת הלחם שכולם היו זכאים לה. הרבנית הסדירה לעצמה מסמכים המעידים שהיא "מפונה מאיזור החזית" וככזו היתה זכאית לקצבת לחם, ומקצבה זעומה זו, שאינה מספיקה לאדם אחד, התחלקו היא ובעלה...

מבירורים שעשתה, גילתה הרבנית חנה חוק, הקובע שיש לתת קצבת לחם לכל אלו שעברו את גיל שבעים, גם אם אינם עובדים, ועם העתק פסיקת החוק ניגשה אל האחראי על חלוקת הלחם. כשהלה ראה את תעודתו של רבי לוי יצחק, ענה בגסות-רוח: לאדם זה, גם אם יהיה בגיל מאה, באם הוא לא יעבוד, לא אתן לו לחם...

הרעב מכרסם, ורבי לוי יצחק והרבנית חנה מנסים להשיג אישורים לקצבת לחם. "מי שלא חווה זאת על בשרו – כותבת הרבנית ביומנה – אינו יכול בשום אופן לתאר לעצמו את הפחד מלהישאר רעב ללחם ממש"...

ערב חג הפסח הגיע, הרבנית חנה היתה טרודה בהכנת הבית לחג, ורבי לוי יצחק נאלץ ללכת למקום מסוים להסדיר משהו סביב קצבת הלחם.

רבי לוי יצחק לא הצליח במשימתו, השיבו את פניו ריקם, אבל בדרכו לשם הבחין בו יהודי שזיהה אותו מן העבר. "מה מעשיכם כאן - אמר האיש - אני מבין היטב, שכן דומני שהנכם מן ה"שניאורסונים". אימרו לי, האין אתם מיקטרינוסלב?"

מתברר שגיסו של יהודי זה עמד בשעתו לדין-תורה אצל רבי לוי יצחק. יהודי זה שהועסק בציאילי במפעל מקומי, הוציא ארבע כוסות זכוכית חדשות עם תחתיות, ומסר אותם בהחבא לרבי לוי יצחק עבור חג הפסח.

"אינני יכולה לתאר בכתב – כותבת הרבנית – עד כמה חגיגיים נראו הכוסות בתנאים בהם חיינו אז. לא רק כלים כשרים לפסח, אלא כלים חדשים!"...

כשרבי לוי יצחק חזר לחדר בו הם התגוררו, החל לדבר במר-לבו על שפל המצב בו הוא היה: "במה העסקתי את עצמי יום לפני חג הפסח – בהתרוצצות לבקש חמץ"...

הרבנית מתארת כיצד בעלה האריך בדבריו, כשהוא מתאר בפירוט את השפל שבדבר, "ולבסוף פרץ בבכי רם, בכי-תמרורים, מעומק לבו"...

הרבנית ממשיכה ומתארת כיצד רבי לוי יצחק ניסה להעמיד את כלי הזכוכית במקום בטוח, הרחק מכלי החמץ, ומאחר והוא עשה זאת בעודו מתוח ונרגש: "נפלו הכלים מידיו ונשברו, הכוסות כמו התחתיות, מלבד תחתית אחת"...

את תיאור מאורע זה היא מסיימת: "במשך החג שתינו, איפוא, מהספל ששימש אותנו לנטילת ידיים"...

* *

ברוך ה' אנחנו לא חיים בגלות ציאילי, תודה לא-ל אנחנו לא חווים את הקושי הנורא שהיה מנת חלקם. לא מיני' ולא מקצתי'.

אבל הבכי המרטיט שלו בערב חג הפסח, אמור להיות 'צלצול מעורר' עבורנו.

נמצאים ב"ערב פסח", על כל המשמעויות שלו, ובעיקר אלו הרוחניים. עלינו "לצאת ממצרים", לפרוץ את ההגבלות והמסגרות שקיבענו את עצמינו בתוכם, אנו עומדים בערב יום הבהיר י"א בניסן, עוד מעט נקיים את מצוות אכילת מצה, מאכל האמונה – אלו ימי "ערב פסח",

האם אנחנו באמת נמצאים שם, מתרוממים קצת, או שמא אנחנו עסוקים עם ה"חמץ" השגרתי שלנו, עם מחשבות ועיסוקים הנובעים מאותו "שאור שבעיסה", "בהתרוצצות לבקש חמץ".

כדאי שנצייר לעצמינו את הרגע הזה, בו הוא יושב שם במר לבו, שואל את עצמו במרירות ובוכה מעומק נפשו: "במה העסקתי את עצמי יום לפני חג הפסח – בהתרוצצות לבקש חמץ"...

שיהיה לנו פסח כשר ושמח!
הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.