`אין כמו חיוך לקרב את הילד`

אני זוכר את אותו יום הראשון. זו הייתה חווית הילדות שלי הגדולה ביותר. החיידר שלי היה בשכונת 'שערי חסד' והמלמד שלי היה 'המלמד האגדי' ר' ישראל יעקב ויינברג. המראה שעד כעת חרות בזכרוני הוא החיוך הגדול שהוא העניק לי בבואי לחיידר ביום הראשון. אני, ילד רגיש וביישן, והוא מחייך אליי, זה הרגיע אותי. הוא הושיב אותי ליד השולחן והתחיל בלימוד ה - א' ב'. לפתע נפלו מלמעלה המון צימוקים . הרעבע אומר לי: "אלו הצימוקים שזורק המלאך הטוב לילדים שמתחילים ללמוד את הא"ב הקדוש".

הרב נפתלי רוט מספר על יומו הראשון בחיידר. בתמונה: הרב רוט סמוך לאוהל הק' בליובאוויטש, עדיין מתרגש.. צילום: ש. ריבקין

התבוננתי למעלה וראיתי שהצימוקים נופלים מעיגול גדול למעלה שממנו השתלשלה מנורת החשמל ושאלתי אותו בחמימות: "האם שם, בעיגול למעלה, נחבאים המלאכים", אני זוכר שהוא חייך ברוך, אני חושב שזה מה שהחדיר בי בכל השנים כאיש שעוסק בחינוך את הידיעה שאין כמו חיוך לקרב את הילד. ורק זו השיטה הטובה לחנך ולהתקרב אליו, בדרכי נועם. מתוך עיתון בקהילה :

הצטרפו עכשיו לכל החדשות החמות של 'קול חב"ד' בווטסאפ

לכתבה זו התפרסמו 3 תגובות - לקריאת כל התגובות

למקרה שפספסתם

הוסף תגובה

3 תגובות

ב"ה
תודה לר' נפתלי שי' רוט על האיזכור על המלמד שלו, עם שמו. הוא אכן הי' מלמד אגדי, וגם לעת זקנה הי' מלמד "חי" ואוהב את תלמידיו.

מאיפה אתם שולפים תמיד תמונה מתאימה כל כך. כל בכבוד.

ב"ה שהיה לי את הזכות להיות תלמידו של , מי שכ"כ מסור לענייני ורווחת תלמידו, ומעביר את המסר החינוכי בטוב טעם, כמו הרב נפתלי רוט. רק חבל שכל מיני מסיתים ומדיחים למיניהם, שאינם שייכים היום למשפחת ליובביץ (ואולי אף פעם לא השתייכו?), ולא יכלו לראות בהצלחתו המופלגת של ר' נפתלי, גרמו לכך שיעזוב את המוסד המפואר של תורת אמת.
בתור אב לבני, אני יכול רק להיות מתוסכל מהעובדה שבני לא יזכה להיות ממחונכיו של ר' נפתלי, ולספוג את האווירה החסידית ממלמד 'אגדי'.
אשריך ר' נפתלי!!!

נצפה באתר

עוד באתר