נרשם ע"י יוסף יצחק קעלער

מתולדות ר' יעקב שלמה גאלדבערג

בביקורו של ר' בנציון שם טוב בארץ הקודש בשנת תשי"ז אמר לר' דוד גאלדבערג מירושלים (תלמידו של ר' אלטער שימחאוויטש) שיכול לשלוח את בנו הת' יעקב שלמה לאנגלי' ושם יסדרו עבורו 'אפידייוויט' שיוכל לנסוע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי. בכ"ה תשרי תשי"ח הגיע לאנגלי', ור' בנציון שם טוב נסע כבר להרבי.

התמים ר' שמואל מנחם מענדל ליבעראוו חתנו של ר' מענדל פוטערפאס לקח אותו משדה התעופה, והת' יעקב שלמה גאלדבערג התאכסן בביתו כמה ימים, ואח"כ נסע ללמוד בישיבה באנגלי'. ר' בנציון הלוי שגלוב סידר את האפידייוויט עבורו, ושלחו לו מהמזכירות את החוברות 'קובץ ליובאוויטש'. ובה' ניסן חזר ר' בן ציון שם טוב לאנגלי' ולקח את הת' יעקב שלמה גאלדבערג להרבנים והאדמו"רים שבלונדון שיברכו אותו לקראת הנסיעה להרבי.

בערב הפליגה האני' מאנגלי' לארה"ב (כשהת' יעקב שלמה גאלדבערג נמצא על סיפון האניה), וביום הבהיר י"א ניסן תשי"ח הגיע יעקב שלמה להרבי.

ועד להפצת שיחות

בשנת תשי"ח קנה הת' שלום דובער פוטערפאס קנה ביחד עם חבר המזכירות הרמ"ל ראדשטיין מכונת קופיר, שיתקתקו עליו את שיחות כ"ק אדמו"ר. והת' ברוך שלום הכהן (בר' מיכאל יהודה ארי' ליב) היה מתקתק את השיחות.

לקראת חג השבועות תשי"ח הכינו [ביוזמת התמים יהודה ליב ראסקין (שעבד במזכירות צא"ח)] מטעם 'מחלקת חזרת דא"ח בבתי כנסיות שע"י צעירי אגודת חב"ד' ליקוט משיחות כ"ק אדמו"ר לנאום בחג השבועות, וכ"ק אדמו"ר הגיה את השיחה, ויצא לאור במימיוגראף (סטענסיל) לפני שבת פרשת במדבר (ונוספו בו מראי מקומות, בתוך סוגריים).

וכך הגיה כ"ק אדמו"ר שיחות מדי שבת בשבתו, ויצאו לאור לקראת השבת או המועד, מחג השבועות תשי"ח עד חג השבועות תשי"ט. השיחות נאספו לפונדק אחד ונדפס בכותרת 'לקוטי שיחות' ע"י צעירי אגודת חב"ד.

וביומנו של ר' צבי הירש גאנזבורג מיום עש"ק במדבר תשח"י (שעה ה' אחרי הצהריים) כתב:
תוכן השיחות דליל ב' דחה"פ כבר נדפס. כן יצא בסטנסיל שיחה לנאום בחג השבועות , וכ"ק שליט"א הגיהה.

וביומנו של ר' צבי הירש גאנזבורג מיום ב', י"ד סיון תשח"י, (שעה שתים עשרה לילה) כתב:
כבוד קדושת אד"ש, הגיה ביום ה' [פרשת נשא, י' סיון] את קטע השיחה די' שבט תשי"ג , בכדי לחזור אותה בבתי כנסיות בש"ק, וזו היא כבר השיחה השני' היוצאת ע"י צא"ח, בתור חומר לנאומים בבתי כנסיות. הרב חודקוב כשמסרה לכ"ק אד"ש, אמר כ"ק שליט"א: עס זיינען דאך שוין דא כמה שיחות בקובץ ליובאוויטש וכו', ויאמר לו הרב חודקוב שרוצים להוציא שיחה זו בתור חומר מיוחד לש"ק זה, ויאמר כ"ק אד"ש: טוב, אגיה אותה. נדפסה במימיוגראף (סטענסיל).

רשימת החוזרים בבתי כנסיות ב"ה מתרבה, וכנראה שישנם יותר על מאה חוזרים כ"י.
החוברת השניה יצא לאור בכותרת:

ב"ה
קטע משיחת כ"ק אדמו"ר שליט"א
מי' שבט ה'תשי"ג
– מרשימת השומעים –
ש"ק פ' נשא
יצא לאור ע"י מחלקת חזרת דא"ח בבתי כנסיות
שע"י
צעירי אגודת חב"ד
770 איסטערן פארקוויי
ברוקלין 13, נ.י.
שנת חמשת אלפים שבע מאות ושמנה עשרה לבריאה
ומיספור העמודים היה 5-8 (המשך למיספור העמודים 1-4 של חוברת הראשונה)

חוברת השלישית יצא לאור בפרשת בהעלותך תשח"י, ובדף השער נרשם:
ג. תוכן ענינים בדא"ח לחזור בהבתי כנסיות

ש"פ בהעלותך.
יצא לאור ע"י מחלקת חזרת דא"ח בבתי כנסיות
שע"י
צעירי אגודת חב"ד
770 איסטערן פארקוויי
ברוקלין 13, נ.י.
שנת חמשת אלפים שבע מאות ושמנה עשרה לבריאה
ומעבר לדף נדפס:

פתח דבר

בזה הננו מוציאים לאור ענינים המתאימים לחזור בבתי כנסיות בש"ק הבע"ל פ' בהעלותך.

קטע משיחת כ"ק אדמו"ר שליט"א, יו"ד שבט תשט"ז.

קטע משיחת כ"ק אדמו"ר שליט"א, שבועות תשי"ז

מרשימת השומעים


ובהיות שלעולם ילמוד אדם במקום שלבו חפץ, ע"כ הננו מביאים ג"כ מראה מקומות ממאמרים ושיחות שונות המתאימים לפ' השבוע..

מחלקת חזרת דא"ח בבתי כנסיות
שע"י
צעירי אגודת חב"ד

א' פ' בהעלותך, י"ג סיון, ה'תשח"י

ומני אז היה יוצא בכל יום א' בשבוע 'תוכן ענינים בדא"ח לחזור בבתי כנסיות' של שבוע ההוא,
ויצאו לאור נו חוברות מחג השבועות תשי"ח עד ש"פ במדבר תשי"ט [ומיספור העמודים מחוברת ג ואילך היה [9]-[648] (בהמשך ישיר למספר העמודים של שני החוברות הראשונות)].

ולקראת חג השבועות תשי"ט יצא לאור חוברת 'א (נז)' של תוכן ענינים בדא"ח לחזור בבתי כנסיות (תאריך הפתח דבר: 'א, ר"ח סיון, ה'תשי"ט') [ומיספור העמודים היה [649]-[660] (בהמשך ישיר למספר העמודים של נו החוברות הראשונות)].

השיחות הוכנו ע"י החוזר ר' יואל הכהן שי' כהן ונערכו מחדש ע"י ר' צבי הירש גאנזבורג ור' יהושע דובראווסקי , והת' יעקב שלמה גאלדבערג העתיק את השיחה על גבי מכונת כתיבה והכניסה להגהה לכ"ק אדמו"ר.
בשנת תשי"ח העתיק את השיחה בקומת המרתף ב676 איסטערן פארקוויי, ובשנת תשי"ט עבר להעתיק את השיחה בחדרו של הנהלת ישיבת תומכי תמימים (שנודע בתור חדרו של ר' דוד ראסקין [ושימשה כמשרד צא"ח עד לקניית הפארבאנד]).

כשהיה ר' בן ציון שם טוב בבית חיינו , היה נכנס מזמן לזמן להחדר שמתקתקים בו את השיחה ונעמד ליד המתקתק ומחכך ידיו בהנאה (והיה אומר: 'א מחיה, א מחיה') .

לקראת שנת המאתיים להסתלקות הבעש"ט יצאו לאור חוברות אלו מכורכים ע"י צא"ח בכותרת: 'לקוטי שיחות, מלוקט משיחות כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש מסודרים על פרשיות השבוע חגים ומועדים'.

ולקראת ערחגה"ש שנת המאתים להסתלקות הילולא דהבעש"ט זי"ע הוציא לאור הרב"צ שם טוב את הלקוטי שיחות בהוצאה שניה ע"י צעירי אגודת חב"ד סניף לונדון.

וזהו לשון הפתח דבר ללקוטי שיחות כרך ב על ספר במדבר דברים (הוצאה שני' הנ"ל):
בזה הננו מוציאים לאור "בהוצאה שני'" את הליקוטים משיחות כ"ק אדמו"ר שליט"א, שהם קטעים מהתועדויות בזמנים שונים, אשר הם קלי הבנה וגם מתאימים לחזור עליהם ולנאום בבתי כנסיות, יצאו לאור ע"י מחלקת חזרת דא"ח בבתי כנסיות שע"י צעירי אגודת חב"ד בברוקלין נ.י. בשנת תשח"י-ט, הוצאה זו היא העתקה מההוצאה הקודמת בלי שום שינויים.

צעירי אגודת חב"ד
סניף לונדון
ערחגה"ש שנת המאתים להסתלקות הילולא דהבעש"ט זי"ע
Obtainable at
MERKOS L’INYONEI CHINUCH
(British Section)
Lubavitch House
109/111 Stamford Hill
London N.16.
Stamford Hill 0969

הלקוטי שיחות נדפס ב'לינעטייפ' בשנת תשכ"ב (כרך ראשון (ח"א) על הספרים בראשית שמות ויקרא יצא לאור לקראת י"א ניסן, והכרך השני (ח"ב) על הספרים במדבר דברים (והוספות) יצא לאור לקראת כ"ף מנחם אב).

[ובמכתב י"ט אד"ר תשכ"ב להרחמ"א חדקוב (נדפס בספר ימי תמימים ח"ג ע' 117) כתב ר' אפרים וואלף: 'מפאת שביתת הדואר כאן, שולחים אנו מכתבינו זה על ידי הגב' שפריצר תחי' הנוסעת אי"ה ביום ראשון לברוקלין.

ע"ד השיחות שכת"ר הבטיח לשלוח לנו לפני כמה ימים, הנה בגלל השביתה הנ"ל אין כל אפשרות לקבל כאן כעת שום משלוחים בדואר. מצד שני התחייבנו לשלוח שיחות לאנגליה ממה שאנו מדפיסים כאן וג"כ זה אי אפשר מפני השביתה. לכן בקשתי במקום שכת"ר ישלח לנו, לשלוח אותם לידידינו הרב"צ שי' שמטוב ללונדון. אינני יודע כמה שיחות יש לכת"ר עבורנו אבל בשקט לפי השערתי יוכל לשלוח להנ"ל אחד עשר שיחות כרכים. לבסוף כשקשרי הדואר יתחדשו אי"ה נשתווה בינינו ונקבל או נשלח העודף המדוייק...

נ.ב. באם תוכלו לסדר את הנ"ל, נבקש גם להעביר מכתב זה הרצוף בזה אל הרב"צ שי' מטעם כי הדואר שובת כאן ואי אפשר לשלוח לנו מכאן']

ובשנת תשכ"ג (שנת הק"נ להסתלקות כ"ק אדמו"ר הזקן) הגיה כ"ק אדמו"ר מדי שבת בשבתו ומועד במועדו שיחות על סדר השנה, השיחה הראשונה שהוגהה על פרשת בראשית יצא לאור לקראת שבת פרשת בראשית, והשיחה האחרונה בסדרה זו על שמחת תורה יצא לאור לקראת שמחת תורה תשכ"ד. ובשנת תשכ"ד נדפסו שיחות אלו גם כן ע"י צעירי אגודת חב"ד בשני כרכים (ח"ג על בראשית שמות ויקרא וח"ד על במדבר דברים (והוספות)).

בחודש ניסן תשכ"ז היה מענה מכ"ק אדמו"ר שליט"א לר' בנציון שם טוב בנוגע להשיחות הבלתי מוגהות, בזה הלשון: אין ליסד משרד כי ישנם די והותר. להפיץ השיחות אין מוגהות ומחוץ לתלמידי תו"ת, יכולות השגיאות שייחסום אלי למרות כל ההזהרות בזה להביא לתוצאות בלתי רצויות וד"ל, משא"כ לספרי רבותינו שמוציאים לאור שנוסף על קדושתם ואמיתתם באמת לאמיתן – שזהו סו"ס העיקר הרי הם גם מוגהים וכו' ועד"ז בנוגע להג"ה ע"ד השמועסן טאלקס, אידישע היים וכו' . עכ"ל הקדוש. ואח"כ כתב הנ"ל לכ"ק אדמו"ר שליט"א מה שאמר לו חדקוב שי' שהעיקר תלוי באדם הלומד, אויב דער וואס לערנט איז א אחראי וכו' אז אפשר כו', ושאל עוד כמה ענינים, השיב כ"ק אד"ש: אעה"צ בכהנ"ל. ומשמע שכ"ק אדמו"ר שליט"א מסכים לזה (להפצת השיחות הבלתי מוגהות) .

לקראת פרשת עקב, כ"ף מנחם אב, תשכ"ז, החליט הרב"צ שם טוב להדפיס כל שבוע את השיחות המוגהות כבר של כ"ק אדמו"ר בקונטרסים שבועיים למען ילמדו בכל שבת את שיחות כ"ק אדמו"ר, והעסיק את התמים ר' זלמן (בר' חיים חייקל) שי' חאנין שידפיס את השיחות (המוגהות), ואת התמים ר' ברוך ווילהעלם שיעסוק בהפצת השיחות בבתי אנ"ש ובתי כנסת ובחוצה. והיה תובע מהאברכים והתמימים שילמדו את השיחות בין מנחה למעריב בליל שבת קודש ("שיחות, שיחות").

זה היה התחלת התפקיד החדש של 'ועד להפצת שיחות' – הפצת שיחותיו המוגהות של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו.