חוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח-2018 הוא חוק שאושר בכנסת, ונועד להגביל את השימוש במזומנים, כדרך להילחם בהון השחור. החוק ייכנס לתוקף ב-1 בינואר 2019 למניינם, ובהתאם לו בעסקה שמחירה עולה על 11,000 ש"ח יאסר על עוסק לשלם או לקבל תשלום במזומן שגובהו עולה על 10% ממחיר העסקה או 11,000 ש"ח, הנמוך מבין השניים. בעסקה בין מי שאינם עוסקים, הסכום של 11,000 ש"ח במגבלה זו גדל ל-50,000 ש"ח.

"עברתם על חוק המזומן – שילמתם ביוקר"

רשות המסים יוצאת בקמפיין הסברה לחוק לצמצום השימוש במזומן:
רשות המסים השיקה בסוף השבוע האחרון מסע הסברה רחב היקף באמצעי התקשורת השונים, הכלליים והמגזריים, תחת הסיסמה "עברתם על חוק המזומן – שילמתם ביוקר", שמטרתו להציג לציבור את החוק לצמצום השימוש במזומן שיכנס לתוקף ב-1.1.2019, את עיקרי הוראותיו וההגבלות הקבועות בו. חיים הכט נבחר להוביל את הקמפיין.

הרשות השיקה בשבוע שעבר דף חדש וייעודי באתר הבית שלה ובו ניתן למצוא את לשון החוק, מדריך מידע וחוזר מקצועי. בקרוב יפורסם מקבץ שאלות ותשובות ולאחר מכן גם יושקו שלושה יישומים הרלוונטיים לחוק.

החוק לצמצום השימוש במזומן נועד לצמצם את ההון השחור ולסייע במאבק בפעילות פלילית, לרבות פשיעה חמורה, העלמות מס, הלבנת הון ומימון טרור.

החוק כולל, בין היתר, הגבלות על השימוש במזומן ובשקים. ההגבלות הללו חלות על עוסק, אדם שאינו עוסק, תייר, רו"ח ועו"ד בעת מתן "שירות עסקי" ללקוח. החוק הוא תוצר של ועדת לוקר, שסברה כי בשל היות המזומן אנונימי, ולא ניתן לאתר את זהות המשתמשים בו, הדבר מאפשר לבצע בקלות פעילות מסחרית ופיננסית הרחק מעיני הרשויות. לכן, המליצה הוועדה על מתווה לצמצום הדרגתי של השימוש במזומן ובמקביל קידום והגדלת השימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים.

בחוק נקבע לראשונה כי שני הצדדים לעסקה (ולא רק העוסק) נושאים באחריות לציות להוראות החוק בעת ביצוע העסקה. בין עיקרי החוק:

בעסקאות עם עוסק מעל 11,000 ₪ - ניתן לשלם במזומן 10% ממחיר העסקה או 11,000 ₪, לפי הנמוך ביניהם.
בעסקאות בין אנשים פרטיים מעל 50,000 ₪ - ניתן לשלם במזומן 10% ממחיר העסקה או 50,000 ₪, לפי הנמוך ביניהם.
איסור תשלום בצ'ק פתוח.

על פי החוק החדש, כל עסקה שעלותה ללקוח מעל 11,000 ש"ח, תהפוך לעסקה שסך המזומן בה לא יעבור את רף ה-10% מכלל עלות העסקה. לחילופין, במקרה של סכומים גבוהים בהרבה, הרף של 11,000 ש"ח יהיה הכסף המזומן היחיד שישולם עליה, גם אם מדובר בהרבה פחות מ-10% מערך העסקה.

כלומר, אם אדם חותם על עסקה של 150 אלף שקלים, הוא לא יוכל לשלם יותר מאחד-עשר אלף שקלים במזומן. כל היתר, בהמחאה, בהעברה, באשראי ובכל דרך שרשויות המסים יוכלו לעקוב אחרי נתיב הכסף. בהתאם לכך, ברכישה של מוצר שמחירו 20,000 שקלים ניתן לשלם במזומן רק עד 2,000 שקלים, וברכישה של מוצר שמחירו 300,000 שקלים, התקרה למזומן תהיה 11,000 שקלים.

הוי אומר: לקיוסק ולמכולת – אפילו לרכוש מכשירי חשמל לזוג הצעיר – עדיין תוכלו ללכת ולקנות במזומן. כך גם תוכלו לשלם ברשתות המזון במזומן. אבל הכספים הגדולים – ינוטרו.

הקלה אחת שהתקבלה, עוסקת בכספים שעוברים מיד ליד בין אנשים פרטיים, שאינם בעלי עסקים רשומים. במקרה כזה, הסך של 11,000 ש"ח גדל עד לחמישים אלף שקלים.

עסקה בתשלומים, על פי החוק, נחשבת לאחת, לעניין חיובה להיעשות שלא במזומן אם הסכום הכולל שלה מעל 11,000 שקלים. בעסקת שכירות שאינה משולמת באופן חודשי, אלא רק פעם בתקופה (פעם ברבעון או בחצי שנה) תחושב העסקה לפי גובה כל תשלום, ולא לפי חלוקה לחודשים.

ההקלה המשמעותית בחוק היא העברות בין קרובי משפחה (בן זוג, הורה, סב, בן, בת, אח או אחות וילדיהם, נכד או נכדה ובני זוג של כל אחד מאלה, וכן אדם אחר הסמוך על שולחנו, כלשון החוק). כמובן, שבמקרה שעובדים אצל בן משפחה – אין כל הקלות.

הציבור החרדי, רגיל לשלם במזומן
אולמות השמחה והאירועים, או מדוייק יותר, בעלי השמחה, יצטרכו לשנות הרגלים. מקובל כיום שאת התשלום על האולם – משלמים תמיד במזומן, לאחר ש'פותחים את הכספת'. כאן מדובר בסכומים גדולים הרבה יותר מ-11 אלף שקלים. במרבית המקרים, בעלי השמחה משלמים בכספים ש'גלגלו' מגמ"חים קטנים, או הלוואות מחברים.

אין נאמן כמו מזומן
הגמ"חים הקטנים הם אכן עקב האכילס של רשות המיסים. כשהדיונים בוועדת הכספים על הסדרת הגמ"חים מתקיימים, איש אינו מדבר על הגמ"חים הקטנים. הגדולים – נזהרים כבר היום, ואינם מפקידים או מעבירים מ'חשבון' אחד למשנהו, בלי שהדברים עוברים בצורה מוסדרת.

רק השבוע התקיים בוועדת הכספים של הכנסת דיון בתקנות מס הכנסה שהינן נגזרת מהסכם בין למעלה ממאה מדינות – הסכם ה- CRS (קומון ריפורטינג סטנדרט) עליו חתומה גם מדינת ישראל, הסכם המחייב חילופי מידע בין רשויות המס השונות. על פי ההסכם על בנקים במדינות השונות לרכז את המידע אודות תושבי מדינות זרות המתגוררים במדינות בהן יש להם חשבונות בנקים ולהיפך.

המעניין הוא, כי מה שמנע את ההצבעה הסופית על התקנות הייתה התנגדות נציגי משרד האוצר, לקביעת תקופת מעבר (עד 2023) ארוכה לעניין הגמ"חים. ובכל זאת, מניסיונם של לווים רבי, ובעיקר מפקידים – בגמ"חים הגדולים כבר מזמן לא פתוחים לקבל הפקדה מפלוני שתירשם על שם אלמוני וכדומה. חלפו הימים, עם החרגה והארכה או בלעדיהן.

גמ"חים שקופתם מחזיקה 100 אלף שקלים או 200 אלף במזומן, נחשבים קטנים מאוד, והסכומים שמופקדים אצלם, נשמרים אצל בעל הגמ"ח, יהודי מקומי חביב בדרך כלל, שמלווה רק לאנשים שהוא מכיר ולפעמים אפילו אינו מבקש ערבים.

נכון, מדובר בסכומים קטנים מאוד ביחס להון השחור של מדינת ישראל כולה, 5,000 או 10,000 שקלים (במילים אחרות, 1,000, 1,500 או 2,000 – 2,500 דולר. כן השטרות הללו עודם קיימים לא רק בערכם היציג) אבל עדיין, זהו בהחלט כר נרחב לכספים מזומנים שמסתובבים בשוק החרדי, ולאו דווקא כשמקורם בעבודה בשחור.

ועוד נקודה: מה יעשו קשישים שלא יודעים מהו כרטיס אשראי? גם להם יש עסקאות, ולא מעטים מהדור הוותיק שאנו מכירים, שומר אמונים לפק"מ בלאטה, וצועד פעמיים-שלש בחודש אל פקיד הבנק כדי למשוך מזומן למחייתו (ע"ע סניף הפועלים בקריית עקרון שעומד לקראת סגירה והמחאה מגיעה השמימה מדור הוותיקים שנתנו את כל יהבם, כספם ומשאביהם במשך עשרות שנים לבנק ש'התייעל' באישור/בהמלצת הפיקוח על הבנקים. תלוי את מי משני הגופים הללו, שמזינים זה את זה, שואלים).

כאן מציעים המומחים להביא מן המתים את עולם ההמחאות שכמעט ועבר מן העולם (במגזר הכללי, לפחות) והמבוגרים בדור שחי על מזומן בלבד ואפס מסגרות אשראי – שלא לדבר על כרטיסים מגנטיים – בהחלט יכול לחזור ולהשתמש בהמחאות כשתזדמן לו עסקה גדולה יותר מ-11,000 שקלים.

אלא שגם בשימוש בהמחאות יש לחוק מה לומר: "עוסק לא ייתן ולא יקבל, במסגרת עסקו, תשלום בשיק עבור עסקה או כשכר עבודה, כתרומה, כהלוואה או כמתנה, בלי ששם מקבל התשלום בשיק נקוב בשיק כנפרע או כנסב, לפי העניין. איסור מקביל חל על נותן ההמחאה.. אדם שאינו עוסק לא יקבל תשלום בשיק העולה על 5,000 ש"ח, בעבור עסקה או כשכר עבודה, כתרומה, כהלוואה או כמתנה, בלי ששמו נקוב בשיק כנפרע או כנסב, לפי העניין. איסור מקביל חל על נותן השיק… לא יסב אדם שיק ולא יקבל נסב שיק מוסב, בלי ששמו ומספר זהותו של המסב נקובים בו".

היכונו לתשאול
פן נוסף שמגיע יחד עם חוק המזומן הוא הידוק הפיקוח: כשכמויות המזומן (שכבר היום מפוקחות) יפחתו, יהיה למס הכנסה זמן רב יותר לתשאל – את הפקידים בבנק שיגלגלו אליכם את השאלה או אתכם ישירות – על מקורות הכספים שמתגלגלים אצלכם.

ולא מדובר רק על הפקדות גדולות. לאחרונה, כך מספר ל'ביזנעס' תושב בני ברק, הוא קיבל שיחת טלפון מהפקיד בבנק. הלה התעניין בשלומו בנימוס צונן וביקש לדעת – על גבול התשאול או חקירה – מדוע בחודש פברואר אשתקד, הפקיד מיודענו סך מצטבר של כ-15,000 שקלים, טיפין טיפין. מאיפה הכסף, מי נתן לך, מתי קיבלת אותו, למה לא הפקדת את כולו יחד וכן הלאה, היו רק מקצת השאלות.

"על פי אומדני רשות המסים, כחמישית מהפעילות הכלכלית במדינת ישראל אינה מדווחת, קרי מדובר בכלכלה שחורה! משמעותה של הכלכלה השחורה בישראל היא אובדן הכנסות ממסים בהיקף של כ-40-50 מיליארדי שקלים מדי שנה", נכתב בדו"ח ועדת לוקר בשנת 2014. או במילים אחרות, "על כל שקל מס הכנסה שנגבה משכיר – אזרח אחר מעלים שקל מקופת המדינה".

לא בכדי כשבאו המחוקקים להציע לכנסת לקבל את חוק המזומן, הם הבהירו כך בדברי ההסבר להצעת החוק: "השימוש במזומן הוכר בארץ ובעולם כגורם המהווה את "הדלק" המניע את הכלכלה השחורה… קיים קשר הדוק בין תופעת הכלכלה השחורה והלבנת ההון, לבין השימוש במזומן. קשר זה נובע מהיותו של המזומן אנונימי ומהקלות הרבה שבשימוש באמצעי תשלום זה, כך שמי שמעוניין יכול באמצעות השימוש דווקא במזומן, לפעול הרחק מעיניהן של רשויות המס ואכיפת החוק, והרחק מעיני המערכת הפיננסית המהווה שומר סף בכל הנוגע למאבק בהלבנת הון ובמימון טרור".

ויש גם פרק עונשין: "רשות המסים בישראל רשאית להטיל עיצום כספי על מי שמפר הוראה מההוראות הנ"ל. גובה העיצום נקבע לפי גובה התשלום במזומן המהווה את ההפרה, והוא גדל כאשר זו הפרה חוזרת. על עיצום כספי שהוטל ניתן לערער לבית משפט השלום. פרטי העיצום הכספי, למעט שם המפר, יפורסמו באתר האינטרנט של רשות המסים. הפרות מסוימות חושפות את המפר גם לקנס ואף למאסר".

ומה יעשו רוכשי דירה שנייה ומשקיעים?
בציבור החרדי, ולא רק בציבור הזה, מדובר בתופעה נפוצה: רכישת דירה שנייה להשקעה. כדי לקבל משכנתא מהבנק, על הרוכש להמציא לפחות 30 אחוז הון עצמי, וכעת עם החוק החדש, יש לכך השלכות על המשקיעים שלא יוכלו לשלם בכסף מזומן.

יצחק ל', קשיש ירושלמי חביב המתגורר בדיור מוגן של רמות תמיר, כועס על הרעיון. "אני עובד עם שיקים ועם מזומן. יש לי שני בניינים שמושכרים ואני מקבל מהשוכרים כסף גם במזומן וגם בשיקים. זה יפגע בי כל המהלך הזה, ובעיקר זה שיהיה לי אסור לשלם לבעלי מקצוע במזומן יותר מעשרה אחוז. לפעמים אני מתקין משהו בבניין בעשרים אלף שקל, יש לי כספת ברמות תמיר, ואני קורא לבעלי המקצוע לכאן, הם מקבלים את התשלום ומבצעים את התיקונים. מה, אני אתחיל לשלם להם ב'דביט'-שמביט?

"זה טוב בשביל מי שקונה אצל הירקן, ושם ממילא מותר להשתמש במזומן. למי עשו את החוק הזה", תמה יצחק החביב, "הוא פוגע בנו יותר מאשר יועיל. כי אדם שכבר יש לו כרטיס אשראי לא ייקח עכשיו כרטיס 'דביט' שיש לו חיוב מיידי. ומי שאין לו, למה שישלם עמלה מהיום?".

(*כרטיס דביט: כַּרְטִיס חִיּוּב מיידי או כרטיס בנק (באנגלית: Debit Card) הוא סוג של כרטיס חיוב, המאפשר מתן רשות למשיכת כספים מחשבונו של בעל הכרטיס, באופן מיידי, בשונה מכרטיס אשראי רגיל שהחיוב נגבה בתאריך אחד מוסכם במהלך החודש)

יועץ כלכלי, בונים ב' מבית שמש, מסביר, כי עד היום המליץ לאנשים שנקלעו למצוקה כלכלית להשתמש במזומן. "יש עמלות לשימוש באשראי ובחשבון בנק באופן כללי (עם הדביט לא יגבו עמלות שורה? זה כמו לומר לבנאדם תצא כל הזמן לכספומט ותוציא כסף לכל קנייה שלך. ובכלל, אני לא מבין: יצרו את ההגבלות לכספים גדולים ופתאום מתחילים להמציא כרטיסים מגנטיים. מי קונה ביומיום משהו ביותר מ-11,000 שקל? אז בשביל זה יש כרטיסי אשראי. נכון, בדיוק בכלל העמלות המוגזמות אני לא מרשה למתייעצים איתי להשתמש בהם (וגם בגלל עוד סיבה: בשטרות רואים את החבילה מתקטנת) כדי שיהיו מודעים לסכומים שיש להם וכמה בדיוק הם מוציאים. רחוק מהיד? רחוק מהכיס. אם הכסף מתנהל רחוק, בחשבון הבנק, הוא בלתי נגיש לעין ומתבזבז בלי שימת לב".

בראיון ל'ממון' של ידיעות אחרונות אמר סלומיאנסקי כי "יש שני מגזרים שמשתמשים בעיקר במזומן: חרדים וערבים. יש בעלי חובות שהם מוגבלי חשבון, ועוד מאות אלפים ללא חשבון בנק. אם אני מצמצם להם את המזומן, במה הם ישתמשו?". לאור העובדה שלפי החוק – בסמכות שר האוצר להחליט כל יום כי רף ה-11,000 יירד עד לרצפה של 6,000 שקלים – יצא סלומיאנסקי באיום לעצור את החוק. רק שבועיים אחרי שאיים, מישהו הקשיב, או שהבריפים כלל לא היו כתובים במשרדי הפרסום בנובמבר, מי יודע.

סלומיאנסקי טען, ובצדק, כי למאות אלפי ישראלים אין בכלל חשבון בנק, עוד מאות אלפי איש הם בעלי חשבון מוגבל, ובמגזר הערבי, המזומן חוגג. רק ל-30% יש כרטיס אשראי.

ברשות המסים מיהרו להגיב, כי תינתן תקופת חסד של תשעה חודשים להתרגלות, שבהן יסתפקו באזהרה ולא בקנס, (לפחות אם אדם יעשה זאת פעם אחת בלבד) עד ספטמבר 2019.

את סלומיאנסקי זה לא סיפק. שלא יספרו על תקופת התנסות. ומה יקרה בפעם השנייה או השלישית? חייבים קמפיין הסברתי, אמר.

"רשות המסים נערכה למהלך הסברה רחב בכל הקשור לחוק לצמצום המזומן היוצא לפועל בימים אלה. בהתאם להמלצה המקצועית של לשכת הפרסום הממשלתית, ביחס לעיתוי הנכון, יעלה במחצית חודש דצמבר קמפיין פרסומי מקיף בטלוויזיה, רדיו, עיתונים, דיגיטל ושילוט חוצות. תשומת לב מיוחדת ניתנה גם לפרסום ייעודי למגזרים ולעולים. גל שני של הקמפיין מתוכנן לאוגוסט 2019", אמרו ברשות המסים.

"בנוסף, בימים הקרובים יפורסמו לציבור בדף נחיתה ייעודי באתר האינטרנט של הרשות חומרי הסברה הכוללים מידע מקצועי, מדריכים שאלות ותשובות ועוד. זאת ועוד, בהופעות פומביות שלהם מתייחסים מנהלים בכירים ברשות לכניסתו הקרוב של החוק והדברים באים לידי ביטוי מובלט בכותרות ראשיות בעיתונות ובראיונות לכלי תקשורת שונים. אנו בטוחים כי עם כניסתו של החוק לתוקף, הציבור בישראל יהיה מודע להגבלות החלות במסגרתו ויוכל להתנהל בהתאם", לשון תגובת רשות המסים לטענות סלומיאנסקי.

בנוסף, גם בנק ישראל קיבל את התלונות מ'ממון', ונענה לדברים: "בנק ישראל מקדם במלוא המרץ אמצעי תשלום אלטרנטיביים למזומן, לדוגמא השימוש בכרטיס הדביט, אפליקציות תשלום למיניהן, וכו'. במקביל, בנק ישראל מקדם קמפיינים שיעודדו את הציבור לשימוש באלטרנטיבות השונות. כך למשל בוצע קמפיין רחב בעת השקת רפורמת הסליקה האלקטרונית של צ'קים, והבוקר הושק קמפיין הסברה לעידוד השימוש בכרטיס הדביט. בנק ישראל אחראי על יישום סעיפי החוק המתייחסים לצ'קים. תחילת היישום של סעיפים אלו נקבע בחוק ל-1 ביולי 2019 ובנק ישראל והמערכת הבנקאית נערכים ליישום במועד שנקבע".

*מבוסס על כתבה באתר 'ביזנעס'