שאלה: מה ההלכות המיוחדות בתפילה ובברכת המזון?

תשובה: השבת היא א' של ראש חודש טבת, ויש לומר 'יעלה ויבוא' בתפילת העמידה (חוץ מבמוסף) ובברכת המזון. מי ששכח בתפילת העמידה בליל שבת ובמוצאי שבת, ונזכר אחרי שאמר את שם ה' של סיום הברכה, אינו חוזר. בברכת המזון, אם נזכר אחרי סיום 'בונה ירושלים', יאמר את הנוסח המיוחד למצב זה כנדפס בסידורים. ואם כבר התחיל לומר 'ברוך' של 'הטוב והמיטיב' – אינו חוזר, וגם לא יאמר זאת ב'הרחמן'.

כבכל ימי החנוכה, יש להוסיף את 'ועל הניסים' הן בתפילת העמידה (ובכלל זה במוסף) הן בברכת המזון. מי ששכח ונזכר לאחר שאמר את שם ה' של סיום הברכה, לא יחזור. ויכול לומר זאת בתפילת העמידה בתוך 'אלוקיי נצור', ובברכת המזון ב'הרחמן' (הפעם, אחרי 'הרחמן' של ראש חודש) – "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים כמו שעשה לאבותינו בימים ההם... בימי מתתיהו".

לקריאת התורה מוציאים שלושה ספרי תורה. בראשון קוראים לשישה עולים בפרשת השבוע 'מקץ' (העולה שישי קורא עד הסוף). בשני קוראים לשביעי 'וביום השבת', 'ובראשי חודשיכם'. מניחים על הבימה את הספר השלישי, ואומרים חצי קדיש. אחר הגבהת הספר השני, קוראים למפטיר בספר השלישי 'וביום השישי' (פעם אחת), ומפטירים 'רני ושמחי', ומסיימים בפסוק ראשון ואחרון של הפטרת 'השמים כיסאי' ושל 'מחר חודש'.

מקורות: שו"ע או"ח סי' תרפב ונו"כ. שו"ע אדה"ז סי' קפח ס"ח וסי"ב, ובסידורו. אשי ישראל פמ"ח הע' י (ושו"ע אדה"ז סי' רפח ס"ח). לקוטי שיחות לה, 191. מקצת הפרטים – לפי מנהג חב"ד.