מערכת COL
|
יום ח' אלול ה׳תשע״ח
19.08.2018
אזהרה: ספק ערבות מזוייפות נמצאות בשוק ד' המינים
"בשוק נמצאות ערבות הנקראות 'אמריקניות' או 'שאצער' ומקורם הוא ממדבר טקסס שבארה"ב. עד לפני כמה עשרות שנים לא ידע מהן אף איש מישראל שהן ערבות ואין להן מסורת, ונטיית ההלכה היא שאין הן ערבות ועכ"פ מספק אסור לברך עליהן", כך קובע הרב גדליהו אקסלרוד אב"ד חיפה • למכתב המלא
ב"ה חודש אלול ה'תשע"ח
אזהרה
ספק ערבות מזויפות נמצאות בשוק ד' המינים
בשוק נמצאים ערבות הנקראות "אמריקניות" או "שאצער" ומקורם הוא ממדבר טקסס ארה"ב ועד לפני כמה עשרות שנים לא ידע מהם אף איש מישראל שהן "ערבות" ואין להן מסורת ונטיית ההלכה היא שאין הן ערבות ועכ"פ מספק אסור לברך עליהן.
א) לשון הרמב"ם והשו"ע או"ח תרמ"ז סעיף א' ערבי נחל האמור בתורה הוא מין "ידוע" הנקרא כן עלה שלו משוך כנחל מלשון זה נראה שצריך להיות מין "ידוע" הכונה שיש לו מסורת .
ב) צריך להיות "משוך כנחל" בפשטות הכונה שהעלים משוכים ביושר כנחל ולא מתעגלים ו"הערבות" הנ"ל מתעגלים כלפי פנים קרוב לחצי עיגול.
ג) ירושלמי כלאים פרק א' הל' ה' אם העלים אינם דומים הוי כלאים והנ"ל אינם דומים בנוסף להתעגלותם גם צבעם ירוק כהה יותר מהערבה המסורה לנו מדור דור כן קשה הקנה שלהן כעץ והעלים עבים ואינו דומה לערבה שעליה דקים וגמישים ורכים.
ד) ברמ"א תרנ"ד "ונוהגין ליקח כל יום חוה"מ ערבה חדשה ולקשרה בלולב והוא הידור מצוה ומפרשים הפוסקים כי טבע הערבה שמדי יום היא מתיבשת או נכמשת משא"כ ה"ערבות" הנ"ל ה"שאצער" אינם מתיבשים ומחזיקים מעמד כמה ימים כביום הראשון.
ה) ה"מסורת" שיש לנו בערבה הוא מהמשנה סוכה (מ"ה) שלקחו ערבות מ"מוצא" שלמטה מירושלים וגם השתמשו בענפי הערבה שזוקפין אותן בצדי המזבח וראשיהן כפופין ע"ג המזבח ועד עצם היום הזה לוקטין ערבות מ"מוצא" והן נראין כערבות שאנו מברכים עליהן מעולם ועוד יש להעיר שאלו הנקראים "שאצער" אם יקחו מהם ענפים לא יהיו נכפפין כי הם ממש עצים ויהיו זקופים ואין אלו הערבות שמוזכרים במשנה.
ו) מכיון שפרץ ענין ה"שאצער" הרבה בארה"ב שמשם מוצאם ועבר לאנגליה וגם באה"ק יש כבר מגדלים אותם משתילים שהובאו מארה"ב על כן הריני מביא לידיעת ציבור שומרי המצוות שיזהרו בזה ועכ"פ ספיקא דאורייתא לחומרא.
הרב גדליהו אקסלרוד
אב"ד חיפה
אזהרה
ספק ערבות מזויפות נמצאות בשוק ד' המינים
בשוק נמצאים ערבות הנקראות "אמריקניות" או "שאצער" ומקורם הוא ממדבר טקסס ארה"ב ועד לפני כמה עשרות שנים לא ידע מהם אף איש מישראל שהן "ערבות" ואין להן מסורת ונטיית ההלכה היא שאין הן ערבות ועכ"פ מספק אסור לברך עליהן.
א) לשון הרמב"ם והשו"ע או"ח תרמ"ז סעיף א' ערבי נחל האמור בתורה הוא מין "ידוע" הנקרא כן עלה שלו משוך כנחל מלשון זה נראה שצריך להיות מין "ידוע" הכונה שיש לו מסורת .
ב) צריך להיות "משוך כנחל" בפשטות הכונה שהעלים משוכים ביושר כנחל ולא מתעגלים ו"הערבות" הנ"ל מתעגלים כלפי פנים קרוב לחצי עיגול.
ג) ירושלמי כלאים פרק א' הל' ה' אם העלים אינם דומים הוי כלאים והנ"ל אינם דומים בנוסף להתעגלותם גם צבעם ירוק כהה יותר מהערבה המסורה לנו מדור דור כן קשה הקנה שלהן כעץ והעלים עבים ואינו דומה לערבה שעליה דקים וגמישים ורכים.
ד) ברמ"א תרנ"ד "ונוהגין ליקח כל יום חוה"מ ערבה חדשה ולקשרה בלולב והוא הידור מצוה ומפרשים הפוסקים כי טבע הערבה שמדי יום היא מתיבשת או נכמשת משא"כ ה"ערבות" הנ"ל ה"שאצער" אינם מתיבשים ומחזיקים מעמד כמה ימים כביום הראשון.
ה) ה"מסורת" שיש לנו בערבה הוא מהמשנה סוכה (מ"ה) שלקחו ערבות מ"מוצא" שלמטה מירושלים וגם השתמשו בענפי הערבה שזוקפין אותן בצדי המזבח וראשיהן כפופין ע"ג המזבח ועד עצם היום הזה לוקטין ערבות מ"מוצא" והן נראין כערבות שאנו מברכים עליהן מעולם ועוד יש להעיר שאלו הנקראים "שאצער" אם יקחו מהם ענפים לא יהיו נכפפין כי הם ממש עצים ויהיו זקופים ואין אלו הערבות שמוזכרים במשנה.
ו) מכיון שפרץ ענין ה"שאצער" הרבה בארה"ב שמשם מוצאם ועבר לאנגליה וגם באה"ק יש כבר מגדלים אותם משתילים שהובאו מארה"ב על כן הריני מביא לידיעת ציבור שומרי המצוות שיזהרו בזה ועכ"פ ספיקא דאורייתא לחומרא.
הרב גדליהו אקסלרוד
אב"ד חיפה
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
