בני הנוער כ'אנרגיה אטומית' • מישאל אלמעלם
מישאל אלמעלם
ה-'הינדיק' הנו-'ידידם' של בני הנוער להתמודדות עם אתגרי ומשברי גיל ההתבגרות אל תיקחו אותו מהם!!!
1
מבוא:
בבואי להתעסק עם אתגרי גיל הנעורים עולים בזיכרוני דבריו של הרבי אודות הכוחות המיוחדים והייחודיים, העוצמתיים והכבירים אותם נושאים בני הנוער בגיל זה, לאן זה יכול להתפתח אם נכוון את אותן עוצמות לדרך הישר מחד, ולאן זה יתפתח אם לא נדע לכוון את אותה עצמה את אותה ייחודיות לאידך חלילה?
"אני מאמין בפיזיקה אמר הרבי, ובפיזיקה כוח אינו יכול ללכת לאיבוד, להיעלם. מה שהיה קיים פעם קיים לעולם. ובדיוק בשל כך אני מאמין בכוחו של עם ישראל בכלל ובפרט בכוחו של הנוער אשר כמו אנרגיה אטומית יכול לשמש לטוב " (כשדיבר על הנוער הישראלי בראיון לעיתון מעריב 18.12.64 מתוך ויקי-ציטוט).
הרבי ראה בבני הנוער 'אנרגיה אטומית' אשר יכולה לשמש לטוב, זאת בתנאי שנדע לכוון אותה לשימוש נכון ויעיל כאמור, לשם כך התווה הרבי לאורך השנים את הדרך והכלים המנתבים את השימוש 'באנרגיה אטומית' זו לדרך הישר.
אחד הכלים המשמעותיים ביותר עליהם דיבר הרבי להדרכת הנוער בדרך הישר הינה הגישה לנוער, כיצד נכון ואפשרי לחבור אליהם לגעת בלב הנער/ה ולכוונם בדרך הישר.
הדרך לחבור ללב הנוער מניסיוני לאורך השנים, הנה בהסכמה לפגוש את ה-'נער שבנו' כלומר: מפגש בגובה העיניים, דרכו נסללת הדרך אל לב הנער. תפיסה זו לפיה גם בתוכי שוכן לו אותו 'נער' עם אותם כוחות רצונות ומאוויים מפגיש אותי ממקום אנושי ואמפתי עם אותו נער אליו אני חובר ולו אני מעוניין לסייע.
גיל ההתבגרות הנה תקופה בה הנער מחפש אחר דרכו בעולם, הוא מגבש זהות ואישיות יציבה, אך בדרך נפגש עם מכשולים רבים. תפקידנו הוא לזהות את אותם מכשולים העומדים בדרכו ולסייע לו בשום שכל לצלוח אותם. אל לנו לחשוב לרגע שתפקידנו הוא לבחור עבורו מה טוב לו, להיפך אנו אמורים לכוון אותו לבחור מה טוב ונכון לו, אך בשום פנים ואופן לא לבחור עבורו! אנו חייבים להאמין שהדרך לסייע לו עוברת באמון אותו אנו נותנים בו ובתחושה הכנה לפיה אנו שמים את מבטחנו בו וברור לנו שהוא יצלח את הדרך רצופת המכשולים.
אין לנו רצון לשנות אותו, אך יש בנו רצון לאפשר לו לחיות כפי שאנו מאמינים שנכון לו, לצד היותו מי שהוא וכפי שהוא, מבלי לגרוע בייחודיותו מלבוא לידי ביטוי.
ובמילים אחרות: לאפשר לנער להיות ה-'עוף המוזר' שהוא בחר להיות בנעוריו, לצד הבן אדם שבו וכפי שבן מלך צריך להיות. בן מלך שמייצג את עצמו ודרכו מיוצג המלך, אביו מלכו של עולם. ייצוג שלא גורע ממנו לבטא ולהנכיח את מי שהוא וכפי שהוא ויחד עם זאת לא לשכוח מניין באתי? מי אני? ומה תפקידי כאן? וכיצד אני מממש את היותי בן של מלך.
במאמר זה ארצה לנסות להציג עמדה גישה ותפיסת עולם בה אני מאמין ודוגל המתייחסת ונוגעת ב-איך וכיצד יש למצוא את הדרך למסילות לבו של הנוער היקר אתו אני עובד.
אסקור את משל ה-'הינדיק' של ר' נחמן מברסלב ודרכו אנסה להתוות את הדרך ללבו של הנער ה-'אובד', התר אחר דמות משמעותית שתוכל לחבור אליו ממקומו ולסייע לו להתחבר אל עצמו, מבלי שינסו ליטול ממנו את השיגעונות אליהם חבר בגיל הנעורים, המסייעים לו להגן על עצמו בשעת משבר.
2
'משל ההינדיק'
אפתח כאמור במשל 'ההינדיק' המפורסם ממשלי ר' נחמן מברסלב: שיח שרפי קודש. (ח"א אבני'ה ברזל, סי' תקפ"א).
פעם אחת בן מלך אחד נפל לשיגעון שהוא תרנגול הודו הנקרא 'הינדיק' וצריך לישב עירום תחת השולחן ולגרור חתיכות לחם ועצמות כמו 'הינדיק'. וכל הרופאים נואשו מלעזור לו ולרפאו מזה.
המלך היה בצער גדול מזה, עד שבא חכם אחד ואמר: אני מקבל על עצמי לרפואתו.
הלך והפשיט גם כן את עצמו עירום וישב תחת השולחן אצל בן המלך הנ"ל, וגם כן גרר פרורים ועצמות. ושאלו בן המלך: מי אתה? ומה אתה עושה פה? השיב לו: ומה אתה עושה פה? אמר לו: אני 'הינדיק', אמר לו: אני גם כן 'הינדיק' וישבו שניהם יחד כך איזה זמן, עד שנעשו רגילים זה עם זה.
אז רמז החכם לבני הבית להשליך להם כתונות. ואמר החכם ה'הינדיק' לבן-המלך: אתה חושב ש-'הינדיק' אינו יכול לילך עם כתונת? יכולים להיות לבושים כתונת ואף על פי כן יהא הינדיק. ולבשו שניהם הכותונת. ואחר איזה זמן רמז והשליכו להם מכנסיים, ואמר לו החכם גם כן כנ"ל: אתה חושב שעם מכנסיים לא יכולים להיות 'הינדיק'? וכו' עד שלבשו המכנסיים. וכן עם שאר הבגדים.
אחרי-כן רמז והשליכו להם מאכלי-אדם מהשולחן. ואמר לו: אתה חושב שאם אוכלים מאכלים טובים אז לא יכולים להיות 'הינדיק'? אפשר לאכול ולהישאר 'הינדיק' ואכלו. ואחר-כן אמר לו: אתה חושב, ש-'הינדיק' מוכרח להיות דווקא תחת השולחן? יכולים להיות הינדיק ולהיות אצל השולחן וכן התנהג עמו עד שריפא אותו לגמרי.
וכמו במשל כך בנמשל בכדי לגעת בלבו של המטופל/מושפע/ נועץ ולרכוש את אמונו יש צורך לפשוט את הלבושים לרדת מתחת לשולחן ולהתנהג כ-'הינדיק', ובמילים אחרות: לפגוש את המטופל/מושפע/נועץ בגובה העניים ולנהל אתו דו שיח ממקומו, כך נוכל לגעת בו באמת ולהיכנס ללבו.
3
המפגש עם עצמי כדרך לחבור אל ה-'הינדיק':
אני רוצה להתייחס למפגש של הרופא האידיאלי, ההורה, המטפל/ת, המשפיע/ה, הרב/נית, המורה, המדריך/ה האידיאליים שבחיינו עם עצמם.
כאשר אנו מדברים על העמדה על הנכונות של הרופא כמטפורה לשאר הדמויות המשמעותיות לנו בחיינו,' להתפשט מלבושיו', להיכנס מתחת לשולחן, להתנהג 'כהינדיק' אנו מדברים בעצם על ההסכמה של 'הרופא' ושאר הדמויות המשמעותיות הנלוות לחיינו להיפגש עם עצמם. כלומר: ההסכמה למפגש עם הזולת ממקומו של הזולת טומנת בחובה מסר ולפיו- הנכונות של הרופא לשמש בתפקיד 'ההינדיק' אינה לשם 'משחק' הנועד לעזור לזולת, אלא בכדי להיפגש עם ההינדיק שבתוכי. על מנת שהעזרה שאני מציע לזולת תהיה יעילה ואפקטיבית, אזי ההסכמה להיות בתפקיד ה-'הינדיק' חייבת להיות ממקום מאפשר, מקום בו אני נמצא בעמדת נכונות מול עצמי, במטרה להיפגש ולהכיר את ה-'הינדיק' שבי ובתוכי.
הסכמה זו יש בה בכדי לספר את סיפור ההצלחה של אותו רופא שהסכים לפגוש את בן המלך ולסייע לו. מעשה זה יש בו בכדי ללמד על פקחותו של הרופא החכם. פקחותו איננה רק בעצם הרעיון של להיפגש עם בן המלך ממקומו, אלא ההסכמה של החכם לפגוש את בן המלך שהשתגע והחל להתנהג 'כהינדיק' בתוכו, בעצמו, ברופא החכם שבו ומשם לפגוש את בן המלך המתנהג כ-'הינדיק' ולסייע לו לצאת ממצבו . רק אדם המכיר ומבין מי הוא ומה הוא 'הינדיק' יכול לסייע ל-'הינדיק', ולשם כך יש לפגוש את ה-'הינדיק' שבתוכנו.
המפגש עם עצמי מגן עלי מהתערבבות עם העיוות של הזולת:
תובנה זו מעמיקה את ההבנה לפיה: לא כל מי ש-'משתטה', חורג מהנורמה בהתנהגותו, בהליכותיו, בדעותיו ובמחשבותיו אנו צריכים ללכת שבי אחריו על מנת לסייע לו ממקומו. להיפך: אסור לנו להתנסות בהליכה ובחבירה לאורח חייו והתנהלותו בעולם, שכן מי ערב לנו שלא 'נשתטה' כמותו. אל תנסו לחבור ל-'שיגעון' ולומר לי זה לא יקרה, זה לא יפגע בי, אני מספיק חזק, חכם ובעל ניסיון, זה לא מושך אותי, לא מדבר אלי, היו זהירים, אל תמהרו לקפוץ למקום ולמצב ממנו לא תדעו איך לצאת אח"כ.
כאן נכנסת התובנה לפיה ההסכמה לפגוש את ה-'הינדיק' שבי ובתוכי על מנת לחבור לזולת, לא מכריחה אותי להתנהג בפועל 'כהינדיק' לפשוט את לבושי ולהיכנס מתחת לשולחן ולהתנהג 'כהינדיק', אלא להיות בעמדה תוך אישית בהסכמה ובנכונות להיפגש וירטואלית עם ה-'הינדיק' שבי בכדי לחבור לזולת.
רעיון ה-'הינדיק' שבי, מגלה לנו בעצם את היכולת לחבור לזולת ממקומו כאשר אנו מודעים לכך שגם בנו קיים 'הינדיק' חבוי היכול לפרוץ יום אחד החוצה ולשגע אותנו, לא רק במובן של שגעון נפשי, אלא גם ובעיקר להפר את האיזון הרוחני שלנו, בחבירה לכל מיני רעיונות זרים לנו, לכל אותם רוחות זרות המנשבות בחוץ ומאיימות לערער את מצבנו הרוחני, את השקט והשלווה השוררים במחוזותינו. ה-'הינדיק' שבנו מסייע לנו לפגוש את הזולת ממקומו בגובה העיניים ולחבור אליו, משום ש-'ההינדיק' הזה לא זר לנו, שכן הוא שוכן לו עמוק בתוכנו ורק ממתין להזדמנות לפרוץ מתוכנו ולהתחיל לקרקר. אך יחד עם זאת עלינו לזכור שאסור לנו להתחיל להתנהג כהינדיק ולהשתטות כמותו, אלא לנסות לחבור לנפשו של ה-'הינדיק' להבינה ולסייע לה ממקומי ולא ממקומו!!!
4
ה-'הינדיק' כמשל 'למרד גיל הנעורים:
כאמור 'שיגעון' הנו מטפורה לחריגה מהנורמה של חיי השגרה. משל בן המלך המתנהג כ-'הינדיק' יכול ללמד אותנו שיעור לחיים של משמעות, אם ניקח את מטפורת ה-'הינדיק' ונעשה בה שימוש לחיי היומיום.
כאשר נתבונן בחריגה בתפקודו של בן המלך בדמות 'שגעון ה-הינדיק', נוכל לזהות מסר סמוי העובר אלינו ב- sub text. בן המלך הגיע למצב בו הסדר, גינוני המלכות, התבניתיות והמסגרת לחיים בארמון המלך נמאסו עליו, הם משעממים מידי עבורו, הוא רוצה 'לשבור שגרה', למרוד בחיי השגרה, להשתגע קצת, 'מרד גיל הנעורים' קוראים לזה בלשון העם. הציפיות הגבוהות ממנו כבן מלך, הלחץ החינוכי, הלימודי, החברתי, התרבותי, 'הוציאו אותו מדעתו' והוא החליט להפר שגרה ולחבור לשיגעון בני הנעורים ה-'מבלים' את זמנם בהוללות ושכרות בחיים ריקנים מתוכן.
ה-'הינדיק' משמש עבורו כמטפורה ל-'מרד גיל ההתבגרות' הנער התר אחר אפשרויות בהם הוא יציב את עצמו במצב חריג מהשגרה, מצב בו לא נוכל לבקר אותו, להעיר לו, לשם כך הנער מחפש אחר מקום אליו הוא יחבור ושבו הוא יחוש בטוח מפני אותו 'איום', מפני אותם אנשים המנסים לחנך אותו, לומר לו מה לעשות וכיצד להתנהג, מקום בטוח זה נמצא 'בשיגעון גיל ההתבגרות' מקום בו הכללים נשברים, השגרה מופרת, ואין מי שיגיד לו מה לעשות שהרי הנו 'הינדיק'.
גיל ההתבגרות הנו מצב, מצב בו מתרחשים בנפש הנער שינויים, בן המלך מספר לנו את סיפורם של בני הנוער הקלאסי את הזמן בו חלים השינויים הפיזיולוגיים והנפשיים ה-'מכתיבים' את שנות גיל ההתבגרות בהם כל נער בדרכו שלו מבטא את ה-'מרדנות' שבו ובתוכו.
סוד ההצלחה של הרופא טמון בהסכמה לא לקחת מהזולת את ההינדיק שבתוכו:
בשלב קריטי זה בחיי הנער מופיע 'הרופא החכם' הדמות המשמעותית לנו בחיינו ומזכירה לנו שגם אם רוצים להיות 'הינדיק' לא חייבים להתנהג 'כהינדיק', אפשר להישאר 'הינדיק' וללבוש בגדים, אפשר להישאר 'הינדיק' ולאכול כבן אדם...
הרופא הצליח לחבור אל בן המלך כאמור משום שהצליח לחבור לעצמו ולמצוא את ה-'הינדיק' שבתוכו ובו. אבל ישנה נקודה משמעותית נוספת בהקשר זה ההסכמה הפנימית של הרופא- שלא לשנות את בן המלך. סוד ההצלחה של הרופא הנו בכך שבתוכו ובגישה עמה בא לסייע לבן המלך הייתה הנחת יסוד ולפיה אין לי ובי צורך לשנות את בן המלך, שיישאר 'הינדיק' מחד, אך ללא כל הגינונים של ה-'הינדיק' מאידך גם אנו כשמזדמן לנו ואנו זוכים להיות בעלי השפעה על הזולת, המתאפשרת מההסכמה ומהגישה שלנו לפגוש את עצמנו ואת ה-'הינדיק' שבנו ומשם את הזולת כאמור.
נעצור לרגע ונזכור דבר נוסף: אין לי ובי רצון לשנות את הזולת, כן יש לי ובי צורך לפגוש את האדם שבזולת ולהראות לו שאפשר להישאר 'הינדיק', אך יחד עם זאת להתנהג כבן אדם. מה שברור הוא: שבשום מצב ושום אופן אני לא פועל מתוך רצון לשנות את הזולת, או לקחת ממנו משהו שנכון לו, ומשרת אותו בשעת משבר!
5
ידיד ווירטואלי/חבר דמיוני שעוזר לי לקבל את עצמי:
ישנו שיר ילדים מקסים של הסופרת מרים ילין שטקליס הנקרא: 'ידידי טנטן' יש בו בכדי להבין וללמוד מדוע ה-'הינדיק' הנו מנגנון הגנה של בני הנעורים שאסור לנו ליטול אותו מהם בשום מצב.
שיר מקסים זה מלמדנו כיצד ילד רך בשנים מתמודד עם התנהגויות שליליות שלו, עם מצבים בהם הוא עושה מעשי קונדס, אך קשה לו לקבל את העובדה שהרע הזה הוא חלק ממנו, שהמעשים האלה מייצגים את מי שהוא. מה שמביא אותו לתור אחר 'ידיד עלום' שעליו יוכל להשליך את מעשיו השליליים.
זוהי העמדה מאחורי הגישה האנושית של הרופא, ההבנה ולפיה ה-'הינדיק' שבבן המלך מסייע לו להתמודד בשעת משבר כאשר הוא נכשל ומתנהג כ-'הינדיק' ולא מוצא דרך לצאת מ'הבור' אליו נקלע, או אז הוא יכול להאשים ולהשליך על ה-'הינדיק' את התנהגותו. בדיוק כמו אותו ילד המוצא את נחמתו ב-'טינטן' ידידו, שאם לא כן כיצד יוכל לשאת עצמו. חכמת הרופא טמונה בהבנה לפיה: איך וכיצד אוכל לגזול מבן המלך את דמות ה-'הינדיק'אליה חבר, בה הוא מוצא נחמה ומפלט ברגעים קשים?
זוהי ראיית הזולת והחבירה אליו ממקומו, הפותחת ומאפשרת את ההזדמנות שהזולת מעניק לנו להיות לצדו ואתו גם בשעה שהוא בוחר להתנהג כ-'הינדיק'. הזולת מחכה לרגע בו נסכים להיות בעמדה פתוחה לקבל אותו כפי שהוא והנו ממקומו, בכדי לאפשר לנו לשהות לצדו באותם רגעים בהם הוא נחשף מול העולם כ-'הינדיק' או כ-'טינטן'.
6
כלים מעשיים:
כיצד נסייע ונחבור לבני הנוער לעבור בשלום את גיל ההתבגרות ?
· הכירו והסכימו להיפגש עם ה-'הינדיק' שבכם ובתוככם, כך תוכלו לפגוש את ה-'הינדיק' שבנער.
· היו בעמדת פתיחות כלפי עצמכם וכלפי הזולת במטרה לחבור אליו ממקומו אך מבלי לשנות את מקומכם!!!
· הסכימו להיפגש עם ה-'הינדיק' שבכם רק באופן וירטואלי אך אל תתנהגו כ-'הינדיק', כך תוכלו לשמר את הקרקע הבטוחה שתגן עליכם מפני ה-'הינדיק' שבכם.
· ה-'הינדיק' משמש כידידם של בני הנוער ל-'מרד גיל ההתבגרות', גלו הבנה לשינוי המתחולל בנפש ילדיכם זהו מצב אידאלי, אל תלחמו בו!!!
· תנו מקום ל-'הינדיק' שבכם ובזולת, אך זכרו להישאר בני אדם.
· עזרו ל-'הינדיק' להישאר בן אדם, אך אל תיקחו ממנו את ה-'הינדיק' שבו ובתוכו זוהי ההגנה השומרת עליו מעצמו!!!
· ה-ה'ינדיק' הוא לא אויב אלא ידיד של בן המלך (כטינטן ידידו של דני) שמרו עליו עבורו ועבורכם!!!
· חברו אל הנער המתבגר במטרה לכוונו אך לא מתוך רצון לשנות אותו!!!
______________
כותב השורות, ר' מישאל אלמלם. פסיכותרפיסט מוסמך וחבר באגודה הישראלית הרב תחומית לפסיכותרפיה, אחראי על מערך הנשירה בצפון ירושלים חט"ב וחט"ע מטעם עיריית ירושלים, מנהל מכון להדרכת הורים ולטיפול בנוער בסיכון בירושלים, פסיכותרפיסט לטיפול בנוער עובר חוק למניעת פגיעות בהוסטל בירושלים, ומוסמך בטיפול בפוסט טראומה בייעוץ החינוכי ובחינוך המיוחד.
מאפשרים לכם לקבל
