מערכת COL | יום י"ט אב ה׳תשע״ח 31.07.2018

יחסו המיוחד של הרבי ל'סיום' התלמוד ירושלמי • סקירה בלעדית

תגיות: כתב יד קודש
הרבי: התחזקות בלימוד הירושלמי תחיש את ביאת המשיח • ביום שישי יסיימו את המחזור התשיעי בלימוד הירושלמי ויחלו ללמוד את המחזור העשירי בלימוד דף היומי בתלמוד הירושלמי כפי תקנת כ"ק האדמו"ר בעל הלב שמחה מגור זצ"ל • בכתבה מרתקת ומאלפת אנו מביאים את ההתייחסות המדהימה של הרבי לתקנת לימוד הירושלמי: הרבי בעצמו החל לערוך סיומים על מסכתות בירושלמי מאז תקנת האדמו"ר  ה'לב שמחה' מגור, ושורת התייחסויות מופלאה • לכבוד תחילת המחזור העשירי בלימוד הירושלמי מגיש הרב שבתאי ויינטראוב סקירה נדירה ובלעדית ומכתב הרבי בכתי"ק על סיום הירושלמי בפרסום ראשון • סקירה מיוחדת
יחסו המיוחד של הרבי ל'סיום' התלמוד ירושלמי • סקירה בלעדית


הרבי: התחזקות בלימוד הירושלמי תחיש את ביאת המשיח: ביום שישי יסיימו את המחזור התשיעי בלימוד הירושלמי ויחלו ללמוד את המחזור העשירי בלימוד דף היומי בתלמוד הירושלמי כפי תקנת כ"ק האדמו"ר בעל הלב שמחה מגור זצ"ל.

בכתבה מרתקת ומאלפת אנו מביאים את ההתייחסות המדהימה של הרבי לתקנת לימוד הירושלמי: הרבי בעצמו החל לערוך סיומים על מסכתות בירושלמי מאז תקנת הלב שמחה מגור, הרבי דרש לעשות את סיומי הירושלמי ברוב פאר והדר ובפרסום, המכתב שכתב הרבי בחול המועד פסח ל'פני מנחם' בקשר לסיום הירושלמי, המכתב הנדיר של הרבי לסיום הראשון, הרבי משתתף באופן נדיר בשיחה על הירושלמי בקובץ שיצא לכבוד הסיום הראשון, ומדוע ביקש הרבי לדחות את סיום הירושלמי לימי התשלומין בחודש סיון?

לכבוד תחילת המחזור העשירי בלימוד הירושלמי מגיש הרב שבתאי ויינטראוב סקירה נדירה ובלעדית ומכתב הרבי בכתי"ק על סיום הירושלמי בפרסום ראשון. 

 הרב שבתי ויינטראוב

התקנה שחוללה מהפכה בתורת ארץ ישראל

בחודש כסלו ה'תש"מ במהלך הכנסייה הגדולה השישית בירושלים הציע כ"ק האדמו"ר מגור, רבי שמחה בונים אלתר זצ"ל בעל ה"לב שמחה" את התקנה הקדושה ללמוד בכל יום דף יומי בתלמוד הירושלמי. לימוד הירושלמי בדף היומי נמשך בערך כארבע וחצי שנים. כך שהסיום הראשון בירושלמי שהחל בט"ו בשבט תש"מ הסתיים המחזור הראשון בי"א אייר התשד"מ.

ההצעה התקבלה בהתלהבות גדולה בכל ריכוזי היהדות החרדית ובפרט בקרב גדולי החסידות שראו בזה עניין שמיימי וההזנחה הגדולה ששררה בלימוד הירושלמי, אולם היחס הבלתי רגיל והמדהים שהתייחס לכך כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו כולל כאשר הרבי בעצמו לעיני כולם החל בעצמו לעשות סיומים והדרנים על מסכתות בתלמוד הירושלמי, המכתבים הנדירים שכתב הרבי ללומדי הירושלמי, הראו את גודל החיבה הגדולה של הרבי לתקנה תוך שמקשר זאת להחשת ביאת המשיח, כפי שנראה בהמשך.

חשוב לציין שעד התקנה הקדושה של בעל הלב שמחה מגור, בעולם התורה והישיבות, התלמוד הירושלמי הייתה מונחת בקרן זווית ואין דורש לה, ואכן מאז התקנה הופיעו מאות ספרים על הירושלמי ותלמודי ירושלמי מפוענחים ומבוארים, וכיום בס"ד רבים לומדים והוגים בתורת ארץ ישראל בשקידה ובהתמדה תוך כדי הפירושים והספרים הרבים שהפכו את התלמוד הירושלמי בערב הגאולה השלימה שוב לתלמוד שאלפים רבים הוגים ולומדים אותה.

מעניין לעניין באותו עניין חשוב לציין כי במשך עשרות שנים לפני תקנת ה"לב שמחה" ללימוד הירושלמי הרבי עודד ודרבן מכונים תורניים שעסקו בתלמוד הירושלמי והדפסות הירושלמי כמו עם האחים שלזינגר והגאון הרב אברהם הרשברג זצ"ל שהקים את מכון התלמוד הירושלמי ועוד חזון למועד לכתוב על כך.

*

"לימוד הירושלמי תמהר את חזון ישעיהו כי מציון תצא תורה"

את היחס המיוחד לתקנת הלימוד הירושלמי ראו כבר מיד עם תחילת התקנה כאשר הרבי ערך הדרנים על מסכתות בירושלמי במקביל למסכתות בתלמוד בבלי, בכך ניתן האות על גודל חשיבות התקנה של בעל ה"לב שמחה" מגור בעיני הרבי. אולם ההפתעה הגדולה הייתה לקראת חגיגת סיום סדר מועד בסדר לימוד הירושלמי בחודש תמוז תשמ"ב כאשר הרבי כתב הרבי איגרת ברכה מיוחדת:

ל"כבוד המשתתפים בכנס לסיום סדר מועד בירושלמי.. בנועם קבלתי מכתב המבשר טוב ואין טוב אלא תורה ואין תורה כתורת ארץ ישראל". בהמשך, הרבי בגאונות מדהימה מקשר את סיום מסכת מועד בירושלמי שמסתיים במסכת מועד קטן למסכת יבמות של הסדר נשים לפי הירושלמי.
ובסופו של המכתב הרבי מבטא בצורה נדירה ביותר על מעלת הירושלמי להחשת ביאת המשיח:

"ויש לומר שעל פי מדתו של הקב"ה שהיא מידה כנגד מידה ושההתחזקות בלימוד הירושלמי תמהר קיום היעוד אשר חזה ישעיהו כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים".. דומה שאין צורך להכביר במילים על סיום מדהים כזה של מכתב הקודש של הרבי.




***

הרבי מבקש לעשות סיום ירושלמי בפרסום הכי גדול

שלשה חודשים לפני סיום התלמוד הירושלמי ביקר בחצרות קודשנו הגאון האדיר רבי פנחס מנחם אלתר זצ"ל שכיהן אז כראש ישיבת שפת אמת ולימים כאדמו"ר מגור בעל ה"פני מנחם". במהלך היחידות הרבי מתייחס ישירות לעריכת סיומי הירושלמי בפרסום הכי גדול. היחידות התקיימה בי"ג אדר א' תשד"מ:

הרבי: כנראה, נתקבל הלימוד "דף יומי" בתלמוד ירושלמי.
הפני מנחם מגור: אכן, הדבר נתקבל ביותר.
הרבי: בקשר להמוזכר לעיל אודות לימוד תלמוד ירושלמי – היה טוב ונכון לערוך "סיומים" בפירסום גדול, מכיון שעל ידי זה יתפרסם יותר כל הענין כולו.
הפני מנחם מגור: בתחילה עשו סיום על סדר אחד בפירסום גדול, אבל כעת מתכוננים לעריכת סיום על כל תלמוד ירושלמי.
הרבי: האם התקיימה גם סעודה לגמרה של תורה?
הפני מנחם מגור: כן, התקיימה גם סעודה. הסיום נערך על ידי הגאון מערלוי שליט"א, שאמר גם "הדרן", ונכחו עוד כמה וכמה מגדולי התורה שאמרו "הדרנים" ודרשות כו'.

הרבי: בזמן האחרון בכלל אוהב העולם "פירסומת"… ובפרט ב"ארצות הברית", ולכן, כאשר חסר בפירסום הדבר, הרי זה יוצר רושם שיש חסרון בדבר, ומכיון שכן הוא "מנהג המדינה", ואמרו חז"ל "אזלת לקרתא הלך בנימוסה" – הרי במדינה זו בודאי צריך להיות ה"סיום" בפירסום גדול.

הפני מנחם מגור: ישנם השואלים מדברי המדרש "הלוחות ראשונות על שניתנו בפומבי לפיכך שלטה בהן עין הרע ונשתברו, וכאן אמר לו הקב"ה אין לך יפה מן הצניעות". אבל לאידך מצינו, שבדבר שבקדושה צריך להיות פירסום, וכיודע תשובת הרשב"א מצוה לפרסם עושי מצוה.

*

להשלים את המסכתות בירושלמי על ידי המשניות

הצעה נוספת שביקש הרבי באותה יחידות עם בעל ה"פני מנחם" זצ"ל ערב הסיום הראשון היה להשלים את המסכתות החסרות בתלמוד הירושלמי, על-ידי הוספת המשניות שאין עליהן גמרא וכן הרבי התייחס שהסיום של הירושלמי הוא בדבר לא טוב, ולכן כשיוסיפו את המשניות על המסכתות החסרים תהיה בכך השלמה למסכתות החסרים בירושלמי וגם סיום בעניין טוב.

הרבי הסביר ל"פני מנחם" שכעת שבתלמוד הירושלמי נמצאים לקראת סיום המחזור הראשון קל להוסיף את המשניות: "בנוגע ללימוד "דף היומי" בתלמוד בבלי – כבר נהגו כן כמה וכמה פעמים, יותר מג' פעמים, ובכלל – בכגון דא מספיקה הקביעות דפעם אחת, מכיון שהדבר נעשה ברבים ובפירסום; אמנם, בנוגע ללימוד "דף היומי" בתלמוד ירושלמי, הנה מכיון שנמצאים ב"מחזור הראשון", עוד לפני שנקבע המנהג בזה – יכולים לקבוע עתה את המנהג באופן שירצו, הן בנוגע להשלמת המשניות במסכתות שבחלקן אין גמרא, והן בנוגע להשלמת המשניות במסכתות שאין עליהם גמרא כלל, ואדרבה – על ידי זה יקבע מנהג זה לדורות!"

*

"מאז ומתמיד היה לי צער שהירושלמי מסיים בדבר שאינו טוב"

בעומק ההתערבות של הרבי בתקנת הקודש של הירושלמי רואים עד כמה דבר תקנת הירושלמי נגע לרבי כל פרט. בנוגע לסיום הירושלמי במסכת נידה כשהרבי הציע להוסיף את המשניות הנוספות עד לסיום המסכת או את שאר המסכתות שלאחרי מסכת נידה הרבי התבטא על בקשתו מדוע להוסיף את המשניות החסרים: "הקסלקא דעתך להוסיף בדפוסי ירושלמי את שאר המשניות דמסכת נדה עד לסיום המסכת – נתעורר אצלי מסיבה נוספת: סיום הירושלמי שלפנינו (במסכת נדה) הוא – בענין דהיפך הטהרה, ומאז ומתמיד היה לי צער, וצריך עיון גדול לפי עניות דעתי מזה שהירושלמי אינו מסיים בדבר טוב!

"בשלמא כאשר אין עצה לדבר – אזי אין ברירה, וכפי שכותבים המדפיסים שסיום הירושלמי לא הגיע לידינו, אבל בנדון דידן יש עצה פשוטה בדבר: כשם שבמסכת שבת הוסיפו את המשניות דד' פרקים האחרונים, הרי גם במסכת נדה יכולים להוסיף את שאר המשניות עד לסיום המסכת, ואז יהיה הסיום על כל פנים בתיבת "תלויים", ובאם יוסיפו גם שאר המסכתות שלאחרי נדה – יהיה הסיום בדבר טוב"

***

הרבי מבקש לדחות את סיום הירושלמי לחודש סיון

כדי לראות עד כמה הרבי היה מעורב בכל פרט וכמה ראה את גודל העניין של לימוד הירושלמי, בחול המועד פסח של אותה שנה, מספר שבועות לפני מעמד הסיום הראשון הרבי כותב מכתב מיוחד לבעל ה"פני מנחם" בהמשך לדברים שהעלה ביחידות על ההצעה לכלול את המשניות של סדר טהרות בלימוד הירושלמי.

הרבי מבקש לדחות את מעמד הסיום מי"א אייר לימי התשלומין של חג השבועות בחודש סיוון שזה בסמיכות ליום היארצייט של בעל האמרי אמת מגור זצ"ל כלשונו של הרבי במכתב הקודש "יום ההילולא בבית גור". הרבי מסביר בתחילת המכתב את החשיבות למה כותב זאת בחול המועד:

"הרי זה עניין שלפי עניות דעתי דבר האבוד ושהזמן גרמא ולכן כותבני בחול המועד – הגעתני ידיעה על דבר קא סלקא דעתך דקביעת יום הסיום דהירושלמי בי"א אייר (ובהוספת רק פרק אחד) והנה על-פי זה – רוב דסדר טהרות לא נכלל – לא בלימוד דדף הבבלי ולא – דהירושלמי, באם "יגלגלו" הסיום ליום זכאי – תשלומין דחג השבועות (וגם יום הילולא בבית גור) – זמן לכלול כל הנזכר לעיל, על כל פנים באם יגלגלו לל"ג בעומר – יכללו המסכת שמסיימת את הש"ס בהסיום ואת כבוד-תורתו הסליחה – שנדרשתי ללא ששאלוני (וכיוון שכבר התחלתי בנידון זה פנים אל פנים – לפי עניות דעתי, מוכרחני לגמור הנ"ל)". (צילום המכתב בכתי"ק של הרבי ל"פני מנחם" מתוך הספר 'בסוד שיח')

יש לציין כי למעשה הסיום נערך במועדו, אכן בבית גור אכן נענו להצעת הרבי בדרך זו שהושיבו קבוצת אברכים תלמידי-חכמים שישבו וסיימו את כל המסכתות (והפרקים) החסרים בירושלמי.

***

הרבי מכריע: אפשר לעשות סיום על מסכתות בירושלמי

נושא מרתק בפני עצמו שבדרך אגב עלה בשיחה המופלאה של הרבי עם הפני מנחם, בעקבות השאלה של הפני מנחם האם אפשר לערוך סיום על מסכתות בירושלמי כי רבים מהמסכתות אינם בשלימות, וגם כאן הרבי הכריע שבטח יש לעשות סיומים על ירושלמי כמו הבבלי כולל בתשעת הימים.

הפני מנחם מגור: לגבי עריכת סיום מסכת בקשר ל"סעודת מצוה" (בתשעת הימים וכיו"ב) – ישנם המדייקים לעשות סיום על המסכתות דתלמוד בבלי בלבד, מכיון שכל המסכתות דתלמוד ירושלמי אינם בשלימותם לגמרי, שהרי ישנם כו"כ ענינים שנשארו בקושיא כו', ולא הוגה וכו', ובמילא – חוששים הם שסיום מסכת בירושלמי אינה באופן ד"שלים מסכתי'" .

הרבי: דבר זה הוא חידוש גדול אצלי – שהרי כמה וכמה אחרונים מקילים בנוגע לסיום, ועד אפילו – על אבות דר"ג, וישנם אחרונים שהגזימו ומקילים לעשות סיום אפילו על פרק אחד בלבד!

ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר אודות מסכת שלימה – גם מסכתות קטנות, ובפרט אבות דר"נ – מסכת שיש בה ריבוי פרקים, ואם כן, לכאורה בטח יכולים לעשות סיום על מסכת בתלמוד ירושלמי! (היחידות המלאה שעסקה רובה ככולה בנוגע לתלמוד הירושלמי מודפסת בספר "שיח שרפי קודש" עמודים 113-134)

*

"נמסר לנו מביתו של האדמו"ר שליט"א במיוחד להקובץ"

דבר נדיר ביותר שהתרחש לקראת מעמד הסיום הראשון. הרבי מסר שיחה מיוחדת להדפסה בקובץ שיצא לכבוד סיום הש"ס הירושלמי במסגרת לומדי דף היומי מחזור ראשון, שהתקיים ביום א' לסדר בחוקותי, י"א אייר תשד"מ שהופיע מטעם מכון תלמוד ירושלמי בברוקלין נ.י. "אור ירושלמי" – קובץ חידושי תורה על תלמוד ירושלמי "בהשתתפות מרנן ורבנן רבותינו ובני הישיבות".

במדור "רבותינו שבגולה" נדפסה שיחתו הקדושה של הרבי "בעניין הסיבה" לפי הירושלמי (השיחה מודפסת בליקוטי שיחות חלק י"א בפרשת וארא) ובה נכתב "נמסר לנו מביתו של האדמו"ר שליט"א במיוחד להקובץ". באותו מדור נדפסו גם הערות לירושלמי מסכת פאה מפוסק הדור הגאון רבי משה פיינשטין, ומאמר מיוחד מאת כ"ק האדמו"ר מקלויזנבורג.

*

הוראה להשתתף בסיום הירושלמי ומכתב מיוחד לבאי הכנס

ביום ראשון י"א אייר ה'תדש"מ התקיימה בבורו פארק סיום המחזור הראשון. בהתאם להוראת המזכירות נסעו חלק גדול מאנ"ש והתמימים. הרבי כיבד את סיום המחזור הראשון במכתב מיוחד ביותר ובו הדרן קצר על הירושלמי וקישר בו את סיום הירושלמי עם תחילתו.

מי שכובד לקרוא את מכתב הקודש של הרבי היה הרב מרדכי מענטליק ע"ה. במכתב הרבי ציטט את דברי האדמו"ר האמצעי והאדמו"ר הרש"ב את מעלת הירושלמי "שמאיר בה החכמה ברורה כמו שהיא למעלה בגילוי". כשהדגשת הרבי על העניין שירושלמי זה עניין השלום כפי שפתח את המכתב "לימוד הירושלמי שיביא גם למעשה (ולהנהגה) כהנהגת מארי דתלמוד ירושלמי – שמנעימין זה לזה... חיבה ורעות נוהגים זה בזה לקיים מה שנאמר האמת והשלום אהבו". וסיים הרבי עם הסיום של מסכת טהרות במשניות לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה אלא השלום.

אנו מביאים כאן את צילום המכתב הנדיר והמופלא לסיום המחזור הראשון עם כמה הגהות של בכתב יד קודשו של הרבי בגוף המכתב:



התייחסות מעניינת של הרבי לסיום הירושלמי שנערך מספר ימים קודם לכן בבורו פארק הייתה בפארד שהתקיים מספר ימים לאחר מכן בל"ג בעומר. הרב אלימלך ניימן מעסקני חסידות גור השתתף בפארד יחד עם ילדי מוסדות גור. כשהרבי נתן לו שלום עליכם לאחר הפארד, שאל הרב ניימאן את הרבי האם קיבל באהבה את דברי הרבי בנוגע לסיום הירושלמי שיהיה בפרסום גדול בעת שביקר אצל הרבי יחד עם הפני מנחם, ענה הרבי לרב ניימאן "לא זו בלבד שקבלת אלא גם קיימת בפועל" ואיחל לו הצלחה בכל מעשיו.

***

כנהוג לאחרונה נתעכב על השינויים בין הבבלי לירושלמי

כאמור מאז תקנת הלב שמחה מגור זצ"ל אודות תקנת הירושלמי בשנת תש"מ, החלו לראות שינוי מפתיע בעריכת ההדרנים שהרבי עושה על סיומי מסכתות. הרבי הקפיד מאז לערוך השוואה בשינויים בין התלמוד בבלי לתלמוד ירושלמי. וכפי שהרבי בעצמו אמר מספר פעמים בעיצומו של עריכת ההדרן. ובכלל עשרות שיחות קודש מאותה תקופה עוסקים בהרחבה בענייני הירושלמי והבבלי.

כך למשל בהדרן המפורסם על סיום מסכת מגילה משיחת י"א ניסן תשמ"ג הרבי אמר בתחילת ההדרן "וכנהוג לאחרונה בעריכת סיום מסכת – נתעכב על השינויים שבין הבבלי והירושלמי"

***

"לימוד הירושלמי הוא עניין שהזמן גרמא"

כך למשל כשהרבי ערך הדרן בהתוועדות ליארצייט של אם המלכות הרבנית חנה נ"ע בו' תשרי תשמ"ג הרבי אף התבטא שלימוד ירושלמי כיום זה עניין שהזמן גרמא "וכנהוג לאחרונה – להתעכב על השינויים שבין תלמוד בבלי לתלמוד ירושלמי, ובפרט שלימוד הירושלמי הוא עניין שהזמן גרמא כי בקרוב ממש יוצאים מ"בבל" כללות עניין הגלות ובאים ל"ירושלים", בגאולה האמיתית והשלימה על-ידי משיח צדקנו".

גם בסיום מסכת סוטה, שערך הרבי בערב חג השבועות תשמ"ב הרבי ערך סיום באופן נדיר על מסכת סוטה בתלמוד הירושלמי!!! והתמקד בהבדלי הגישה בין הבבלי לירושלמי בדרגת הענווה

*

הרבי עטור בתפילין רבינו תם שרוי בצום ולומד ירושלמי

לסיום הסקירה על דף היומי הירושלמי נביא סיפור מופלא שסיפר בא כוחו של רבותינו נשיאנו הרה"ח הרב עזריאל זעליג סלונים ז"ל עם הרבי לפני 90 שנה בשנת תרפ"ח. כשנודע לו בירושלים שכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע יצא מרוסיה בשנת תרפ"ח ועבר להתגורר בריגא – החליט לנסוע לרבי הריי"צ לחג השבועות. הרב סלונים לא הצליח לקבל אשרת כניסה ללטביה לאחר שלפי החוק בריגא של אותם הימים היה צורך בדרישה מצד תושב המקום. עקב כך החליט הרב סלונים לנסוע לברלין ומשם להשיג אשרת כניסה.

כשהגיע לברלין נודע לו על אכסנייתו של הרבי, שהיה אז המיועד להיות חתן הרבי הריי"צ. הרב סלונים הכיר את הרבי מביקוריו ביקטרינוסלב בשנת תר"פ. הרב סלונים לא השתהה ושם פעמיו לעבר האכסניה כדי להיפגש עם הרבי ולבקש את עזרתו בהשגת אשרת הכניסה ללטביה כדי להספיק להגיע לרבי הריי"צ לחג השבועות. כשהגיע בשעות אחר הצהריים לביתה של המשפחה שבה הרבי התאכסן, נאמר לו כי אורחם שרוי היום בצום, בציינם כי זו תופעה רגילה אצלו.

כשדפק הרב סלונים על דלת חדרו, הוא ראה את הרבי עטור תפילין דרבינו תם ולומד תלמוד ירושלמי. הרבי זכר אותו מיד ורמז לו לשבת, ולהמתין עד שיסיים את הלימוד. לאחר שחלץ את תפילין, קם ממקומו והושיט לו את ידו לברכת 'שלום עליכם' לבבית.

הרב סלונים סיפר לרבי את הסיבה לבואו, הרבי לא השתהה ויצא עם הרב סלונים לבית הדואר, משם הבריקו לרבי הריי"צ בריגא בבקשה לשלוח דרישה על שם הרב סלונים. ואכן בתוך זמן לא רב הגיעה הדרישה. הרב סלונים סיפר כשהרבי יצא לרחוב עימו הוא חבש על ידיו כפפות מטעם שמירה על קדושה וטהרה. (מתוך הספר עבד מלך עמוד 123-4)

ונסיים באימרה בשם רבי יוסף חיים זוננפלד ״ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה״ ״ציון במשפט תפדה״ (1076) - בגימטריה ״תלמוד ירושלמי״ (1076), ״ושביה בצדקה״ (524) - בגימטריה ״תלמוד בבלי״ (524), בקיום שני התלמודים בבלי וירושלמי תפדה ציון תיכף ומיד ממש.
______

כותב השורות, הסופר והמרצה הרב שבתי ויינטראוב, יו"ר מכון באהלי צדיקים הוציא לאור את סדרת הספרים הפופולרים על הקשרים של הרבי וגדולי ישראל: "שיח שרפי קודש" "בסוד שיח" ואגרות הרבי עם גדולי ישראל "מנחם משיב נפשי", ב' חלקים.
הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.