זה היה אחרי פסח התשנ"ו. אני, בחור צעיר אחרי הישיבה, גוייסתי לצה"ל.
הייתי "ירוק", לא ידעתי שום דבר מימין ומשמאל. לפי הנתונים שלי שובצתי להיות מש"ק דת.

כמובן, לא רציתי כי הייתי מלא במוטיבציה ו-"פייטר". נשלחתי למפקדת פיקוד העורף לצורך ראיון אצל הרב הפיקודי, כך הכרתי את רב שלמה גרברצ'יק.

העלתי בפניו את מה שאני לא רוצה להיות בתפקיד כזה בצבא. לאחר שתי דקות של התבוננות רב שלמה הראה לי "היום יום" איפה שכתוב שכל מקום שיהודי נמצא בו – שם הוא שליח.

קשה לי להסביר מה ואיך פעל עליי, אבל אחרי זה בהמשך הריאיון הוא הסביר לי חשיבות התפקיד ומה אני יכול לפעול במסגרתו. מיותר להגיד שיצאתי ממשרדו של רב שלמה בתחושה שאני שליח והולך לעשות מבצעים של הרבי.

הייתי תחת פיקודו של רב שלמה שלוש שנים, פעם בשבוע היינו נפגשים או בפיקוד או בקריה ולומדים מאמרים של הרבי. כמו כן לא ניתן לשכוח את ימי עיון פיקודיים כאשר רב שלמה בעדינות כל כך מאפיינת אותו היה פותח בא' השיחות הקודש של הרבי.

השנים עברו, והוא נשאר עבורי מפקד, רב, חבר....

מתחת לחופה שלי הוא בירך אחת משבע ברכות.

אני נפרד ממנו עם דמעות בעיניים. הוא זה שהצליח להחדיר בי תחושה של שליחות ואני אעביר את זה לילדים שלי.

יהי זכרו ברוך!!!

בתמונה: בשבע ברכות מתחת לחופה שלי...