מישאל אלמעלם

במסגרת מאמר זה, ארצה להתייחס לתופעה כואבת. הייחסות חדשה זו עליה לא כתבתי ב-COL בעבר, נולדה לאור מקרים חוזרים ונשנים של בחורים בוגרים לאחר ישיבה גדולה, קבוצה ואף נשואים שבקשו עזרה על מצב נפשי-רגשי בו הם נתונים, אי שליטה לגבי דחפים הקשורים להיפך הקדושה וטהרת המחשבה, דיבור ומעשה בחיי היום יום.

התופעה גדולה ורחבה ומסתבר שמדובר בתופעה רחבה הקשורה לחרדה ובדידות עמוקה, שהמקור לבעיה הוא סביב הורים מורים שנהגו בצורה קיצונית בלשונם ומעשיהם כלפי תלמידים או ילדיהם שכללה השפלות והצקות.

כתוצאה מהתנהגות שלילית זו, נגרמה להם חרדה ולחוסר אמון במבוגרים אך בעיקר לחוסר יכולת לקשור קשר משמעותי שגלש למרבה הצער לחיי הנישואין!
בקליניקה שלי, אני פוגש את העוצמה של התופעה הכואבת, והיא לא פחות כמו סטירה לפניי!

1. משמעותו של חוסר ההיגיון בחיי הילד/מתבגר:
רק תסביר לי למה? כך נפתחה השיחה ביני לבין שמוליק (שם בדוי).
למה הוא עשה את זה? למה הוא היה צריך להשפיל אותי לפני כל הכיתה?
אני לא מבין, פשוט לא מבין, למה? אבל למה פעם אחר פעם הוא משאיר אותי ורק אותי בהפסקות בכיתה?, צעק מוישי (שם בדוי) ופרץ בבכי חסר מעצורים.
תקשיב, אני לא מבין למה הוא משתמש במילים שדוקרות לי את הלב, למה הוא חייב להטיח בי מילים כל כך קשות ופוגעניות? אני לא יכול להכיל את זה יותר, נשבר אלי (שם בדוי) בפני.

פסגת האושר והשלווה

זהו עולם הילדים/ מתבגרים הם רואים בנו המבוגר האחראי, זה שניתן להישען עליו ולבטוח בו בעיניים עצומות, הם פתוחים לקשר אתנו ללא תנאי, ממקום נקי וטהור, הם סומכים עלינו שנדע לקחת בשתי ידיים את האמון המוחלט שנתנו בנו, שנגדל נחנך ונוביל אותם בשקט ובבטחה אל מי שהם אמורים להיות. אנחנו מבחינתם פסגת האושר והשלווה בחייהם, ומבחינתם אנו המתנה הטובה ביותר לחייהם. אנו המבוגר האחראי האמון על רווחתם הנפשית ובטוחנם האישי, ואין שני לנו!
כל זה מתקיים במרחב החיים של הילד והמתבגר כל זמן שאנו נוהגים בו בהיגיון המעוגן סביב גבולות השכל הישר, לצד גבולות ברורים, דרישות מותאמות, ומשמעת יציבה.

כדור שלג

אמנם: כאשר את ההיגיון מחליף הטירוף - 'ומחול השדים' חוגג סביב ההיגיון הבריא, מתהווה לו כדור שלג בנפשו של הילד/ מתבגר המוביל אותו אט אט אל עבר בועה בדמות הימנעות מיצירת קשר עם מבוגרים ולהתנגדות מחלטת לדמויות סמכות תוך התנהגויות אבנורמליות בסופו של יום.

מצב זה מוסבר באופן סובייקטיבי ולא מודע על ידי הילד, תוך שהוא מגבש ובונה במוחו תפיסה ולפיה המבוגר האחראי, זה האמון על שלומי ובטחוני, מסוכן עבורי, מה שמוביל כאמור להימנעות מקשר עם מבוגרים בסופו של יום, ומציאת רשת ביטחון בדמות התנהגויות סיכוניות ואבנורמליות בקרב קבוצת השווים בני גילו, בה מוצא הילד מזור לנפשו.
ילד לא יכול לשאת חוסר היגיון /טירוף, בטח ובטח שלא מהאנשים המשמעותיים ביותר בחייו!

נפש הילד יכולה לשאת כל חוויה, גם אם היא קשה עבורו, כל זמן שהיא איננה חוצה את קווי ההיגיון הבריא. ברגע שהטירוף נכנס למרחב - הילד מתבלבל! הוא איננו מבין מה קורה למבוגר, מדוע הוא מתנהג כך? הילד איננו מצליח להבין ולהסביר לעצמו את המבוגר, זה האמור להיות אחראי עליו ולהגן עליו, בטח שהוא אמור לשלוט על עצמו, אז מה קורה כאן? הבלבול משתלט על הילד והוא חש חסר אונים, הוא מנסה לשכנע את עצמו שזה לא המבוגר האחראי, לא זה בטוח לא הוא, משהו כאן לא בסדר, זה לא מסתדר עם תפיסת עולמו את המבוגר האחראי, האכפתי, השקול, המסור.

מה שמוביל אותו להתרחק ולהתנתק מהמבוגר הנוהג בחוסר היגיון/טירוף, כדי לא להיכנס לטירוף בעצמו, שהרי אין לו כלים להתמודד עם הטירוף כאמור!
מעשים לא נורמליים מצדם של המבוגרים מייצרים בנפשו של הילד תפיסה מעוותת על עולם המבוגרים.

יעדיף להתרחק

הילד פוחד מאוד לחשוב על המבוגר ככזה המתנהל מתוך חוסר היגיון ולכן הוא יעדיף להתנתק ממנו מאשר לחשוב שמבוגרים הם מטורפים!
זה עובר במוחו של ילד במצב שכזה, הילד חושב באופן לא מודע: מה עלול לקרות לי חלילה אם דמות המבוגר תיתפס אצלי ככזו המתנהלת מתוך טירוף וחוסר היגיון? הוא עלול פשוט להיסחף בעצמו לטירוף הדעת מתוך חוסר יכולת להכיל זאת כאמור! ולכן הוא יעדיף להתרחק ולהתנתק.

2. חוסר יכולת ליצור קשר משמעותי:
אחת ההשלכות הקשות בחיי הילד כאמור הנה פגיעה באמון של הילד כלפי המבוגרים פחד וחוסר רצון והיכולת ליצור קשר עם המבוגר, הן בשל העובדה שהמבוגר נהיה מסוכן עבור הילד/מתבגר והן בשל הפחד והבעתה לחשוב שהמבוגר האחראי נוהג בחוסר היגיון/טירוף כלפיי.
המחיר כאן יהיה חרדה המציפה את הילד/מתבגר ומובילה להימנעות מיצירת קשרים משמעותיים עם מבוגרים כאמור.

בנוסף לכך אנו נמצא ילד המתפתח למתבגר ומבוגר החרד מיצירת קשרים אינטימיים עם סביבתו.
אינטימיות: (בהגדרה מילונית) הינה קרבה, דיסקרטיות, נכונות לחשוף חלקים פנימיים ופגיעים בי ולשתף בהם את עצמי ואת הזולת.

ישנם סוגי אינטימיות שונים:
אינטימיות בין האדם לבין עצמו, אינטימיות בין בני משפחה, אינטימיות בזוגיות, אינטימיות בין אם ואב לילדיהם, אינטימיות בין חברים או חברות, אינטימיות בקבוצה ועוד, המתקיים במרחב בין אישי.

מפגש המתקיים במרחב אינטימי בו אדם מוכן לחלוק חוויה רגשית אשית במפגש שגרתי ולחוש בטוח בשיתוף ובחלוקת המרחב האישי רגשי שלו עם הזולת. בכך נוצר מרחב מאפשר בו שניים או יותר נפגשים יחד ומשתפים בחוויותיהם האישיות רגשיות מתוך תחושת בטחון מלא במרחב המשותף להם.

מצב זה יכול להתאפשר כאשר ישנו את הבסיס למפגש - והוא אמון!
כאשר האמון נפגע בשל חוסר היגיון המחלחל אל תוך חייו של הילד/מתבגר הוא לא יאפשר לעצמו להיכנס למרחב אינטימי, הוא ימנע ככל האפשר מלהיפגע מקשר ויעדיף לחיות ללא מרחב אינטימי.
המחיר אותו משלם הילד/מתבגר על חוסר יכולת ליצור קשרים אינטימיים הנו בדידות המציפה אותו ומובילה לדיכאון עקב תחושת חוסר שייכות.

חוסר האמון - והחרדה שהוא מזמין, ההימנעות והבדידות ילוו את הילד/מתבגר לאורך חייו כאשר ירצה להקים משפחה, הוא יתקשה ליצור קשר משמעותי עם בת זוגו ובני ביתו.
הוא ימצא דרכים מעוותות לפצות על חוסר היכולת להיות באינטימיות שיפגעו בו ויזיקו לו, קשרים חיצוניים בדמות תכנים בעייתיים המובילים להתמכרות אובססיבית לתכנים ומעשים אלו המהווים פיצוי רגשי ונפשי על חוסר היכולת להיות בקשר אינטימי משמעותי, והמהווים אשליה תחליפית לקשרים מחויבים ומשמעותיים בחיי הזוגיות.

במצבי קיצון כאשר הבדידות מעמיקה והדיכאון הופך למזו'רי (קליני – עמוק) יש חשש גדול לאבדנות.

אז בשמם של שמוליק, מוישי ואלי אני מעביר את המסר אליכם ההורים:

בבקשה תעניקו לי גבולות ברורים באופן מסודר ועקבי, הם יחזקו אותי, יעצבו את אישיותי ויעניקו לי יציבות מנטלית ובריאות נפשית.

אבל בשום פנים ואופן אל תדברו אלי בשפה נטולת היגיון או מתוך טירוף, אני פשוט לא יודע מה לעשות עם זה.

אז בבקשה אל תבלבלו אותי, אל תפגעו לי באמון, ובבקשה אל תגרמו לי להתרחק מכם כי אני כל כך אוהב אתכם!

_______

כותב השורות, ר' מישאל אלמלם.
פסיכותרפיסט מוסמך וחבר באגודה הישראלית הרב תחומית לפסיכותרפיה, אחראי על מערך הנשירה בצפון ירושלים חט"ב וחט"ע מטעם עיריית ירושלים, מנהל מכון להדרכת הורים ולטיפול בנוער בסיכון בירושלים, פסיכותרפיסט לטיפול בנוער עובר חוק למניעת פגיעות בהוסטל בירושלים, ומוסמך בטיפול בפוסט טראומה בייעוץ החינוכי ובחינוך המיוחד.