היום, כ"ח ניסן, חל יום היארצייט של שיינא זלדה שניאורסון-מישקובסקי (המוכרת כ'המשוררת זלדה'), שהייתה בת דודתו של הרבי, בתו של הרב שלום שלמה שניאורסון, אחיו של רבי לוי יצחק שניאורסון (אביו של הרבי), ואימה רחל שניאורסון, בתו של הרב דוד צבי חן (הרד"צ).

היתה משוררת מפורסמת. שיריה נלמדים בבתי ספר ואוניברסיטאות והיא קיבלה על שיריה פרסים ספרותיים רבים.

ממכתבי הרבי אליה (חלקם נדפסו באגרות קודש) ניתן לראות את הקשר המיוחד ואת הביטול שלה כלפי הרבי. היא נועצה ברבי בכל בעיה שהתעוררה בחייה, ועל אף קרבתה המשפחתית קיבלה את הדברים כחסיד שמקבל את דברי רבו.

נפטרה בכ"ח ניסן תשד"מ, ומנוחתה כבוד בהר הזיתים שבירושלים.

שיריה מושפעים מהאוירה החסידית בה גדלה, ורבים מהם עוסקים בנושאים כמו ניגודיות בין קודש וחול, השואה, קדושת השבת, התנ"ך, אביה וסבה ועוד.

בכרך ל"ב של אגרות קודש, נחשף מכתב המיועד למשוררת זלדה. שם הרבי מוסר לה תודות על ששלחה לו את ספרה, ולבסוף חתם הרבי ב"ד (בן דודך).

רצ"ב שני מכתבים מהרבי אל דודתו מרת רחל שניאורסון ואל בתה זלדה שניאורסון-מישקובסקי ["זלדה המשוררת"]:

1. מכתב [אגרת-אויר] מאת הרבי מליובאוויטש, כתוב כולו בכתב-ידו של הרבי ובחתימתו [כולל הוספת שורות שם הנמען, הכתובת, ושם השולח בכתב-ידו, מעבר לדף], אל מרת רחל שניאורסון. ברוקלין, [תש"י 1950]. הרבי כותב אל "דודתי הרבנית הצנועה וכבודה מרת רחל", מברך אותה לרגל נישואיה של בתה זלדה: "אשר תקבל רוב נחת ועונג מזוג הצעיר יחיו... באורך ימים ושנים טובות...", וחותם בברכת פסח כשר ושמח. המכתב נכתב זמן קצר לפני תחילת כהונתו כאדמו"ר (לאחר פטירת חותנו האדמו"ר הריי"ץ בי' שבט תש"י).

2. מכתב מהרבי אל "ש"ב [=שארת בשרי] מרת זלדה", כתוב במכונת כתיבה וחתום בחתימת ידו. ברוקלין, תשי"ז [1957]. הרבי מברך את בת דודתו זלדה המשוררת, בברכת "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".